בדיוק לפני שבוע עשיתי מבחן פסיכוטכני, מבחן ראשון לקבלה ללימודים שאני רוצה. אני לא בטוחה לגבי איך הלך לי, המבחן לא היה קל בכלל. ותשובות יהיו רק בסוף חודש מרץ, תחילת אפריל. ועד אז, אני בהולד. לא יכולה לקבל יותר מדי החלטות. יכולה לחשוב מה אני ארצה לעשות אם ומה יקרה אם... אם עברתי את המבחן הזה, אז תודה לאל ויאללה למבחן הבא. ואם לא? מה אני אעשה אם לא? זו פעם שנייה שניגשתי למבחן הזה. שנה שנייה. ואז לחכות עוד שנה? אמא רוצה שאני אתחיל כבר ללמוד, מבחינתה העיקר שאני אלמד, לא משנה מה. אבל נראה לי ביזבוז כסף ללכת ולהתחיל ללמוד תואר שאני לא רוצה לעסוק בו. שלא יותר מדי מעניין אותי. ומבחינת מגורים, אני אמשיך לגור באותה הדירה? באותו חור עם אותם שותפים מציקים? ואמשיך באותה עבודה?? אני לא רוצה להמשיך לעבוד בחנות עוד... אם אני לא אתקבל, אני רוצה למצוא עבודה שתתן לי יותר הכנסה. אולי אני אעבור לת"א? לעיר הגדולה שכולם אוהבים ואני לא... אולי אני אתחיל להיות בליינית פתאום? ואצא כל ערב שישי למועדון או פאב אחר, ואשתה לשכרון ואמצא את עצמי בשבת בבוקר במיטה זרה? טוב אין סיכוי שזה יקרה, אז להרגע בבקשה.
אני צריכה להתחיל דיאטה.. להפסיק עם השוקולד. לאכול ירקות במקום. לא אוהבת. לעשות כושר, הליכות. אבל קר עכשיו בבוקר ולא אוהבת ללכת לבד בחושך זה מפחיד.
ומי יודע אולי גבר חלומותי יצוץ פתאום? מי הוא בכלל גבר חלומותי? לא חושבת שבניתי לעצמי אחד כזה בכלל. אני חושבת שזה לא דבר נכון לעשות. לבוא עם בקשות מוכנות מראש, ואז הגבר שיגיע, את לא תמצאי בו שום דבר מהדברים האלה, או תמצאי חלק אבל לא הכל ותהיי מאוכזבת שהוא לא המושלם שחיפשת... אני חושבת ש"גבר החלומות הזה" זו הגדרה שצריכה להתאים את עצמה לאותו גבר שאת יוצאת איתו באותו הרגע. כי את לא יודעת מי הוא באמת עד שלא תכירי אותו יותר... הוא עלול להפתיע אותך לטובה עם דברים שבכלל לא חשבת עליהם. וגם להיפך כמובן. אולי זה בעצם אומר שאת צריכה להתאים את עצמך לאותו הגבר שאת יוצאת איתו. אבל כן, גם הוא צריך להתאים את עצמו אליך. אלא אם זה נוגד לחלוטין את מי שאת. אני כן יכולה להגיד מה אני רוצה בזוגיות, אבל אני לא חושבת שאני סגורה על זה כי תמיד אפשר ללמוד עוד דברים, ואנשים משתנים ואולי אני עוד לא יודעת הכל על מערכת יחסים וזוגיות וגם לא יודעת הכל על עצמי. ואני בטח שלא יודעת עליו כלום. במיוחד כשכרגע אין אף אחד. ומדובר במצב היפותטי לחלוטין.
כל מה שאני רוצה כרגע בזוגיות, זה גבר שיאהב אותי ויפנק אותי. אני רוצה לישון בכפיות כשקר לי בלילה. ולקבל נשיקה כשאני חוזרת הבייתה מהעבודה. אני רוצה שיחבק אותי כל היום. ואני רוצה לאהוב אותו ולהיות יכולה לתת לו להרגיש את זה. אני רוצה קיטש... ומה רע בזה? |