גדלתי ADHD ואלוהים עדי שלא החמצתי משב חיים אחד מתוקף זאת בשר עד נפש נסרקו בי עור ועצם בפרצי מוסחות אלרסן שאון פנימי געש רגעיו בי מחשבות רבות בלב איש, ובי בקושי אחת מובנת
גדלתי ADHD אשם, גאון, בוהה, לאה חוצה כל קו אסור, גאה באלכסון ברור מותר לכל, אסור כבליי יציר מחשבות תועות תוהה היכן עצמי במרק הסער הזה של התחלות בלי סופים מכחולי אושר פקוקים חשבונות פתוחים עברים דחויים סיפוקים צורחים אלפי אלוהינו וקטן אמונה אחד בודד.
גדלתי ADHD בלורית צמחה פרא תוך מוחי נמשחתי שמן יצירה פרועת חושים ומהפנטת אישקטאינסופי הומה רגשקצף מוקע מקהל בן איש אחד.
גדלתי ADHD ליקטתי בדידות כפויה בשדות נצח רגעיים טוויתי רגעים בלתי נשכחים שנמחקו קלינית רדיתי מתיקות התמד, מאגדות חיים של אחרים תרתי ייחוד, אחיזת הווה מודעת סטרה בי קהות גמגמתי רהוט כתמי רגע מרצדים בכיתי צלילות פתע, כמהתי בקיעים רוגשתי צללים שאיש לא ראה גם לא אלוהים גם לא אלוהים.
גדלתי ADHD אימצוני דמיונות אינקץ במעופן האובדני בואכה חומת סין של עמוד-התרגול הבא מסומם עינוגית מקילוסי איגיון נדירים תדיר, חד פעמיים בלתי ניתנים לשחזור אוויתי הווה שוקט ונעניתי סירוב חלמתי שיאי יגע הקצתי רטוב בצעתי חלקי שורות של ריכוז מתעתע פרוס גס-גס מומלח דמית הברקתי נשגבות רק לאוהב אקראי, (ולהורה שיודע)
גדלתי ADHD נעתי סערתה משצף מליוני טיפות של פיזורנפש ורצדרגש גם פרץזמןמואץ שצף בי מוסחית גם, לא זוכר מה גם לא זוכר. |
תגובות (55)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
להחריד
הלוואי עלי,
במיוחד כשזה ככה.
אתה פשוט מורכב אמיתי ומבריק.
ויכולת ההבעה שלך
היא פלא.
חברים?
פעם ראשונה שאני ממש מבינה איך זה נראה בתוך המוח של ADHD מבפנים,
הסבירו לי, תארו לי,
אבל אתה פשוט צילמת והבאת
ועם תמונות אני יכולה להזדהות בתוכי
ואמרו כבר לפני, גדלת נפלא, ממש
גאוני!
כוכב* בשמי האינסוף...
חייבת לרקוד לקצב שירתך ההולכת וגדלה
בליווי המחמאות המאלפות.
תודה.
וברשותך...
אדפיס.
איזו זרימה
של אור ולהט במילים
מליארדי גווני צבע
ש-אתה.
אמת פשוטה הבאת
ועל כן
חודרת היא
ונחקקת
בלב---
אין עליך.
יחיד
ומיו-חד
אוהבת המונים
אהבתי.
חוזרת עם כוכב..
* ++++!!!!!!!
טוב, אז אם זוהי התוצאה,
הלוואי על כולנו ADHD!
בול!
הייתי שם.
תודה לך
חזרתי לתת * לא הכנסת לשון עוד ?
אההההההההההה?
כמו שאני אומרת לילדה שלי:
יום אחד המילים יראו לך כמו תמונות ולא תצטרכי לקרוא יותר...
וואוווווווווווווווווווווווווווווווו בונד בשוק
מקסים אזלו הכוכבים מחר אחזור
איך פיספסתי? ותכניס את הלשון
מגרד את הפצע העמוק שלעולם לא יגליד, ולא משנה השם המיוחדלדפיקותנוי
הצורה הולמת את התוכן, מדויק, מדויק גם כשאתה גודש
הקריאה עשתה לי ADHD משלי...
מכירה אותך. ככה זה (יכול להיות, אם יש לך מזל ומספיק חופש פנימי ותעוזה ללכת על זה).
וכתבת מאוד יפה :)
ונדמה לי שדווקא אלה שעבורם לא כל דבר ברור מאליו
לקל..
דווקא אלה ניחנו ברגישויות, ויכולות מדהימות
כוכב גדול לך איש
בגלל אנשים כמוך ADHD מעולם לא נשמע מושך ונכסף יותר.
זה מעולה.
חבל שפספסתי בזמן אמת.
גדלת ADHD מקסים!
מהרגע שכתבת את הפוסט, שקלטתי את ארבעת האותיות בשורה הראשונה ונכנסתי, מאותו רגע אני מתפעלת. עברו כמה ימים, ובאתי לומר שעדיין אין לי מה להגיד נוכח התיאור המצויר במדוייק כל כך.
פנטסטי.!!
____________
למה אתה לא כותב יותר?
נפלא!
אני בטוחה שאם בילדותי היו עושים אבחונים, גם אני הייתי מתגלה ככזאת.
כתיבה יצירתית כמו שאני אוהבת!
אהבתי
כמה יפה. עז, סוער, חי.
