כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כל מילה אמת

    אני לא טובה בלהמציא. אני גרועה בכתיבת סיפורים שלא היו ולא נבראו. כל מה שאני כותבת, קרה במציאות. אולי אני מתארת קצת בהגזמה, אוקיי, אבל נשבעת לכם שכל מילה אמת. כמעט.

    כל הזכויות שמורות אין להעתיק ו/או לעשות כל שימוש ללא היתר מראש ובכתב ©

    -רוב התמונות בבלוג נלקחו מגוגל תמונות. זכויות יוצרים? אין לי מושג למי לתת קרדיט-

    0

    המגפיים האדומים של רווית

    22 תגובות   יום שבת, 28/2/09, 02:28

     

    שלישי, 22:00

    כשדלת החנות ננעלה לבסוף, היתה השעה עשר בלילה. נקישות עקביה של ליאת הדהדו במסדרונות הקניון, שהיה כמעט ריק מאדם. היא הנהנה קצרות אל השומר ביציאה והצטמררה למגע האוויר הקר שבחוץ. איזה יום, אלוהים, הרהרה. מזל שהוא נגמר. מכירות סוף העונה התישו אותה, החנות היתה עמוסה בלקוחות שפשוט לא יכלו לוותר על ההזדמנות לקנות זוג מגפיים נוסף בחצי המחיר והלקוחה האחרונה עיכבה אותה עד שעת הסגירה ממש: בחורה צעירה, חמודה דווקא, שהגיעה בתשע וחצי בערב, ניסתה אולי עשרה זוגות שונים ולבסוף רכשה דגם קלאסי, עד מתחת לברך, נטול אבזמים ורוכסנים למיניהם ובעל עקב דק וגבוה, בשחור. את הזוג השני היא לקחה באדום. ליאת תהתה אם יהיה לה די אומץ לנעול אותו: היא נראתה לה די סולידית, והמגפיים האדומים, למרות שהדגם לא היה מנקר עיניים, היו זנותיים משהו. מה אכפת לי, בעצם, חשבה, עוד מעט פורים. מצדי שתנעל אותם לערב אחד ושיעלו אבק בארון אחר כך עד פורים הבא.


    רביעי

     11:30

     


    "הנעליים שלך מהממות", אמרה נויה לרווית כשעמדו במטבחון הקטן של המספרה וחיכו למים שירתחו בקומקום, "חדשות?"

    "קניתי אותן אתמול", רווית מילאה את צנצנת הסוכר, "אחרי העבודה. היינו פה עד תשע, והלכתי ישר לקניון, בלי לעבור בבית אפילו. נכון יפות?"

    "לקניון? זה חצי שעה הליכה! ואין לך רכב", נויה פתחה את תיקה והוציאה קופסה קטנה של סוכרזית, "היה לך כוח ללכת לשם אחרי יום שלם על הרגליים?"

    "לא, אבל הלכתי בכל זאת", חייכה רווית, "טוב. יש לך עוד עשרים דקות לשבת עם הצבע. קחי את הקפה שלך, אני כבר מצטרפת אלייך, מייד כשאסיים לחפוף פה לדליה, אוקיי?"


     13:45

    "נשאר עוד מהשוקולד שנויה הביאה?" שאלה רווית את ליאור, "זה בא לי מצוין עם הקפה עכשיו".

    "לא נגעתי בו", ליאור הוציא סיגריה, "הוא ליד הקופה. אני יוצא לעשן בחוץ".

    "תחזור מהר", רווית קרעה את עטיפת הנייר, "אני רוצה לצאת לאכול".

    "אז לא ממש חכם מצדך לזלול שוקולד לפני ארוחת הצהריים".

    "אבל שוקולד זה טעים".

    "זה לא אוכל".

    "ובדיוק בגלל זה זה לא יפריע לי לאכול אחר כך. לך כבר".


    16:30

    "מידה 38? אני לא בטוחה שנשאר", אמרה שלי לבחורה האלוהים יודע כמה ששאלה על "המגפיים בחלון, אלה עם העקבים המרובעים", "אני אלך לבדוק לך במחסן, בסדר? אני כבר איתך".

