כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מה שאני יודעת הכי טוב

    ארכיון

    0

    בינתיים השנים עוברות (וגם האהבה היא כתם ריקבון)

    7 תגובות   יום שישי , 27/2/09, 16:52

    שיר חדש( לא מהספר) 

    בֵּינְתַיִם הַשָּׁנִים עוֹבְרוֹת

     בֵּינְתַיִם הַשָּׁנִים עוֹבְרוֹת

    וְגוּף הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי אֵינו מְוַתֵּר עַל הַהַרְגָּשות

    אֵין לִי גִּיל וְהַצֵּל שֶׁלִּי נִפְתָּח לְהָמון אֶפְשָׁרֻיּוֹת

    וְגַם הָאַהֲבָה

    גַּם הָאַהֲבָה הִיא כֶּתֶם רִקָּבוֹן שֶׁהוֹלֵךְ וּמִתְפַשֵּׁט

     

     

     

    וקצת ביקורת על הספר: מאת מנחם בן  ב NRG(לממהרים: פסקא שביעית "מחוץ לגוף"......)

     http://www.nrg.co.il/online/47/ART1/858/631.html

     

     

     

    שבת שלום!

     
    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/3/09 13:56:
      אהבה=רקבון...בררר...תמלו'...רקבון זה לא רע... עובדה: בילדות הכריחו אותי לאכול תפוחים רקובים, והנה בגרתי והיינו למבוגר רקוב. כשאתה רקוב- נותנים לך ספייס (בגלל הריח), אתה גם בָּשֶל יותר, ולטעם אפשר להתרגל!
        1/3/09 23:39:


      השנים עוברות

      המילים נשארות

        27/2/09 18:39:


      כל תפוח והתולעת שלו

      כל תפוח והרקב שבו.

       

      שוקי

        27/2/09 18:35:

      כמה נוקב ככה כואב.

      יפה.

        27/2/09 18:27:


      בֵּינְתַיִם הַשָּׁנִים עוֹבְרוֹת
      וְגוּף הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי אֵינו מְוַתֵּר עַל הַהַרְגָּשות

      ת'אמת??
      גם שלי!!!
      יופי של שיר,
      אבל קשה לי לקבל את כתם הרקבון באהבה...
      שבת שלום תמי!
      אסנת

        27/2/09 17:03:

      צטט: irisoded 2009-02-27 17:01:30

      איזו פואנטה מפתיעה. נוקבת.

       

       


      וואלה. תודה....
        27/2/09 17:01:
      איזו פואנטה מפתיעה. נוקבת.

      פרופיל

      תמלולו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות