עיקרים: ארגון בצלם אינו מוציא מכלל אפשרות השתתפות בלחימה בעת שינה, ולדידו של הארגון גם זקן הנכה מהצוואר ומטה ומובל בכיסא גלגלים יכול ללחום. במקביל, הסבירה מנכ"ל בצלם כי חיילים השומרים על התנחלויות הם בגדר "מטרה לגיטימית", הווה אומר הריגתם לא תיחשב רצח או פיגוע טרור. מהימנותו של מסד הנתונים של ארגון בצלם אודות ההרוגים באינתיפאדת אל-אקצה מפוקפקת, כפי שהראיתי בסדרת מאמרים שפורסמו באתר News1. במקרים רבים משמיט ארגון בצלם פרטים חיוניים ולעיתים אינו מדייק. הפעם אציג דוגמה בולטת נוספת לחוסר הדיוק של ארגון בצלם בהצגת הנתונים ובדרך ניתוחם.
בצלם: שינה אינה מונעת בהכרח השתתפות בלחימה * בילאל חמודה מוחמד סאלח - בן 26, תושב קבאטיה, מחוז ג'נין, נהרג ב-17.04.2008 בקבאטיה, מחוז ג'נין, מירי. פרטים נוספים: מבוקש. נהרג בעת שישן ברכב באחד המחסנים". עז א-דין מוחמד חוסיין עווידאת - בן 18, תושב קבאטיה, מחוז ג'נין, נהרג ב-17.04.2008 בקבאטיה, מחוז ג'נין, מירי. פרטים נוספים: מבוקש. נהרג בעת שישן ברכב באחד המחסנים". ארגון בצלם אינו מוסיף פרטים על "שני המבוקשים" הפלסטינים, שיוכם הארגוני והסיבה להיותם "מבוקשים" ע"י כוחות הביטחון הישראליים (מסיבות ביטחוניות, פליליות או אחרות). פרטים אלה נדמים בעיני בצלם, כך מצטייר, כבלתי רלבנטיים. בדיקה מעלה, כי בילאל סאלח שימש מפקד של פלוגות ירושלים, הזרוע הצבאית של הג'יהאד האסלאמי, באזור קבאטיה ועז א-דין עווידאת היה סייענו. בחינת מאגר הנתונים של ארגון בצלם מלמד, כי אין מדובר בטעות חד פעמית. כך לדוגמה, באותה רשימה של פלסטינים שלא ידוע אם השתתפו בלחימה הופיעו הרשומות הבאות (הנתונים הורדו מאתר בצלם במאי 2008): * "סלאח מוסטפא שחאדה - בן 40, תושב עזה, נהרג ב-22.07.2002 בעזה מירי פצצה ממטוס קרב. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: נהרג בשנתו, לאחר שפצצה בת טונה הושלכה על הבניין בו שהה". * "זאהר סאלח נסאר - בן 37, תושב עזה, נהרג ב-22.07.2002 בעזה מירי פצצה ממטוס קרב. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: נהרג בשנתו, לאחר שפצצה בת טונה הושלכה על הבניין בו שהה". גם במקרים אלה נמנע ארגון בצלם מלציין, כי סלאח שחאדה היה ראש הזרוע הצבאית של חמאס וזאהר נסאר עוזרו הבכיר היה מעורב בפיגועי טרור ובפיתוח אמצעי לחימה כולל טילים. בצלם הדגיש, כי הן שחאדה והן נסאר נהרגו "בשנתם" בהפצצת חיל האוויר הישראלי, אך בדומה לפרשת הריגתם של שני פעילי הג'יהאד האסלאמי הארגון מציין שאינו יכול לקבוע אם הם נהרגו בעת שהשתתפו בלחימה. בדיקה של מאגר הנתונים של בצלם ב- 28 בפברואר 2009 מגלה, כי הארגון השמיט ברשומות אלה את הפרט ששחאדה ונזאר נהרגו "בשנתם", אך אינו מביא כל עדות אחרת הקובעת שהשניים היו ערים בעת ההפצצה ודבק בגרסתו כי לא ניתן לקבוע אם הם השתתפו בלחימה. במילים אחרות, בצלם סבור שקיימת אפשרות סבירה שאדם ישן עשוי ליטול חלק בלחימה. הארגון אינו מספק הסברים, כיצד תרחיש מעין זה יכול להתקיים ומדוע בעצם קיימת מבחינתו בעייתיות לומר שסלאח שחאדה, ראש הזרוע הצבאית של חמאס נהרג "בשנתו" בעת שלא השתתף בלחימה.
