[נערה יושבת בחדר לבדה. החדר עמום. היא מעשנת. מראה מונחת לפניה והיא מתחילה לדבר אליה] 

טיפשה. שנתיים הקרבת בשבילה. שנתיים שלמות על פנטזיות ואשליות. ושקרים. [היא קמה] רק שקרים היו לך בראש. שיקרת למשפחה שלך, לחברים שלך, לעצמך!

חלמת עליה. כאילו הייתה כליל השלמות. כל לילה חלמת עליה. [היא מכבה את הסיגריה על הרצפה בעצבים]. חלמת שאת מנשקת אותה. לעזאזל, אפילו חלמת שאת שוכבת איתה.

חשבת שהיא תאהב אותך? חשבת שהיא תרצה אותך? חיית בבועה קטנה מלאה בשקרים ולא הצלחת לצאת. הבועה הטיפשית שלך. לא חשבת על אף אחד מלבדיה במשך שנתיים. רק על עצמך ועליה. אגואיסטית, זה מה שנהיית. אגואיסטית ומזוכיסטית. הכאבת לעצמך. והכאבת לה, כל כך הכאבת לה.

[היא מסתובבת ללא מנוח ומוציאה אקדח מאחת המגירות. היא מחייכת]

שנתיים מהחיים שהתבזבזו, כמה מצחיק. חיים? אלה חיים? כשכל היום מסתובבת לך אישה אחת במחשבות, לא נותנת לך מנוח, ואת לא יכולה להוציא אפילו נשימה אחת בלי לחשוב עליה. חיים, גם כן.

חשבת שהיא כמוך? ילדה קטנה שלא מבינה מהחיים שלה וחושבת ששנתיים של אובססיסביות מוחלטת זו אהבה? בעצם, זו הייתה אהבה. אבל למה, למה לעזאזל ציפית שזה יעבוד? צבטת את הלב שלך כל כך הרבה פעמים, הכאבת לו כל כך. והוא לא סולח. לא! הוא לא סולח!

על מה את חושבת?

על מי את חולמת?

איך זה שאחרי שנתיים – והיא עדיין לא נעלמה?

[היא מתקרבת אל המראה]

למה אני כבר לא מכירה אותך?

מה עובר לך בראש ילדה?

מה עובר לך בראש? [היא מחייכת חיוך ממזרי]

כדור.

[קול ירייה]