באווירת המיתון הכבדה האופפת אותנו מכל עבר...(טוב נו...אודה על האמת..הכל בתאוריה..) אנשים פשוט...יצאו מכליהם...לא..בעצם..התנפלו על הסחורה "היוקרתית" מכל עבר. כבר מפתח הקניון יכולתי לראות הר של נשים,תור ארוך כאורך הגלות כאילו...חילקו שם...יהלומים בחינם. התקרבתי...כדי לראות...מה אני מפסידה שם..מה אומר ומה אדבר פשוט...ס-מ-ר-ט-ו-ט-ים. החבר'ה חופרים שם וחופרים בהררי הסמרטוטים מ-67 עונות קודמות ומתלהבים מכל רגע. אחלה מהלך של חברת פוקס ויזל. אנחנו נוציא את ה"זבל" מהארכיון המאובק,ניתן לו מחיר מזערי של 16.66 ש"ח והבנות..."יקנו" את זה. בכל מקרה-נרוויח ממילא הסמרטוטים ישארו מאובקים ללא דורש עד סוף ימיהם. גם נמכור אותם.וגם נרוויח עליהם.כי...אחרי הכל סמרטוט בשוק נמכר ב-2 שקלים ואנחנו... מכרנו אותו ב16.66(!)ש"ח. זה היה משעשע לצפות בשופינג המטורף של הפריטים. הגדילה לעשות אישה "מלאה" אחת שכמעט בכתה וקוננה "מה???למה הכל כאן מידה 0?או 1?אין כאן שום מידה גדולה..למה תמיד אני צריכה להפסיד את המבצעים החמים הללו? ולא להנות מהסחורה המשובחת הזאת?...חבל!!"....חחחח.ואני אומרת-חבל שאנשים נופלים ברשת של הרשת. |