from: Idan Avivi <s719363917@idf.pc.net>
to: Dad <e.avivi@compuel.co.il>, Mom <s.avivi@post.tau.ac.il>

date: Tue, March 27, 2035 at 3:13 PM
subject: לא לדאוג - אני בסדר
signed-by: idf.pc.net

אמא ואבא יקרים,
אני שמח שחזרנו קצת לבסיס אחרי שלושה שבועות שאנחנו טוחנים שטח. רוב הזמן שקט כאן אבל השבוע היו לנו שני מקרים של ירי בין חמולות בגזרה שלנו והוקפצנו להרגיע את הצדדים.
כל פעם מחדש מפתיע אותי ששמחים לראות אותנו מסייעים במצבים האלו. כאילו העובדה שאנחנ ישראלים מרגיעה את הרוחות.

אתמול חזרנו לבסיס וכולם פה הרגישו את שביזות יום ב' מכה חזק. כולנו כאן בחבר'ה יודעים שאנחנו עושים תפקיד חשוב למען המדינה. כולנו התנדבנו ליחידה מתוך ידיעה שנשרת באפריקה. אחרי הכל, אין היום דבר יותר ציוני ויותר נכון לעם ישראל לעשות מאשר למנוע מרצח עם ומשנאת חינם, שעברו עלינו לפני כמעט מאה שנה, מלחזור על עצמה במקומות אחרים בעולם.

זו מחוייבות שלנו כעם היהודי וכמדינה יהודית. הרמטכ"ל אמר את זה כשהוא ביקר אותנו לפני חודש וחצי.

למרות זאת, כל פעם שנגמר הסופ"ש אנחנו מוצאים את עצמינו מבואסים וחסרי אנרגיות לשבוע הקרוב, בדיוק כמו שאבא היה מספר על השירות שלו בארץ.

אבל לא נורא. בשבוע הבא אנחנו חוזרים לרגילה בארץ.
אני אוכל לקבל את האוטו לכמה ימים?
אני רוצה לקחת את יובל לסיבוב ולהראות לו את הבופור ולבקר בעיר העתיקה של צור. הוא עוד לא היה שם, הבן הקטן שלכם.

סיפרתי לו שאבא שירת בבופור לפני שפינו את המוצב ויובל אמר שהוא לא מבין למה אבא מיהר לעזוב ולא נשאר קצת לטייל אם כל כך יפה שם.
אבל עכשיו אפשר לטייל שם, ותאופיק הזמין אותי להתארח אצלו.

במייל שלו הוא ביקש ממני למסור לך, אבא, שאם תחליט בכל זאת לקפוץ לבקר, הוא מוכן לעשות לך סיבוב. הוא אפילו ייקח אותך לצד הסורי של החרמון. אומרים שיותר יפה שם משוויץ.

טוב אנחנו צריכים לחזור לעניינים כאן. רציתי רק להגיד שאני מתגעגע ושאני בסדר.

אמא,
יש מצב שאת מכינה לי מומלאים כשאני חוזר? את יודעת שאני מת עליהם, וכדאי לתת לאבא לנוח לפעמים מכל הבישולים :).
תמסרו ד"ש לנורית, שתסדר כבר את המחשב שלה כי אני רוצה להתקשר אליה כבר כמה ימים ואני לא תופס אותה במחשב בבית.

אוהב אתכם ומתגעגע,

עידן