אני נעה קדימה בעדינות...

מעל העולם הפראי, היפה, והלא מוכר שמתחתי .

אני צפה בדממה...

ושוברת אותה בקול נשימתי.

מעלי...

אין דבר מלבד זוהר רוטט

המקום ממנו באתי...

ושאליו אחזור כשאסיים.

אני צוללת...

אני צוללנית:)

אני נעה עמוק יותר

מעבר לסלעים הקמוטים

והאצות הכהות

אל הכחול העמוק...

כשאני שוחה במים

פורצות ממני בועות

מתנודדות כמו מדוזות קטנות בדרכן למעלה...

אני בודקת את החמצן שלי

אין לי די זמן כדי לראות הכל...

אבל זה מה שעושה את העניין כל כך מיוחד :)