"לא ראי זה כראי זה".

לצפייה במסך מלא

"לא ראי זה כראי זה".

‎32

Café

42 תגובות יום ראשון, 1/3/09, 00:57

אני עומד ומביט במראה, עיניים ננעצות בעיניים,

איני נוהג לבצע את זה לעיתים קרובות,

קשה לנפש לעכל את התוצאה,

הפעם אני מחזיק מעמד כמעט דקה אחת תמימה.

בביתי הדל יש מראה אחת, ואחת זה מספיק.

בבואתי נעימה לי אך בראי נחשפת גם הנפש,

וסאת המח גודשת ממחשבות,

ראי הינו הפריט המסוכן ביותר בבית,

אני חודל וניגש להכין ספל משקה.

בדרכי למטבח אני נחשף למדף הספרים,

פנים לעורף וצמודים להחריד הם מציצים לעברי,

סיפורת ואמנות, מדע בדיוני וצילום,

לכולם מכנה אחד משותף,

בכולם היוצר מנסה להתמודד עם עצמו.

כבעל חיים עם רמת מודעות מהגבוהות על הכדור,

האדם אינו חדל מלעסוק בעצמו, בקיומו ובמה שבניהם,

התובנות והאהבות, הדתות והיצירות נוצרו בכדי להתמודד עם ענין אחד,

הידיעה כי יום אחד הוא לא יהיה עוד...הזמניות!

ליצור משמעותו להשאיר אחרי סימן, זה טבוע בנו, לקבוע חותם,

אלמונים חורטים את שמם על עצים בדרכים צדדיות, לפעמים גם תאריך,

אני משתדל להיזהר מכוחו הממגנט של המוות ולקחת אחריות,

אחרת יהיה חבל על הזמן...אשכח את עכשיו.

מבוקשי לרעות, כעת, בשדה של נלסון, שהוא אחד המורים החכמים שיש לי.

מספרים כי אלה שהמוות הגיע אליהם במפתיע,

ראו את כל חייהם עוברים לנגד עניהם שניה לפני ש,

מוזר, כי דווקא אלה שמחכים למוות, הגוססים,

אינם נתקלים בתופעה הזו, ואז הם פשוט מתים.

כמעט מתתי כאן וכאן...ושם, לא זכור לי שום דבר מענין בחויה,

התובנות הגיעו שנים לאחר מכן, אם בכלל,

אבל לראות לעצמי את הלבן שבעיניים הרבה יותר מפחיד ומרגש,

אין היכן להסתתר, הנפש מעורטלת והגוף אינו מעניין.

המוות קבוע, הנפש משתנה כל הזמן.

כשאדם מישר מבט אל עצמו ומתעמק בכנות בעינייו,

התוצאה יכולה להיות לא קלה, לפעמים קשה, לעיתים רחוקות משעשעת,

אבל מה שבטוח, שבכל נסיון הוא יראה בעיני רוחו שונה,

וכל העסק הזה אינו לבעלי לב חלש.

כשאני מתבונן באנשים אחרים אני רואה את עצמי דרכם,

כשאני מסתכל בראי אני רואה את עצמי דרכי,

מה שאני רואה תלוי במי שאני ברגע הנתון והתשובה ידועה מראש תמיד,
זה תענוג כשאני מצליח לשים את עצמי מחוץ למשוואה ולראות את מי שמולי.

חבל שהבנתי את זה אחרי שהיא ואני נפרדנו,

אבל אני שמח שאני יודע את זה לפני שהיא ואני נכיר.

הנחתי מראה מול נלסון אבל הוא לא הראה ענין,

ניסיתי לשדל אותו אך גם במבט אחד הוא לא זיכה את הראי,

במקום זאת ליקק את אשכיו בהפגנתיות, כמה נעים להיות כה משוחרר,

אז מה עושים כעת,שאל,טיול?!

המראה היא המצאה שנועדה רק לאדם,

האדם אוהב לעבוד את עצמו לדעת, ואינו מרוצה מרבית הזמן,

הוא מפחד לקחת אחריות על מה שהוא רואה מולו, חייו,

אז יש אלוהים הוא אומר בליבו, אלוהים הוא האדם עצמו,

מכאן לכל איש אלוהיו,

אך אלוהים והמראה יעלמו עם לכתו של האדם.

מול המראה, קיים רגע קסום בעוצמתו,

בו אני יודע בדיוק מי אני,

להיות אתאיסט משמע להיות אדם חזק מאוד.

דרג את התוכן:

תגובות (42)

נא להתחבר כדי להגיב

התחברות או הרשמה

ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.

/null/cdate#

/null/text_64k_1#

RSS

מחשבות.

זה התחיל בגלל הכלב,זה ממשיך בגללי.מחשבות, לא בהכרח חשובות.

פוסטים אחרונים

ארכיון