    בכניסה למחסן נתקלה בליאת, שבדיוק יצאה משם כשהיא נושאת בזרועותיה לא פחות משש קופסאות נעליים.  "אני מתה לקפה", אמרה לה, "מתי יעל צריכה להגיע?"

    "בכל רגע. גם לי לא יזיק איזה הפוך", אמרה ליאת, "איך שהיא מגיעה את יוצאת להביא לנו. אני שונאת מבצעי סוף עונה", מלמלה לעצמה ויצאה אל החנות, "מי ביקשה נעלי בובה בירוק תפוח, מידה 39....?"


    17:10

    "לא, אני לא יודע איפה היא", ליאור הדליק סיגריה נוספת, מתעלם במופגן מהשלט "כאן לא מעשנים" שנתלה במקום בולט במספרה. רווית התעקשה על השלט הזה. זה לא חוקי לעשן פה, אמרה לו, אתה יכול לקבל קנס, וחוצמזה, מספיק אני נושמת את הכימיקלים של הצבעים והתכשירים כל היום, אני לא צריכה גם ריח סיגריות על הבגדים.

    "היא גם לא עונה לנייד. ניסיתי, ואני מתקשר אליה כל עשר דקות. אני מגיע ישירות לתא הקולי.... טוב, אם היא תתקשר אלייך, תודיעי לי? תודה. ותגידי לה לחזור לפה מיד, אני לבד כאן ויש ים עבודה. אני לא יכול לתפעל את המספרה בלעדיה... כן. אני אודיע לך אם אני שומע ממנה. מבטיח".


    17:25

    "אני יוצאת להביא קפה", אמרה ליאת לשלי, "הלקוחה הזו שלך לא מוכנה לתת לאף אחת אחרת לשרת אותה. אם אני אחכה עד שהיא תלך, אנחנו נתייבש פה".

    "מצטערת, מאמי", שלי כבר הכירה את הלקוחות הנודניקיות האלה. היא תמדוד עוד עשרים זוגות נעליים ובסוף לא תקנה שום דבר, "אני אתן לך כסף כשתחזרי, התיק שלי בפנים. את יכולה להביא לי גם דיאט ספרייט?"

    "בטח", ליאת לקחה את הארנק שלה, "אני כבר חוזרת".

    בית הקפה היה מלא אנשים. לא היה אפילו שולחן אחד פנוי. ליאת חיכתה להזמנה שלה, מחשבותיה נודדות, עיניה נעוצות ברצפה. אם אמא שלה היתה רואה אותה היא היתה נוזפת בה מייד: תרימי את העיניים שלך, היתה אומרת לה תמיד, מה את מחפשת שם? יהלומים? שטרות של כסף שאולי נפלו לאנשים? בחייך! תתעוררי!

    אבל אמא שלה לא היתה שם, וליאת המשיכה לבהות ברצפה ובנעליהם של האנשים שחלפו על פניה. הבזק של צבע אדום משך את תשומת ליבה: המגפיים האדומים עם העקבים הגבוהים. הבחורה שנעלה אותם התקדמה לעברה, אל דלפק הטייק אווי. ליאת הרימה את עיניה וזיהתה את הבחורה מייד: זו היתה הלקוחה מאתמול.


    "הפוך גדול, בבקשה. חזק, אם אפשר", אמרה רווית והושיטה לקופאית שטר של עשרים שקלים. היא היתה מעדיפה לשבת, הרגליים הרגו אותה, אבל לא היה מקום פנוי בבית הקפה. איזו טעות, על מה היא חשבה כשהחליטה לנעול את המגפיים האלה?היא לא שמה לב לבחורה שלידה עד שזו לא נגעה בכתפה.

    "היי, מה שלומך?" מה היא מחייכת אלי, תהתה רווית. מי זו?

    "סליחה, אנחנו מכירות...?" 

