כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    זכרונות של עו"ד מזדקן

    תגובות (18)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      20/7/12 14:34:

    צטט: מרב 1956 2012-07-20 09:53:32

    "צדיק כתמר יפרח יפרח....."

    תודה רבה,

      20/7/12 09:53:

    "צדיק כתמר יפרח יפרח....."

      1/3/09 17:31:

    צטט: עו"ד אילנה דור 2009-02-27 15:38:02

     

    אם כך אז במרכז קוראים לשטרותניק - מנכה שיקים. יש מי שמנכה שיקים בסכום השיק פחות הוצאות ויש מי שמנכה שיקים בסכום אפס...זה פונקציה של סיכויי גביה.

     

     

     הטכניקה של הגדלת "סיכויי הגביה" נקראת לפעמים סחיטה באיומים

      1/3/09 13:59:

    צטט: dror.h 2009-03-01 12:51:37

    פוסט מענין כתמיד, תודה.

    מענין איך הלשכה היתה מטפלת באותו עו"ד אם בכלל,אילו הוגשה תלונה

    תודה,

    כפי שכולנו יודעים - יש מרחק גדול בין מה שאנו יודעים, למה שאנו יכולים להוכיח.

    לו היתה מוגשת תלונה, ולו ניתן היה גם להוכיחה, סביר שהלשכה היתה נדרשת לה.

    מה היתה עושה?

    אם בבתי משפט אינך יכול לדעת מה ייפסק ומה ייגזר טרם שיש פסק דין חלוט בידך - קל וחומר בלשכה.

      1/3/09 12:51:

    פוסט מענין כתמיד, תודה.

    מענין איך הלשכה היתה מטפלת באותו עו"ד אם בכלל,אילו הוגשה תלונה

      27/2/09 15:38:
     

    אם כך אז במרכז קוראים לשטרותניק - מנכה שיקים. יש מי שמנכה שיקים בסכום השיק פחות הוצאות ויש מי שמנכה שיקים בסכום אפס...זה פונקציה של סיכויי גביה.

     

      27/2/09 15:26:

    צטט: עו"ד אילנה דור 2009-02-27 15:12:17

    שטרותניק... אריאל, בכל דרך שאני מנסה לבטא את המילה הזו יוצא מזה שם תואר די מכובד... בתל-אביב והמרכז הוא "רק" מעאכר. אבל היתרון של המעאכר הזה שהוא מוכן לעשות מה שעורכי דין לא אוהבים לעשות והאמת?...אפילו מחירי השליחות מאמירים כאשר מדובר בהגשה להוצל"פ, במיוחד כאשר מדובר בתל-אביב.

    את הביטוי הזה, שימיו לפני התקופה בה אני מדבר, הצמדתי לאותו אלמוני, בהעדר כינוי טוב יותר.

    זהו האיש העובר בין הסוחרים והרוכלים, קונה מהם את השיקים שלא כובדו באפס מחיר - ומוציא מהשיקים את המירב לאחר מכן.

    מאכער, זה משהו אחר לגמרי. היתרון שלו הוא שהוא מכיר את המערכת מבפנים. הוא לא בהכרח יעשה מה שעו"ד לא יעשו.

    הוא פשוט יודע אל מי לגשת וכיצד - כדי שהקליינט שלו יקבל את המגיע.

    כעו"ד עצמאי מצאתי עצמי לא פעם עושה את מלאכת המאכער (בלי לדעת על קיומם של מאכערים, אגב). לומד מי אחראי על מה, עם מי כדאי לדבר בכל מחלקה כדי שגם אקבל תשובות, ולעולם בא עם הצעת פתרון ולא רק עם בעיה.

    לו נהגו כך גם יתר עוה"ד - לא היתה הצדקת קיום למאכער.

      27/2/09 15:14:

     

    צטט: אבי k 2009-02-27 14:42:55

    1. אני חושב שכבר אמרתי שאני מחכה כל השבוע לשישי בבוקר חיוך

    2. מיהם אותם עמילי טאבו מסתוריים עליהם מדובר ? מעאכרים (בלשון בג"ץ) ?

    1. תודה, רק תגיד לי אם אתחיל לחזור על אותו סיפור פעם שניה. חיוך

    2. אני מניח שלכך כוונתו של יגאל קרט - ואני מקווה שימצא להרחיב בנושא.

