כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    ניהול רזה - Lean Management

    ניהול רזה = פשטות תפעולית ופוקוס ניהולי..
    לא לסבך את זה


    מאמרים, דעות, ניסיון אישי ומחשבות על עולם הניהול בכלל והניהול הרזה בפרט

    ארכיון

    0

    שינוי .... אנטרופיה ... ארגון יציב ... רווח .... וניהול רזה

    2 תגובות   יום רביעי, 25/7/07, 14:36

    הטמעתLean  וניהול שינוי הינם שני גורמים המזינים זה את זה וקשורים זה בזה.

     

    נתחיל בשינוי

     כל ארגון עובר שינויים. כל ארגון זקוק לשינויים. ביצוע שינוי מחזק את יכולות הארגון להתמודד עם הסביבה החיצונית המשתנה במהירות (מוסיף אנרגיה לאנטרופיה שלילית כמתואר בתורת המערכות הפתוחות). ככך, יישום של שינוי טוב לארגון, מחזק את הארגון ונותן לו "כוחות" טובים יותר להתמודד עם "העולם בחוץ" (לקוחות, ספקים, מתחרים וסביבה תרבותית).כיוון שיישום Lean הינו שינוי מקיף ורחב המתבטא בכל חטיבות הארגון, הרי היישום בפני עצמו טוב למערכת. 

    מצד שני, יישום פילוסופיה של ניהול רזהLean management

    הינה שינוי תרבותי מקיף בפני עצמו, אשר במתודולוגיות ובארגז הכלים שהארגון מקבל הוא מחזק בצורה ניכרת את התהליכים הפנימיים בארגון (ניהוליים, תרבותיים וטכנולוגים) ובכך יוצר יכולות המתועלות לטובת יישום האסטרטגיה והשגת יעדי הארגון (למשל תהליך ייצור איכותי יותר וקצר יותר, איכות מובנית בתהליך, רוחיות גולמית גדולה הרבה יותר ועוד) ובו בזמן מתרגל את הארגון ונותן לו יכולות להתמודד עם כל שינוי עתידי אחר שיגיע.

    לדוגמא שינוי בסביבה כתוצאה מפוליטיקה – שמיים פתוחים, רכבי ליסינג, יבוא רכבים, סין, שינוי בענף הקמעונאות המכניס מתחרה חדש (שופרסל והמותגים הפרטיים), פתיחת/סגירת גבולות עם הפלסטינים ועוד ועוד.

    <<<ראו תרשים לעיל >>>

      

    אנטרופיה: כל מערכת נעה בצורה עקבית לכיוון אי-סדר, כאשר כמות אי הסדר הולכת וגדלה.

    החוק השני של התרמו-דינמיקה: כל מערכת מתקדמת למצב של איזון. היא נוטה להיעצר במצב של התפרקות כאשר כל היסודות המרכיבים אותה נמצאים במצב של שיווי משקל = ערבוביה אקראית (חשבו על גינה שלא מטפלים בה או על קרח בכוס)

    אנטרופיה שלילית: על-פי חוק האנטרופיה, כל צורות הארגון נדונות להתפרקות. כדי להוסיף ולהתקיים, מערכות פתוחות חייבות לנוע וחייבות אנרגיה פנימית רבה יותר כדי לעצור את תהליך האנטרופיה.

     

    תהליכים חזקים (Robust), תרבות המנצלת את משאבי הארגון בצורה יעילה (טכנולוגיה, תפעול ואנשים) ויכולות שינוי יהיו הכוחות המחזירים את הארגון למחזוריות החיים שלו ולהמשך צמיחה וריווחיות.

     לארגון רזה עם מערכות Lean management  אפקטיביות יש סיכוי טוב יותר (הוכח מחקרית בעולם ובארץ) לחזור כל הזמן מהמשיכה לכיוון דעיכה ולתקן סטיות תוך כדי תנועה, עד כדי כך שהן כמעט ואינן מורגשות ולמעשה נחשבות כחלק מתהליך טבעי ובריא בארגון (תרבות ה-Kaizen)
    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/7/07 13:56:
      הי יעקוב,
      תודה על התגובה.
      אתה למעשה מזכיר לי להוסיף עוד הדגשה קטנה: Lean (רזה) הינו השם המערבי (המתורגם) לפילוסופיה. ביפן זה Kaizen (בתרגום חופשי:שיפור מתמיד) ובארגונים בינ"ל בדרך כלל זה יהיה xPS (למשל המקור והמוביל, טויוטא: TPS-Toyota Priduction System).
      למה אני מדגיש את זה, מכיוון שהמטרה אינה ממוקדת ב"לעשות Lean", אלא במה שלין מייצג - וזה את דרישות הלקוח.
      ומכאן הדרך קצרה לתשובה לשאלה הראשונה - הלקוח הינו חלק מהסביבה החיצונית ואם אנו ממוקדים בלקוח הרי אנו ממקודים החוצה, אל הסביבה. (שכמובן מורכבת מעוד הרבה פרמטרים).
      אתה בהחלט צודק (שכמו בכל שיטה) ניתן לראות ארגונים המרוכזים ביישום עצמו ולעיתים סוטים מהמהות. אני בטוח שזה לא זר לך מכיוון שניתן לראות את אותה התופעה בדיוק באסטרטגיה של ארגון, שלעיתים מאוד סוטה ולא ממוקדת מהחזון ומהאסטרטגיה הראשונית.
      התשובה לשאלה השניה מעט מורכבת יותר. אתה אכן נוגע באחד מההבדלים המהותיים בין TOC ל-Lean והוא משאבים. Lean דוגל באיזון משאבים, כאשר האיזון נעשה אל מול דרישות והדרישות מייצגות תמיד את הלקוח. לעניות דעתי התשובה תלויה מאוד בארגון, אך אני נוטה (מנסיוני האישי) לא להמליץ "לשמור בצד". יותר מדי פעמים ראיתי כיצד הזנב מקשקש בכלב ובגלל שיש משאבים - מייצרים (ויוצרים מלאי עודף, פגומים, מלאי מת, מקטינים הון חוזר וכו'), או מנסים למחזר (מכונה, ציוד, שטח) על מנת להיות "אפקטיביים". מצד שני צריך להיות חכם.
      למרות ש-Lean שואף לסביבה ללא תחזית הרי שצריך להכיר בעולם האמיתי. אם אתה בתעשיה יציבה (מסורתית) אם ביקושים יחסית ידועים, אל תשמור משאבים, תאזן. במקביל תיהיה גמיש ובעל תהליכים חזקים שיכולים להתמודד עם תנודות קטנות. עם הסביבה שלך מאופיינת בחוסר ודאות - קח מרווח (הרי הוא בכל מקרה משתקף בשולי הרווח ובאסטרטגיה).
      ולסיום, המחשה קטנה מעולמי האישי. בארגון קודם שעבדתי בו היינו מאוד Lean. סטאפים קצרים, הרבה מהם, מנות קטנות, כמעט ללא תוכנית עבודה, עבודה במשיכה ובFifo וכו'. יחד עם זאת התקציב שלי תמיד היה 10% כ"א מעבר לתחזית התפעולית ו 15% עודף קיבולת בציוד מעבר לתחזית הפיננסית...זו היתה הסביבה שלי. במהלך השנים, על מנת להתגבר על תנודות מקומיות, תיגברנו משמרות, ביצענו ש"נ, הזזנו עובדים...... ועוד.
      תודה על השאלה, מקווה שעניתי במשהו.
        26/7/07 08:45:
      הי זוהר,
      נהניתי לקרוא ויש לי 2 שאלות:
      כתבת
      "לארגון רזה עם מערכות Lean management  אפקטיביות יש סיכוי טוב יותר (הוכח מחקרית בעולם ובארץ) לחזור כל הזמן מהמשיכה לכיוון דעיכה ולתקן סטיות תוך כדי תנועה, עד כדי כך שהן כמעט ואינן מורגשות ולמעשה נחשבות כחלק מתהליך טבעי ובריא בארגון (תרבות ה-Kaizen) "
      אחד הגורמים העיקריים ליכולת החברה להתגבר על שלב הדעיכה/שרידה הוא הגמישות והתאמת האסטרטגיה והתהליכים למה שקורה בסביבה החיצונית. האם בתפיסת ה- LEAN ישנה התייחסות לסביבה החיצונית או שהפוקוס העיקרי בה הוא על אפקטיביות התהליכים הפנימיים?
      האם אין חשש שעקב הטמעת ה- LEAN הארגון יהיה "רזה מידי" - מה שעלול להביא לחוסר יכולת של הארגון לתת מענה מהיר לשינויים (פנימיים או חיצוניים) עקב חוסר במשאבים זמינים (לדוגמא ב- TOC רק צוואר הבקבוק היה אמור להיות מנוצל באופן אופטימלי בעוד שאר המשאבים היו צריכים להיות קצת יותר LOOSE בכדי לא להפוך לצואר הבקבוק בעצמם)?