בצלם: אדם זקן ונכה מצוואר מטה יכול להילחם לא זו אף זו. בצלם סבור כנראה שגם אדם זקן הסובל מנכות של 100% מהצוואר ומטה יכול ליטול חלק בלחימה, וכך הדברים מוצגים באתר הרשמי של הארגון: * "אחמד איסמאעיל יאסין - בן 68, תושב עזה, נהרג ב-22.03.2004 בעזה מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: באירוע נהרגו שלושת עוזריו ועוד חמשה עוברי אורח". ארגון בצלם ממשיך בקו דומה בהתייחסו לנסיבות מותם של עבד אל-עזיז רנטיסי, מחליפו של אחמד יאסין בהנהגת חמאס ואבו עלי מוסטפא , מנהיג החזית העממית. בשני מקרים אלה, ועל אף שמדובר בשני מנהיגי ארגוני טרור שהיו פעילים מאוד בייזום פיגועים בתקופת האינתיפאדה השנייה, כולל פיגועי התאבדות, קובע ארגון בצלם שאינו יודע אם הם נהרגו בעת שהשתתפו בלחימה. להלן הרשומות בעניינם: * "עבד אל-עזיז עלי עבד אל-חפיז א-רנתיסי - בן 57, תושב עזה, נהרג ב-17.04.2004 בעזה מירי טיל ממסוק. היווה יעד להתנקשות. פרטים נוספים: נהרג בעת שנסע במכוניתו עם שני עוזריו בשכונת שיח' רדוואן". (הערה: ארגון בצלם אינו מציין את העובדה שרנטיסי היה בעת שנהרג מנהיג חמאס). ארגון בצלם, כך מסתבר, אינו יכול לקבוע אם נסיעתו של רנטיסי ברכב או שהותו של אבו עלי מוסטפא במשרדי החזית העממית הייתה קשורה ללחימה. לשם המחשה, כפי שניתן להבין מההתלבטות של בצלם, בעת בה אבו עלי מוסטפא הנחה בתדרוך או באמצעות הטלפון את פקודיו לבצע פיגוע טרור נגד יעדים ישראליים הוא ייחשב בגדר מי שהשתתף בלחימה באותם רגעים ממש. לעומת זאת, אם דקה לאחר שנתן את ההנחיות לבצע פיגוע הוא שוחח עם אשתו על הקניות בסופרמרקט, הוא נחשב בגדר מי שלא השתתף בלחימה. בצלם: הריגת חיילים השומרים על התנחלויות היא " פעולה לגיטימית" מעבר לכך, פרופסור ענת בילצקי, בעת שכיהנה כמנכ"ל בצלם הסבירה, כי הריגת חיילים ישראלים הנמצאים במשימה הגנתית מובהקת של שמירה על חיי המתיישבים הישראלים בהתנחלויות מפני רצח בידי ארגוני הטרור הפלסטיניים היא בגדר "פעולה לגיטימית". להלן הקטע הרלבנטי מהראיון לעיתון Brooklyn Rail (יוני 2004): "כאשר מחבל/ת מתאבד/ת הולכ/ת לישראל ומפוצצ/ת את עצמו/ה יש בכך משום הפרה של זכות הישראלים [לחיים]. בצלם אינו חייב לעסוק ישירות בנושא זה, שכן המנדט שלנו נוגע לעיסוק בזכיות האדם בשטחים הכבושים. ואולם, מה בנוגע לפלשתיני התוקף התנחלות והורג מתנחל ולא את החיילים השומרים על ההתנחלות? ע"פ אמנת ז'נבה, החיילים השומרים על ההתנחלות הם מטרות לגיטימיות. אך מה בנוגע לנשים ולילדים הישנים בהתנחלויות? זכותם [לחיים] הופרה. הם אינם לוחמים".
השאילתה לארגון בצלם ב- 28 בפברואר 2008 שלחתי את השאילתה הבאה למנכ"ל בצלם, ג'סיקה מונטל ולדוברת בצלם, שרית מיכאלי: מדוע השמיט ארגון בצלם את הפרט ששחאדה ונזאר נהרגו "בשנתם"? באיזה תרחיש סבור ארגון בצלם שאדם ישן יכול להשתתף בלחימה? עדכון: ארגון בצלם בחר שלא להשיב לשאילתה. זכות התגובה שמורה ותישמר לארגון בצלם. |