    (ואגב, מאכער, ולא כפי שכתבת. ביידיש, ה-א משמשת כקמץ, ה-ע משמשת כסגול).

    ה"מקצוע" שכן הכרתי, היה "כותבי בקשות". אלה ישבו בפתחי בתי המשפט ובמסדורונותיהם, מצויידים במכונת כתיבה וציוד נלווה, והיו כותבים עבורך תצהיר, ואף כתב תביעה.

    חוק לשכת עורכי הדין אסר את כניסתם של חדשים - אך התיר את מי שעסקו בכך לפני תאריך מסויים. במהדורות הראשונות של "סדר הדין האזרחי" של זוסמן, הוקדש להם מקום של אי כבוד.

     

      27/2/09 15:12:
     

    שטרותניק...אריאל, בכל דרך שאני מנסה לבטא את המילה הזו יוצא מזה שם תואר די מכובד...בתל-אביב והמרכז הוא "רק" מעאכר. אבל היתרון של המעאכר הזה שהוא מוכן לעשות מה שעורכי דין לא אוהבים לעשות והאמת?...אפילו מחירי השליחות מאמירים כאשר מדובר בהגשה להוצל"פ, במיוחד כאשר מדובר בתל-אביב.

     

      27/2/09 14:42:


    אני חושב שכבר אמרתי שאני מחכה כל השבוע לשישי בבוקר חיוך

     

    מיהם אותם עמילי טאבו מסתוריים עליהם מדובר ? מעאכרים (בלשון בג"ץ) ?

      27/2/09 13:15:

    צטט: עו"ד בן-צוק 2009-02-27 11:13:17

    תודה על הפוסט המעניין,

    עו"ד העובדים אצל פקידי הוצל"פ וחברות גבייה, החצר האחורית האפלה

    של המקצוע.

    בעצם כל החברות והעסקים העוסקים בהסגת גבול המקצוע ובשוליים, עומדים

    מאחוריהם עו"ד מאוד מסויימים.

    תודה,

    כבר עם תחילת עבודתי במקצוע נתקלתי בתופעות שנראו בעיני חמורות.

    פניותי למי שאמורים ויכולים היו לעשות משהו בנדון נענו בצקצוקי לשון חסודים בלבד.

    הבנתי שאין תיקון העולם על פי כוחותי - והסתפקתי בטפול באותם דברים שיתה לי השפעה בהם.

    היום אני רק מספר על מה שכבר היה לפני עשרות שנים -ורק החמיר מאז.

      27/2/09 13:09:

    צטט: יוסף פרידמן עו"ד 2009-02-27 11:02:06

    ההוצל"פ מזמנת לנו סיפורים שאפילו טובי הסופרים לא היו יכולים להמציאם.

    תודה,

    למען האמת, כל עבודה עם בני אדם מספקת לנו חוויות אינספור. הוצל"פ היא רק עוד אחת מהן.

     

      27/2/09 11:13:


    תודה על הפוסט המעניין,

     

    עו"ד העובדים אצל פקידי הוצל"פ וחברות גבייה, החצר האחורית האפלה

    של המקצוע.

    בעצם כל החברות והעסקים העוסקים בהסגת גבול המקצוע ובשוליים, עומדים

    מאחוריהם עו"ד מאוד מסויימים.

      27/2/09 11:02:
    ההוצל"פ מזמנת לנו סיפורים שאפילו טובי הסופרים לא היו יכולים להמציאם.
      27/2/09 10:11:

    צטט: flicker 2009-02-27 09:45:38

    מרתק.

    תודה

     

      27/2/09 10:10:

    צטט: יגאל קרט 2009-02-27 09:40:39

    נו, וה"שטרותניק" לא כעס עליך שהוא עובד על התיק כבר שבע שנים, מייעד אותו לבניו ולנכדיו להמשך טיפול, ואתה מגיע לרשם ומסיים לו את התיק...???

    טוב, עכשיו אנחנו מחכים לשמוע ממך משהו מעניין על עמילי הטאבו מרחוב יודה הלוי....:-)

    את השטרותניק עצמו לא פגשתי מעודי, אני מאד מקווה שהוא כעס עלי. אבל מאחר שלא שמעתי ממנו מאז - אני מניח שמצא לו שטר או שיק אחר להתעסק בו.

    לא נתקלתי מעודי בעמילי הטאבו ביודה הלוי - כך שלא תהיה לך ברירה אלא לספר עליהם בעצמך.

