אור  המאיר  !!!

בוודאי  שסבך  לא  מש  ממך  גם  עתה

הרי  אתה  צאצא  שלו

עליך  לדעת  שלדו'ג  בזמן  של  שמחות  כמו  בר  מצווה  או  חתונה

שלושה  דורות  אחורה  באים  להשתתף  בשמחה  של  הצאצא  שלהם

כלומר  סבך  ואביו  וסבו.  פאשטייסט  ???

אז  כשתתחתן  ב'ה  דע  זאת

דבר  שני  הרבי  קרא  לנכים  -  בשם  חדש  'מצויינים'

הוא  טען  שדווקא  הם  ניחנו  בכוחות  גם  נפשיות ומוטיבציה  יותר  חזקה  

משאר  האו'כ   ולכן  הם  מצטיינים  הרבה  פעמים  בספורט  וכו'  

כפי  שאנו  רואים  הרבה  בתחרויות  ספורט

בכל  אופן  יקיר,  באת  לעולם  הזה  עם  חלק  חסר  בגוף  הגשמי  -  בחליפת  החלל

שהלבישו  אותך -  אל  תדאג  !

הכל  בהשגחה.  וה'  ייתן  לך  כוחות  להצליח  במשימה  שלשמה  באת  לעולם  הזה

דבר  שני  אתה  יכול  לברר  את  יום  היארצייט  העברי  של  הסבא  ???

בכל  שנה  ביום  זה,  הדלק  נר  נשמה  לסבך, אתה  יכול  להקדיש  שיעור  תורה  לעילוי  נשמתו

בבית כנסת  או  להתפלל  בציבור  ולהגיד  קדיש  בשבילו

או  לקרוא  למענו  תהילים  -  קיצור  כל  דבר  שבקדושה  שתעשה  למען  אוןתה  נשמה  ביום  הזה  יועיל

לו  מאוד  !!!!!!!!!  כי  ביום  היארצייט  הנשמה  יכולה  להתעלות למדרגה  גבוהה  יותר  ואז  טוב  לה  יותר

וזה  מעשה  חסד  עם  הנפטר  !!!

כתוב  בגמרא  'ברא  מזכה  אב'  =  בן  מזכה  את  אביו

הבן שנשאר  חי  בעולם  הזה  יכול  לפעול למען אביו  שבשמיים  -  ללמוד  תורה  לומר  קדיש  בשבילו  וכו' 

יפה...מרגש...תמשיך ככה...

*

*

אתה מאוד מרגש בכתיבה שלך.

בחיפוש, בחקירה, בשיתוף שלך.

אתה בעצמך משיב על השאלות

שאתה שואל.

בין שתי פעימות לב שם התשובות,

עם הקשבה כמו שלך לאט לאט

תראה את דרכך במסע.

תבורך דרכך...

אור

החוויה שאתה מתאר כפי שאני תופס אותה:

מעולם לא אמר לי איש עד כמה היגון דומה לפחד.

אינני מפוחד אבל התחושה היא כאילו אני מפחד.

אותה תחושה של פרפור בבטן של חוסר מנוחה.

כאילו ישנה שמיכה בלתי נראית החוצצת בין העולם וביני.

אני חש כאילו קשה לי להקשיב לאנשים אחרים

אך עם זאת אני מאוד רוצה אותם סביבי.

תישן אור, תישן, סבאל'ה לא יזוז מכאן, מליבך החם והאוהב ( נמצא הוא תמיד בליבך, בליבו של נכדו שלו, נכדו אשר העריץ הוא מאוד! ).

מקדישה לך ולסבך את השיר הזה, בכל פעם שמתמקד אתה בכאבך שלך, נזכרת אני בשלי, במקרה זה נזכרתי בסבי, סבי שלי, זה שאינו מזהני ( אומרים כי בתוך תוכו שמורה לי פינה, רוצה להאמין כי הדבר נכון... ).

בהצלחה מחר, תעבור זאת כמו גדול- סומכת עליך ומאמינה בך, מאוד!

אוהבת ונמצאת כאן תמיד ( ברגעיך הקשים והקלים כאחד ).

דאג לחייך מחר, דאג לחייך החיוך הכובש.

שלך,

רולין

אור, הפוסט שלך מאד נוגע ללב.כיכבתי.

מה שחשוב שאתה לא שקוע ברחמים עצמים, והצימאון שלך לקשר ולחברות טבעיים לחלוטין, ואני בטוחה שזה גם יגיע . לכל דבר יש את הטיימיניג שלו בחיים.

, בשמחה אעזור אם יתאפשר. מוזמן לשלוח לי קוח" לאימייל- RONIT@IIC.ORG.IL

אני מאמינה שכל מפגש בחיינו אינו מקרי. כשם שאני לא יכולה להסביר את החיבור שלי עם אנשים מסביבי שלעיתים רק הכרתי ואני מרגישה אליהם קירבה עצומה ללא הסברים.

מותר לך להאמין שהוא איתך, שומר עליך ורואה אותך. אי עושה את אותו הדבר עם אבא שלי ז"ל.

*

אור היקר,

סבך רואה הכל, שומע הכל ושומר עלייך.

ולגבי השאלות, אמרה לי פעם סבתי... לא שואלים שאלות את מי שלא נותן תשובות.

יום מקסים

יניב

אתה מתבטא בפתיחות ואמינות מרגשות.

אני כסבא מבין את געגועיך כי אני מרגיש מה אני מעביר ונותן ומה אני מקבל מהדור השלישי.

כשם שלא כל הנכדים דומים, כך גם הסבאים. עובדה שאינך מזכיר את סבך השני...

ישנם הרבה בארצנו שלא זכו להכיר את הסבא והסבתא, בעיקר בעקבות השואה. היו ילדים שזכו והיו ילדים שמאוד קינאו. בסופו של דבר כל אחד משלים עם גורלו.

תהיה חזק בנסיונותיך החדשים.

מה שסבא ראה בך אז, כשהיית תינוק - לנו יש את הזכות לראות היום.

אתה בחור מקסים וכשרוני מאוד.

אני בטוח שסבא שומר עליך מלמעלה.

ואתה תצליח גם בשבילו.

אתה עוד תגיע רחוק, אחי!

שיהיה שבוע נפלא ומלא בחיוכים! :)

היי חבוב...

מחשבות...מחשבות...

מרגשות... מרגשות...

געגוע...

וכל התשובות לשאלותיך,

נמצאות אצלך,

ואתה יודע את התשובות.

יפה כתבת.

אין ספר שכל אדם שאנו פוגשים בחיינו יש לו משמעות

ואתה מיוחד ורגיש ומקסים ואני נזכרת בפוסט הראשון

שלך,ומאז הרבה מאוד שינויים שחלים אצלך בהרגשה

בביטוי הדברים הכתיבה שלך יותר אופטימיות שאלות

תהיות אבל אחרות((((:

אור, זה פוסט מקסים ומרגש....

בטוחני כי סבך אינו נוטש אותך גם כאשר אינו איתך.

גם אבי נפטר כאשר בני היה פעוט וגם אבי לא רצה למוש מבני, אהב אותו בטירוף ממש, כאילו יכול היה לחוש את הסוף הקרב

אחזור מחר לככבך. כרגע אין לי כוכבים אולם הפוסט שלך בהחלט ראוי!!

שבת שלום לך ולמשפחתך

גילה