הקושי הפך לעוצמה.
ואני עם חלוקת קשב מעולה, לא מצליחה להפליא ככה.
אישקטגאוני אתה.
בוא'נה אתה ענק במיימדים לא נתפסים
הקבלה שלך את היותך אישקטאינסופי יכולה להיות כמו שהיא רק כשאתה יודע בכל רמ"ח אבריך
שליבתך אצילית ולא תלויה בגורם אחר לכלכלתה.
עולם המושגים והערכים שלך כאישקטאינסופי רחב מתפשט ובורא עולם כל זמן כל הזמן
ואי אפשר להשיג ואפילו אתה עם יכולת הכתיבה שלך לא יכול להמשיג
רק להושיט יד, או לשון ,או אוזן ,או לתת לשערך להתבדר ברוח החיים, ברוח האהבה ..לחוש את הזרימה כמו אותו החול הזורם בין האצבעות ..בלתי נתפס..
כן כן, מאותם פלאים בלתי נתפסים: האהבה, החיים , מוטי קריספיל אחי .... :)
תודה אישקטאינסופי שאתה נוגע כך .
תשמע קריספי.בתור אחד העם עם הפתעות קשב נוכחתי לדעת שג'אקוזי או סאונה חמה ואחכ' מרחבים ירוקים מרחיבים דעתו של אדם ומצמצים במעט את חשבון הבנק.אבל שווה.
יש הרבה חן בכתיבה ובטח סימפטיה רבה
לא רק בשל אופיה גם משום שלי היא משדרת
שמחה בהשלמה על מה שאתה.
הכי טוב שיכולתי להיות עם ובלי.
-
שבוע נהדר
חבר
במיוחד למי שנולד ADHD !!!
מוטי מוטי מוטי,
על מה ואיך שאתה כותב...
אנחנו מתעבים את מה שמפתיע אותנו,
את מה שמשתלב היטב כ"פרס לסרט הזר הטוב ביותר"
ה"זר" הזה מצליח להיות אמין ואמפטי,
הוא שוכן בנו עוד הרבה לפני שידענו על קיומו.
שלך,
ADD
"הסרט הזה" לא חולף עם הרוח.
נולד ADHD = כבר הייתי בסרט הזה.
אדיר...בדרך כלל סרטים רצים בראש
אבל אתה הרצת לי סרט בתוך הלב
שם אין תמונות רק הרגשות וגם...
לא זוכרת....לא יודעת, זה לא מכאן
זה גם לא משם של המילים.
איך אתה יודע לבטא את מה שאי אפשר,
או ספריה שלימה בכמה שורות...
היי...נו...שוב זה עף לי... מאיפה נחתת
כמו פיצוץ אטומי...
סליחה, הולכת לקחת אויר.
גדלת וגם בגרת.
ואם זה היה המסלול שנדרש לך,
להביא אותך למי שאתה היום...
אתה. אחד ומיוחד.
איך אני אוהבת שאתה חוזר
זכית יקירי.
בסוף - זכית.
אתה כותב על נייר חשבון ארוך, אני מכירה את זה מעצמי ועכשיו אני מגדלת את הדור הבא.
פעם אתה אמרת לי, לולא היינו כאלה, לא היינו כמו שאנחנו.
וכמו שאתה זה משהו יוצא מן הכלל, נדיר כזה, מיוחד, שופע קסם, מלא ביצר ויצירה.
קצת דפקטים פה ושם, אבל לכולנו יש את הדפקטים הקטנים שלנו, לפעמים הם אפילו חינניים.
כשאני חושבת על מכלול של בן אדם ראוי, הרי אתה האחד.
וזוכר גם שכתבת לי פעם {אנחנו מכירים כבר שנה בהתכתבות, הידעת?}, שכל ההפרעות האלה- והנה ציטוט שלך.
"זו דרכה של הבריאה לגרות אותנו לזכור שאנחנו חיים, חיים מאד"
אז, כן זה נכון, כי אנחנו לא מפספסים דבר בדרך, חיים במיצוי אופטימלי של החיים בחוץ, לפעמים זה שוחק ומתיש, אבל שווה כל רגע, כי לא הייתי מוכנה לחיות ליד החיים וכנראה שגם אתה לא.
ואם זה המחיר לשלם, אני מוכנה לשלם אותו שוב ושוב, כמו עוד הרבה תשלומים שהייתי מוכנה לשלם בחיים.
ואני בטוחה שלו נתנה לך האפשרות, לא היית משנה בחייך דבר..טוב אולי קצת בסיבובים.
נדיר בהחלט.
וזו הסיבה שאני אוהבת אותך וירטואלית טוטאלית.
אישקטאינסופי או איש קט אינסופי..אי של שקט אינסופי אני קונה.
נהדר לגמרי
מקסים אחד.
יש לי דומה כזאת בבית.
אהובים
אהובים
*שלך שרי
תגיד אתה בסדר :(**
אחד שיודע, עשית לי אישקט באישקטשלי זה לא בגרוזינית, זו העברית שלי.
לומדים עם השנים לערבבולהפריד
הכי כואב זה להיות אישקט ובנוסף, גם הורה שיודע ומבין.
לאיידיאייצ'די שלנו נוסף קושי להפוך כל זאב לזהב. ריתקת אותי.
אאוץ'... איזה פרץ...