      27/2/09 09:45:
    מרתק.
      27/2/09 09:40:

    נו, וה"שטרותניק" לא כעס עליך שהוא עובד על התיק כבר שבע שנים, מייעד אותו לבניו ולנכדיו להמשך טיפול, ואתה מגיע לרשם ומסיים לו את התיק...???

    טוב, עכשיו אנחנו מחכים לשמוע ממך משהו מעניין על עמילי הטאבו מרחוב יודה הלוי....:-)

     

     

     

     

     

     

     

     

     

    "פעמיים הוצל"פ בבקשה – אחד עם כבוד המקצוע בצד"

    18 תגובות   יום שישי , 27/2/09, 08:52

    מחצית ראשונה של שנות התשעים,

    מזה שנים שאיני נראה עוד בהוצל"פ, ואני בהחלט לא מתגעגע.

    גב' לא צעירה, אותה אני מכיר מן העבודה, מגיעה אלי ומספרת לי סיפור מוזר.

    לפני שנים מספר, במחצית השניה של שנות השמונים, רכשה משהו מרוכל בעיר קטנה בצפון, ובהעדר מזומנים, נתנה לו שיק על סך שבעה וחצי ₪ (במלים: שבעה וחצי ₪).

    עתה קיבלה מכתב התראה לתשלום הקרן, בצרוף הפרשי הצמדה ורבית, הוצאות הפקדת השיק בבנק,  "ושכ"ט עו"ד בכתיבת מכתב זה" -  בסכום כולל של אי אילו מאות ₪.

    בסך הכל מדובר בכסף קטן, אם גם מעצבן. אני אומר לה שתקבע פגישה עם עוה"ד ותציע לו סכום סביר (חישובי ההצמדה והרבית שלו תלושים לחלוטין. הוא פשוט זורק מספרים, בהתעלם מכך שהאינפלציה ז"ל, נפטרה כבר ב-86').

    היא אומרת שניסתה כמה פעמים. בכל פעם היא פוגשת רק את הפקיד – והוא לא מוכן לוותר על אגורה ומאיים בהוצל"פ.

    טוב, אני עדיין מכיר שניים שלושה אנשים בחיפה העוסקים בהוצל"פ.

    אני מתעדכן אצלם – ומסתבר שה"פקיד" הוא הבוס. עוה"ד עובד אצלו. מדובר ב"שטרותניק" המנהל את ההצגה – ומתחבא מאחורי גבו של עוה"ד שעל שמו נקרא המשרד.

    לתעוב האינטואיטיבי שלי מצטרף עתה גם בוז עמוק.

    אני אומר לה שתשב בשקט עד שתקבל את מסמכי ההוצל"פ – ואז תביא לי אותם.

    ואכן, הטפסים מגיעים – ומובאים אלי אחר כבוד.

    כמו שצפיתי, צילום השיק מראה שהוא מעולם לא הוצג לפירעון, ואל הקרן מצורפים "רבית והפרשי הצמדה" שאין קשר בינם לבין כל חישוב אמיתי.

    אני לא מתפלא על לשכת ההוצל"פ שלא טרחה לבקר את החשבון. בדיקת החשבונות מושארת תמיד לחייב.

    אני מכין התנגדות לבצוע השיק (הרבה סעיפים, אבל קצרים), וממתין לזימון לדיון בפני הרשם.

    הרשם דווקא קרא את החומר לפני תחילת הדיון.

    והוא לא משועשע.

    עוה"ד שכנגד מזיע בחוסר אונים. כל חקירה של המתנגדת על תצהירה רק תסבך אותו יותר.

    אנו לא מכחישים שניתנה תמורה עבור השיק, וזה המזל היחיד של "עוה"ד" הזה.

    אנו מסכימים לשלם את קרן השיק בלבד – והתובע גם מחוייב בהוצאות.

    אח"כ עוה"ד שכנגד ניגש אלי בדחילו ורחימו ומבקש שלפחות ניתן לו את הרבית וההצמדה הנכונים על השיק.

    לא עולה בדעתי. מדי הרבה אדרנלין נשפך בתיק הזה.

    אני מרחם עליו, אבל אין בי כל אמפטיה כלפיו. אני לא מעלה על דעתי נסיבות שבהן הייתי אני מוכן לעבוד – במסווה של תואר ושם המשרד  – כפקיד של הפקיד שלי.

    עם זאת, הרחק מחוץ לטווח שמיעתו, אני "שואל" את הנתבעת, אם היא באמת רוצה את כל הטרחה שבגביית ההוצאות שנפסקו לה. היא מוותרת כמובן, היא לא מוכנה להיכנס להוצל"פ שוב, אפילו לא כזוכה. 

    היא שואלת אותי כמה מגיע לי.

    לא התכוונתי לגבות ממנה מלכתחילה. (כמה הייתם אתם גובים על תיק של 7.5 ₪?)

    אני אומר לה שנהניתי כל כך בתיק הזה, שאני שמח שהיא לא ביקשה שאשלם לה  

    ועוד ענין עם ההוצל"פ (בלי קשר לכבוד המקצוע) 

    מחצית ראשונה של שנות השמונים.

    אם גרושה מגלה לפתע כי בעלה לשעבר רוקן את קופות החיסכון של בנותיהן.

    טכנית, מעולם לא בוטלה זכות החתימה שלו, כך שהבנק עשה מה שאומרים לו.

    אחת הבנות כבר בגירה. היא לא מוכנה לפעול נגד אביה, שהתחתן כבר בינתיים ועתה דואג לביתו החדש – על חשבון בנותיו הישנות.

    האם פונה אלי בקשר לבת הקטינה.

    אין חכמות. מכתב התראה – ותביעה בסדר דין מקוצר.

    פונה אלי מטעם הנתבע עו"ד, המכיר את הבעל מעסקנות כלשהי, ויתרונו העיקרי מבחינת הנתבע – שהוא לא יקח ממנו שכ"ט בענין זה.

    עוה"ד מכיר גם אותי, ובעצם את כל הנפשות הפועלות. הוא פונה אלי ואומר שאין פניו למלחמה. הוא מבקש לבדוק אפשרות להסדר פשרה.

    גם אנו לא מחפשים מלחמה.

    אני מציע לו פשרה נדיבה יחסית – ובלבד שישלם בתשלום אחד – תוך זמן קצוב.

    בחלוף הזמן – בהעדר תשובה ובהעדר בקשת רשות להתגונן – אני קוטף פסק דין – ומבהיר ל"אב השנה" בכתב כי יש לו 30 יום לשלם – טרם שאפנה להוצל"פ.

    בשלב זה אני מקבל מכתב מעו"ד אחר, מהסוג שאיני סובל. מן הפחות ישרים, פחות הגונים, בקיצור – כליל המעלות המופחתות. הוא מסביר לי כמובן שהבעל לא היה מיוצג על ידי עו"ד, וטרם שיגיש הוא בקשה לביטול פסה"ד – הוא מציע לי שאסכים לביטול.

    לא רואה סיבה.

    אני עונה לו במכתב מנומק, כותב לו שהבעל דווקא התייעץ עם עו"ד, ואפילו לא הגיב לפשרה שהוצעה לאותו עו"ד, ומעבר לכך – אין לו הגנה. הרי אפילו ב"כ הנוכחי לא ציין במכתבו כל נימוק הגנה שהוא. 

    מובן שלא מוגשת בקשה לביטול, ואני פונה להוצל"פ ומבקש עיקול מן המשכורת.

    חשב המעביד שלו מעביר להוצל"פ סכום זעום, והסבר שמתוך המשכורת – זה מה שניתן להעביר.

    עד כדי כך אני לא תמים.

    למזלי, הסיפור מתרחש כאשר עדיין קיימים תיקים פיסיים, לפני שאלה נעלמו לטובת סריקה והדמייה.

    אני מבקש לקבל את תלושי המשכורת של שלושת החדשים האחרונים – וכמו שחשבתי, אלף סוגי מקדמות והחזרי הלוואות מסווים את הנטו המאד מכובד, ומותירים סכום סמלי לצרכי חמיקה מתשלום.

    אני מבקש, על כן, מראש ההוצל"פ לחייב את המעביד להעביר סכומים אמיתיים.

    המעביד לא מוכן להסתכן עד כדי כך – ותוך חודשים ספורים אני מקבל את כל החוב, בצירוף הפרשים, רבית, שכ"ט, מע"מ וכל דבר אחר שהחוק מתיר.

    מי אומר שאין צדק בעולם.  

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אריאל, חיפה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין