שלומי שבן 1976

גדל בבלי, פרט ל-3 שנים בלונדון חי כל חייו בתל אביב. מסתובב עם מאשה כלבתו בן מאיר כל בוקר. הוציא אלבום בשם"עיר" שכולו התעסקות בתל אביב.

החיים זה כמו אופניים, אם אתה לא מתאמץ סימן שאתה בירידה..

 זאת המנטרה של התקופה האחרונה כל פעם שאני חוזרת מפגישה עם הפזמון החוזר:

"זה מקסים! את חייבת לעשות עם זה משהו...תעשי ספר...אני רואה את זה בגדול...תזמיני אותי לפתחיה"

מה לעשות עם זה משהו' בשביל זה באתי..

סופסוף הסתיימו הצילומים, בעצם כמעט, חסר אחד קטן שנולד ב2009

(למי שלא יודע, אני מצלמת 100 אשנים שנולדו בתל אביב, כאשר כל אחד מיצג שנתון)

התשוקה להשלים את כל הקלפים בסדרה נצחה. מעכשיו אוכל לשכב על הגב ולדפדף באוסף, בכל הצילומים הצבעוניים ולחייך לעצמי חיוך של חצי פיתה.

NOT!

מסתבר שלעשות עם זה משהו (.."את חייבת לעשות עם זה משהו"...) זה לא פשוט כמו שזה נשמע...

מה שכן, הפרוייקט יוצג בגלרייה מקווננת של מנהלת המאה של עריית תל אביב ועכשיו המשימה שבפניה אני עומדת היא להפוך את הפרוייקט לתערוכה אמיתית פיזית.

המון פגישות, המון ''לא'' בפרצוף, המון ''לא'' במייל (משום מה אף אחד כבר לא אומר "לא" בטלפון)

אבל אני לא מתייאשת!!

החיים זה לא פיקניק, אפילו שכל מה שעשיתי הוא לצלם פרוייקט צבעוני ונעים, לא בועט ולא צורח, בזמני החופשי, כשאני לא מנסה להתפרנס.

אז אני בטח לא מתכוונת להפסיק עכשיו, 

כמו שנאמר - "לא באנו להינות"

מי יודע איך משיגים ספונסר?

(שמעתי שמידע זה שווה ערך לקוד פיצוח המייטריקס)

שבת שלום וסופ"ש חורפי ונעים