| מבט מחלון הטיפות על החלון נראות כמו דמעות, מעטות,קטנות ומפוזרות השמים אפורים העצים נעים קלות ברוח הרוח אינה חזקה מספיקלהרטיט אותם- רק להזיז מכונית אדומה שחלקה הקדמי רוסק חונה על הכביש ליד המוסך עליבות עצובה אך לא למעלה מזה תאונות קורות גג החנייה שטוח ויתום לא , זה לא יום של קניונים היום. |
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
[השתמשתי בחופש ההבעה]
גם אני ,אם קראת למטה, ניסיתי לתהות על תופעה זו.
מה גורם לנשים לקנות כל כך הרבה זוגות נעליים
לגבי שאלתך לכמות הנעליים שלי, אני אשתמש בזכות השתיקה
שרית, להבדיל אלף אלפי הבדלות,
יש לך ארון נעליים כמו של אימלדה מרקוס?...
לא, כי בת זוגתי עושה איתה תחרות...
מה יש לכן, אתן הנשים, עם נעליים?
הלוואי והייתן מחוברות אילינו
כמו שאתן מחוברות לארון הנעליים שלכן.
ובכל זאת, אני באופן אישי, לא מתלונן.
שלום לב
בוודאי,
אחרת איך אוכל לקנות כל כך הרבה זוגות נעליים
ראה הפוסט למטה...
שרית הבעייה הלוגית היא בלוחות הזמנים.
אותך מעניין רק הקניונים.
על חם - אותך לבוס שלך.
שלום לב
תתפלא,
קניונים עובדים גם בימי החול....
הרי הנוף הוא הנוף מהמשרד הקודם שלי
נוף מסחרי- תעשייתי.
שרית, יש בעייה בלוגיקה.
אם זה לא יום של התכרבלות,
אז גם זה לא יום של קניונים.
אלא אם את מבריזה מהעבודה.
אותך לבוס שלך...
שלום לב
מה שנכון,נכון
תודה על התגובה
אגב,
נכתב ביום עבודה, כך שההתכרבלות אינה אופציה
גלויה עם סוף ידוע מראש.
ובינינו, מי צריך קניונים ביום סגריר?
עדיף להתכרבל מתחת לפוך עם האהובה ולאהוב.
שיר עם טמפו סגרירי.
מתאים לסבטקסט.
שלום לב