    "כן. ז"א, לא. ז"א, לא ממש. אתמול בערב? קנית אצלי שני זוגות מגפיים. אלה שאת נועלת עכשיו..?"

    "את בטח מתבלבלת", אמרה רווית, "איך אמרת שקוראים לך?"

    "ליאת. זה היה רק אתמול, איך את לא זוכרת...?"

    "ליאת, תשמעי, אני מצטערת. יש לך טעות. לא פגשתי אותך בחיים".

    רווית לקחה את הקפה שלה והלכה, משאירה מאחוריה את ליאת כשארשת תימהון על פניה.


    המשך -אולי- יבוא


    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/3/09 07:03:

      צטט: אחותה הצעירה 2009-03-03 19:26:00


      אני בעד סיפור המשך על בחורה בשמלת גיישה פלילית.

      למה את מתכוונת כשאת אומרת "פלילית"?


      -אני לא חושבת שזה אומר מה שאת חושבת שזה אומר-

        3/3/09 19:26:

      אני בעד סיפור המשך על בחורה בשמלת גיישה פלילית.
        3/3/09 19:18:

      צטט: phoebe 2009-03-02 23:55:52

      צטט: tom s 2009-03-02 23:13:40


      ראשית אפתח ואומר שמגפיים אדומים זה סקסי,

      " המשך אולי יבוא," מיי S ! , נדרש המשך !

      ( נשבר לה עקב והיא חזרה לחנות למשל ? ),

      וכאן אנציח את המשפט האלמותי :

      " קניתי מגפיים חדשים, לאן יוצאים" ?

      ( לא, זה לא שלי , נראה לך ? )

       

      לי יש רק אולסטאר אדומות, וגם אותן אני בקושי נועלת.


      -מה הקטע עם מסרים מוחבאים בתגובות שלך?-

      באמת ששום קטע,

      (כמו פונט שמונה :)

       

      :)
        3/3/09 01:15:

      צטט: phoebe 2009-03-02 16:55:36

      צטט: rangil 2009-02-28 23:53:06


      איך את אוהבת לעשות לנו את זה הא? יקירתי, מה שאת עושה כאן זה לא פחות מטיזינג.

      טיזינג ספרותי אמנם, אבל עדיין טיזינג.

      יכולתי להמשיך ולהמשיך, כמובן, אבל לאנשים אין סבלנות לקרוא סיפורים ארוכים במדיה האינטרנטית....


      -הפוסטים שלך, לעומת זאת, הם היוצא מן הכלל שבכלל-

       

       

      יש סבלנות.

      אני מחכה :)

        3/3/09 00:11:

      צטט: phoebe 2009-03-02 16:53:24

      צטט: *כוכבית* 2009-02-28 08:13:03

      המשך - אולי?בלתי החלטי

       

      זה תלוי מוזה.


      -והיא לא באה לבקר הרבה לאחרונה-

       ספרי לי על זה...

       

       

        2/3/09 23:55:

      צטט: tom s 2009-03-02 23:13:40


      ראשית אפתח ואומר שמגפיים אדומים זה סקסי,

      " המשך אולי יבוא," מיי S ! , נדרש המשך !

      ( נשבר לה עקב והיא חזרה לחנות למשל ? ),

      וכאן אנציח את המשפט האלמותי :

      " קניתי מגפיים חדשים, לאן יוצאים" ?

      ( לא, זה לא שלי , נראה לך ? )

       

      לי יש רק אולסטאר אדומות, וגם אותן אני בקושי נועלת.


      -מה הקטע עם מסרים מוחבאים בתגובות שלך?-

        2/3/09 23:13:


      ראשית אפתח ואומר שמגפיים אדומים זה סקסי,

      " המשך אולי יבוא," מיי S ! , נדרש המשך !

      ( נשבר לה עקב והיא חזרה לחנות למשל ? ),

       

      וכאן אנציח את המשפט האלמותי :

      " קניתי מגפיים חדשים, לאן יוצאים" ?

      ( לא, זה לא שלי , נראה לך ? )

       

        2/3/09 17:11:

      צטט: אחת שיודעת1 2009-03-02 16:11:50


      מזמן חשדתי בכימיקלים שבמספרה. במיוחד המי חמצן.

       

      תיאוריית קונספירציה...?


      -הממממ-

        2/3/09 17:08:

      צטט: מלכת האמבטיה 2009-03-02 15:53:10


      טיזרית....

      :)

      אני?


      -לאאאא-

       

        2/3/09 17:06:

      צטט: ♥ניתי♥ 2009-03-01 08:00:38

      צטט: *כוכבית* 2009-02-28 08:13:03

      המשך - אולי?בלתי החלטי

       כאשר את כותבת אולי, למה את מתקוונת...........

      למה היא לא זוכרת אותה?

      למה היא לא חוזרת למספרה?

      לא להשאיר יותר מדי במתח!

       

      אני בעצמי לא סגורה על מה קרה אחר כך.


      -אגב, זה מבוסס על מקרה אמיתי לגמרי-

       

        2/3/09 16:59:

      צטט: ימית מהים 2009-03-01 07:24:14

      אחלה זמזום היה לך,

      מגפיים בזול- זה מה שמגיע לה... סנוביות זה כל כך פאסה.

      מי סנובית....?


      -היא לא סנובית!-

       

        2/3/09 16:57:

      צטט: ultramag 2009-03-01 01:22:10

      כבר מהכותרת התחיל לי זמזום במוח.

      "הוא אהב אותן והן אהבו אותו..."

      אולטרא קשה

       

       

       

      ורק אני שונאת כמעט את כל הנעליים שלי... ואת המגפיים גם...


      -אבל יופי של שיר-

        2/3/09 16:55:

      צטט: rangil 2009-02-28 23:53:06


      איך את אוהבת לעשות לנו את זה הא? יקירתי, מה שאת עושה כאן זה לא פחות מטיזינג.

      טיזינג ספרותי אמנם, אבל עדיין טיזינג.

      יכולתי להמשיך ולהמשיך, כמובן, אבל לאנשים אין סבלנות לקרוא סיפורים ארוכים במדיה האינטרנטית....


      -הפוסטים שלך, לעומת זאת, הם היוצא מן הכלל שבכלל-

        2/3/09 16:53:

      צטט: *כוכבית* 2009-02-28 08:13:03

      המשך - אולי?בלתי החלטי

       

      זה תלוי מוזה.


      -והיא לא באה לבקר הרבה לאחרונה-

        2/3/09 16:11:

      מזמן חשדתי בכימיקלים שבמספרה. במיוחד המי חמצן.
        2/3/09 15:53:


      טיזרית....

      :)

        1/3/09 08:00:

      צטט: *כוכבית* 2009-02-28 08:13:03

      המשך - אולי?בלתי החלטי

       כאשר את כותבת אולי, למה את מתקוונת...........

       

      למה היא לא זוכרת אותה?

      למה היא לא חוזרת למספרה?

       

      לא להשאיר יותר מדי במתח!

       

        1/3/09 07:24:

      צטט: ultramag 2009-03-01 01:22:10

      כבר מהכותרת התחיל לי זמזום במוח.

       

      "הוא אהב אותן והן אהבו אותו..."

       

      אולטרא קשה

       

       

       

      אחלה זמזום היה לך,

      מגפיים בזול- זה מה שמגיע לה... סנוביות זה כל כך פאסה.

        1/3/09 01:22:

      כבר מהכותרת התחיל לי זמזום במוח.

       

      "הוא אהב אותן והן אהבו אותו..."

       

      אולטרא קשה

       

       

        28/2/09 23:53:


      איך את אוהבת לעשות לנו את זה הא? יקירתי, מה שאת עושה כאן זה לא פחות מטיזינג.

      טיזינג ספרותי אמנם, אבל עדיין טיזינג.

        28/2/09 08:13:
      המשך - אולי?בלתי החלטי

      ארכיון

      פרופיל

      phoebe
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין