כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    nomen omen

    השם (nomen) הוא הגורל (omen) - קובעת הלטינית

    כמו למילה, לשם כוח יצירה המתווה גורלות וקובע מהויות, ובכך מעצב את העתיד

    והשם גל - עולה יורד, שוצף ורוגע - מסביר את כל הבלגן

    © כל הזכויות שמורות לגל וייס. כל הכתוב נוצר על ידי ושייך לי, אלא אם כן צוין אחרת.

    ו.. אני מעונינת בבקורות אמיתיות, בהערות נוקבות, בדברים שיוכלו לשפר את כתיבתי ולא רק בתשבחות המנומסות שמאד נעימות לי - מודה
    ותודה

    ארכיון

    עברית שוויונית - מחשבות

    31 תגובות   יום ראשון, 1/3/09, 20:47

    העברית שפה סקסיסטית שברירת המחדל בה היא לשון זכר.

    פניות וניסוחים זכריים מתעלמים ממחצית דוברי/ות העברית.

    .

    הפתרון הפמיניסטי של דיבור בלשון נקבית נשמע מאולץ ומפלה גברים. הכעס והבוז שחשים גברים מול צורה זו, שמרב מיכאלי נתפסת כמייצגת המובהקת שלה, מדגים כיצד חשות נשים שתודעתן מתפתחת בשפה בה הן מודרות באופן קבוע.

    הניסיון הזה לשפה נשית מאזנת חשוב ורלבנטי להתפתחות השפה והתרבות, גם אם אינו פתרון יעיל.

    .

    אישית, לא נוח לי לפמנז את השפה וליצור שני ניבים מתחרים.

    יש מקום לנטרל את המגדר הלשוני באופן שיתאים לכל המגדרים הקיימים.

    הבעיה אינה רק נשית.

    בעברית שני מינים דקדוקיים, שלא קשורים למינים הטבעיים.

    המין הדקדוקי הנקבי לא משמש לתיאור זכר.

    המין השני (לא-נקבה) מכונה מין זכר ומשמש לקבוצות מעורבות וא/נשים שמינם לא ידוע (חוץ ממקרים של מין המילה עצמה, כמו כשמתיחסים לדמות מתקרבת שמינה לא ידוע).

    בעברית מוכרים רק שני מגדרים, למגדר נוכחות חזקה מאד ואי אפשר לתקשר ללא מגדר.

    מי שלא משתייכים לצד הגברי/זכרי או הנשי/נקבי נותרים חסרי שפה ומוכנעים לכפייה המגדרית כדי לבטא את עצמם.

    .

    החייאת העברית בפוסטמודרנה מחייבת את הפיכתה לשפה שוויונית ניטרלית שתכבד את כל המשתמשים/ות בה, כולל טרנסג'נדרים ואינטרסקסואלים. א/נשים שהעברית אינה מכירה בהם.

    שינוי חייב לבחון מחדש את החלוקה למין דקדוקי של שמות עצם ופעלים, וביטויים כמו 'שפת-אם', 'בעל' ואפילו 'משפחה', 'גבר' ו'נקבה', שנובעים מתפיסת עולם פטריארכלית.

    באנגלית אין צומת אחד ואחת, אלא one intersection.

    באנגלית אין 'הם' ו'הן' אלא they.

    שפה חסרת מגדר תדרוש תכנון. 

    ואולי לא תהיה זו עברית.

    זה מעלה חששות לגבי ההקשרים התרבותיים של אלפי שנות ציביליזציה (.. סקסיסטית).

    האם טיהור השפה מעמדות שלא מתישבות עם תפיסות פמיניסטיות ושיוויוניות עלול לרוקן אותה מביטויים טעוני הקשר היסטורי-תרבותי?

    (רוב ההיסטוריה גזענית, מפלה ושוביניסטית) 

    עגת הקהילה הלהט"בית (לסבית הומואית בי וטרנס) לא עמוקה כמו העברית שמתרבדת אלפי שנים. האם התאמת השפה למגזרים אלה תגרום לאובדן העושר הלשוני-תרבותי? תרדד את השפה? תהפוך אותה לפונקציונלית בלבד? 

    מאידך, האם הון רוחני של אלפי שנות תרבות חשוב יותר מעושר תרבותי של מבע לשוני למגדרים "חדשים"? האם זה מה שיעשה ויתור על המין הדקדוקי המסורתי ויצירת מין סתמי?

    סביר להניח שכל אחת מתופעות אלו תתרום לעושר הרוחני.

     

    מכל מקום, הבעיה העיקרית מעשית. 

    האם שינוי כזה בכלל אפשרי?

    יצירת שינויים מכוונים בשפה מוגבלת מאד, לרוב רק לאוצר המילים. 

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/3/09 14:44:

      צטט: geeee 2009-03-02 00:22:07

      צטט: מיכל* 2009-03-02 00:19:29

      צטט: אורלי שנקר 2009-03-02 00:06:32

      הטורקים הצעירים בראשות אתא טורק כפו על העם הטורקי שורה של שינויים, וביניהם שינוי בשפה הטורקית, אשר כלל ביטול המגדר בחלקים גדולים של השפה. מה אפשר ללמוד מדוגמה זו?

       

      שבכפיה אפשר להשיג מטרות שמשמשות צד מסויים.

      השאלה אם זה ראוי.

       

      הטורקים גם החליפו את הכתב, לא?

       

      ותודה על התיקון למרב..

      :)

       

      בעיניי, יש ללמוד מהדוגמה הטורקית גם את הלקח הבא: שאין כל קשר בין רמת המגדריות של השפה לבין רמת השוויון המגדרי בחברה. אתא טורק ניסה לשפר את מעמד הנשים בארצו, והצליח במידה מוגבלת. אכן, "מאבק המטפחת" המתנהל בטורקיה בשנה האחרונה הוא שלב נוסף בתהליך ארוך ומתסכל זה.

       

      וביחס להחלפת הכתב: אתא טורק היה חכם בהרבה מאליעזר בן יהודה בעניין הזה. היינו מרוויחים המון אילו כתבנו בכתב לאטיני. הרי ממילא איבדנו את האוצר של המבטא העברי - אין אצלנו שום הבדל בין א-ע, ח-כ, ט-ת, ס-ש, ב-וו, ועל כן המעבר לכתב לאטיני לא היה גורע מאיתנו כלום. הוא רק היה מאפשר לנו ביתר קלות להשתלב בין האומות.

       

       

       

       

        6/3/09 12:37:

      אם לא תהיה לשון מגדרית לא יהיה מגדר ?

      האם בייציותיי ידמו לזרעוניו ?

      האם סך קיומי הוא שוויוני לאחר ?

      אני חושבת שלא

       

      והאם השוני המגדרי הוא השונה היחידי שקיים ?

      כמו תרבות, סוציואקונומיה,  יש עוד

       ואם נרקום שפה משווה האם היא תמחק את כלל ההבדלים ?

      לא

       

      אני אישה מיום היוולדי

      אני רוצה לחיות אישה

      למות אישה

      ולאורך כל הדרך לדבר אישה

       

        6/3/09 12:20:

      שאלתי  מישהו שהמגדר שלו  לא ברור באיזו לשון לפנות אליו  זכר או  נקבה

      והוא אמר לי   " דברי איתי "  .

      השפה היא רק אמצעי.....

       

        6/3/09 10:50:

      צטט: ransom stark 2009-03-03 17:26:36

      ישעיהו ליבוביץ' על מעמד האישה:

       

      http://www.youtube.com/watch?v=jCgZOzikoz4

       

      לטעמי חשוב להבין את המשמעות ההוליסטית של מה שהוא אומר, של הכרה דו-כיוונית. מזכיר לי את מה שגל אמרה.

       רנסום , מקווני שלפחות רבים/ות  מקוראי הפוסט של GEEE יאותו להקשיב לראיון שהבאת.

       השפה העברית באה בדיוק מאותו המקום של התרבות החברתית והרוחנית, שלדברי פרופ' ליבוביץ,

       פסקה מלהיות תרבות גברית ונעשתה תרבות אנושית, ושהענין הזה עדיין לא הושג עד תום , ובאירוניה הוסיף

      ברוב שנינותו , ש-'האדם צריך להתרגל לרעיון המהפכני שאישה היא גם כן אדם '.

       

      השינוי בשמוש בשפה אמור להגיע מתוכנו אחרת לא יקרה. ראו את שפת הרחוב . שפה שלמה שאיש לא כפה אותה עלינו ,

      שפה שנוצרה מתוך הצורך לבטא תחושות בדרך אחרת מזו שמבטאת השפה התיקנית . אז יהיה מי שיגיד ששפת הרחוב

      פוגמת ומקלקלת את השפה העיברית אך אין ספק שהיא שפה . עובדה . ומכאן אני מסיקה שהשינוי אפשרי .

       

      אגב , בהחלט ניתן להתחיל . אני מציעה להשאיר הודעות במזכירות האלקטרוניות בזו הלשון :

       

      ' בחייאת עזבוני ...השאיריניני הודעה ובסבבה שלי אחזור אלינכו    :)  פוחדים להמציא מילים ?

       

       

       

        3/3/09 17:26:

      ישעיהו ליבוביץ' על מעמד האישה:

       

      http://www.youtube.com/watch?v=jCgZOzikoz4

       

      לטעמי חשוב להבין את המשמעות ההוליסטית של מה שהוא אומר, של הכרה דו-כיוונית. מזכיר לי את מה שגל אמרה.

      בוויקיפדיה יש ערך מרתק בנושא הזה.
        2/3/09 07:15:


      בהשאלה, זה מזכיר לי את התנהלות

      הויכוח: ממשלת איחוד, בעד או נגד?

      איחוד, לפחות בעיניי, מנטרל את הייחוד...

      ובאשר לשפה:

      הרצון העז לתת ביטוי פמניסטי שוויוני,

      לעיתים מעוור ומעוות את המציאות...

      אני מבין את נושא השוויון ואני מוכן להאבק

      על זכות הנשים לשוויון.

      עם זאת, השפה, על שלל מורכבותה, היא

      עניין דינמי, שהקשר בינו לבין פמניזם

      קלוש עד מאוד...

      כן, ברור..., אפשר למצוא שלל נושאים לויכוח

      על שוויון הזדמנויות בין גברים לנשים, כמעט

      בכל נושא...חיוך

        2/3/09 06:10:


      לגבי הקינה על אובדן העברית הגבוהה ה"תקנית" פוסט חדש - תקציר מאמר של דר' רון כוזר

      קצת ארוך אבל שווה

        2/3/09 00:26:

      צטט: geeee 2009-03-02 00:21:23

      צטט: בוחצ'בסקי 2009-03-01 23:51:46

       

      ..שמי שמוכן להפוך את השפה שלו משפה עשירה שאין כמותה בעולם לשפה רדודה רק על מנת לטשטש את עניין המגדר - יש לו בעיה תרבותית קשה מאוד.

      האם זה בטוח ירדד את השפה?

      והאם אינה מתרדדת בין כה וכה?

       

      סתם נקודה למחשבה - מכיוון שערש העברית היא תורת ישראל - אין פלא שהמגדר הסתום (דהיינו שאינו זכר ואינו נקבה) נאמר בלשון זכר. יש משהו הרבה יותר צנוע בהתייחסות בלשון זכר מאשר בהתייחסות בלשון נקבה.

      ???? סליחה?

       

      אין בזה שום פחד מנשים, חלילה, אלא הבנה של העוצמה הנשית הרבה. ואין כאן המקום להאריך.

      לכנות נשים על שם איבריהן המוצנעים ותפקודן המיני-רבייתי כאילו זה מהותן (בהבחנה מהגבר שמקושר לגבורה ולהתגברות) אין בזה לא צניעות ולא כבוד ולא האדרה של שום עוצמה

       

      מקווה לקבל תגובות על ההערה.

       

       

      שלא לדבר על 'ברוך שלא עשני אשה' שפותח את הבוקר של כל גבר שומר מצוות

      (ואנחנו אמורות לקבל בהכנעה את 'שעשני כרצונו')

       

        2/3/09 00:22:

      צטט: מיכל* 2009-03-02 00:19:29

      צטט: אורלי שנקר 2009-03-02 00:06:32

      הטורקים הצעירים בראשות אתא טורק כפו על העם הטורקי שורה של שינויים, וביניהם שינוי בשפה הטורקית, אשר כלל ביטול המגדר בחלקים גדולים של השפה. מה אפשר ללמוד מדוגמה זו?

       

      שבכפיה אפשר להשיג מטרות שמשמשות צד מסויים.

      השאלה אם זה ראוי.

       

      הטורקים גם החליפו את הכתב, לא?

       

      ותודה על התיקון למרב..

      :)

       

        2/3/09 00:21:

      צטט: בוחצ'בסקי 2009-03-01 23:51:46

       

      ..שמי שמוכן להפוך את השפה שלו משפה עשירה שאין כמותה בעולם לשפה רדודה רק על מנת לטשטש את עניין המגדר - יש לו בעיה תרבותית קשה מאוד.

      האם זה בטוח ירדד את השפה?

      והאם אינה מתרדדת בין כה וכה?

       

      סתם נקודה למחשבה - מכיוון שערש העברית היא תורת ישראל - אין פלא שהמגדר הסתום (דהיינו שאינו זכר ואינו נקבה) נאמר בלשון זכר. יש משהו הרבה יותר צנוע בהתייחסות בלשון זכר מאשר בהתייחסות בלשון נקבה.

      ???? סליחה?

       

      אין בזה שום פחד מנשים, חלילה, אלא הבנה של העוצמה הנשית הרבה. ואין כאן המקום להאריך.

      לכנות נשים על שם איבריהן המוצנעים ותפקודן המיני-רבייתי כאילו זה מהותן (בהבחנה מהגבר שמקושר לגבורה ולהתגברות) אין בזה לא צניעות ולא כבוד ולא האדרה של שום עוצמה

       

      מקווה לקבל תגובות על ההערה.

       

       

        2/3/09 00:19:

      צטט: אורלי שנקר 2009-03-02 00:06:32

      הטורקים הצעירים בראשות אתא טורק כפו על העם הטורקי שורה של שינויים, וביניהם שינוי בשפה הטורקית, אשר כלל ביטול המגדר בחלקים גדולים של השפה. מה אפשר ללמוד מדוגמה זו?

       

       

      שבכפיה אפשר להשיג מטרות שמשמשות צד מסויים.

      השאלה אם זה ראוי.

        2/3/09 00:06:
      הטורקים הצעירים בראשות אתא טורק כפו על העם הטורקי שורה של שינויים, וביניהם שינוי בשפה הטורקית, אשר כלל ביטול המגדר בחלקים גדולים של השפה. מה אפשר ללמוד מדוגמה זו?
        2/3/09 00:00:

      שאלות מרתקות העלית כאן.

      שאלות שמעסיקות גם אותי מעת לעת.

      אני חייבת לציין שאין לי תחושת הפליה בנוגע להגדרת אדם (כללי) כזכר.

      זה נתון שלא משפיע על תחושתי השוויונית.

      אפילו נוח לי ומשמש אותי כשאני רוצה לדבר על עצמי מהצד, כישות, אישיות, אדם.

      אבל בנוגע לטרנסים ולבי, יש כאן התלבטות שראוי לבדוק.

       

      נ.ב. לא מירב מיכאלי, אלא מרב. 

        1/3/09 23:51:

       

      אני לא אצטרף למקהלת עוני האמן שהגיבו לפני. מצטער, אני חושב שמי שמוכן להפוך את השפה שלו משפה עשירה שאין כמותה בעולם לשפה רדודה רק על מנת לטשטש את עניין המגדר - יש לו בעיה תרבותית קשה מאוד.

       

      סתם נקודה למחשבה - מכיוון שערש העברית היא תורת ישראל - אין פלא שהמגדר הסתום (דהיינו שאינו זכר ואינו נקבה) נאמר בלשון זכר. יש משהו הרבה יותר צנוע בהתייחסות בלשון זכר מאשר בהתייחסות בלשון נקבה.

       

      אין בזה שום פחד מנשים, חלילה, אלא הבנה של העוצמה הנשית הרבה. ואין כאן המקום להאריך.

       

      מקווה לקבל תגובות על ההערה.

        1/3/09 23:46:


      הביטוי 'שפת אם' לא מגיע מהאדרת האשה דווקא, אלא מ'כבוד בת מלך פנימה', מאותה סיבה שדת הילד נקבעת ביהדות לפי דת אימו. האם היא המופקדת על חינוך הילדים בשנים הראשונות ואחראית להתפתחות השפה כמו לרכישת הרגלים ומנהגים דתיים ואחרים.

      על האב הרי לא ניתן היה לסמוך ובמקרים רבים הוא נעלם ולא היה בנמצא כדי לדאוג להתפתחות כישוריהם של צאצאיו.

      .

      בעבר הבעל (אוף אני שונאת את המונח הזה, אם כי פה הוא די מדויק) היפני קרא לאשתו (היום זה לא מקובל) 'בתוך הבית', כי היא היתה בתוך הבית. כמעט קראו לאשה 'במטבח'.

      .

      באנגלית מתיחסים ל- virtue שהוא מונח בו השתמשו הרומאים כדי לסמן את המעלות הטובות הנדרשות בחברה מגברים. הם לא התכוונו שרק גברים יכולים להיות טובים, נשים פשוט לא נכללו בדיון הזה, הן לא היו קיימות בכלל מבחינה תודעתית חברתית כפי שזה בא לידי ביטוי בשפה.

      .

      ואם כבר נתיחס לבעלות של הבעל, אז גם המושג פאמיליה ברומית (המקור של family) הביע את כל הרכוש, כולל הנשים המשרתים והילדים, של הגבר אדון הבית.

      גם בעברית הקשר השורשי בין 'משפחה' ל'שפחה' אינו מקרי.

      .

      (ולא נזכיר גבר-גבורה-גיבור-התגברות לעומת נקב-נקובה-נקבה... שדומה גם לכוסית שמקורה ב'כוס' בערבית. זו סינקדוכה - התייחסות לאישה לפי איבר המין שלה, זה מרכז הוויתה. התיחסויות לנשים לפי איברי הרבייה נמצא גם בתנ"ך. "הֲלֹא יִמְצְאוּ יְחַלְּקוּ שָׁלָל רַחַם רַחֲמָתַיִם לְרֹאשׁ גֶּבֶר" (שופטים, ה, ל) - המילה 'רחם' מחליפה את המילה 'אישה', רחם רחמתים - זה עלמה ושתי עלמות)

        1/3/09 21:56:

      אכן, השוויון אמור להיות ערך מקודש. עולם אוטופי של איכות מנצחת ולא שוביניזם, של שפה א-מינית, של העדר דתות ואמונות חשוכות ומחשיכות. אבל, אנחנו ממשיכים את העבר תוך כדי שינוי. חלק מהדרים השתנו ללא הכר, בגלל קידמה ושאר שינויים בחיינו וחלק נעים לאט יותר (כמו השפה) אם כי גם השפה עוברת שינויים מרחיקי לכת. אין לי כמעט ספק ששפות המחולקות למינים ברורים כמו השפה העברית, מקורן איכשהו בשלטון הגבר. (כמעט בא לי לדבר על ליברטניות :-) ) אנגלית היא שפה חדשה יותר שנבנתה מתוך לימוד העבר אך לא בהכרח התבססות עליו. הגישה של נוחות הדיבור, של עושר האפשרויות - היא המובילה באנגלית. אם כי הזכרת "שפת אם". זה עדיין Mother Tongue, דווקא משום האדרת האישה ולא להיפך.

      בכל מקרה, להשאיר הודעה זו פעולה די  טפשית  ורק מעשירה את חברות הסלולר בזמן אויר מיותר... :-). זה נכון לכל המינים וחסרי הזהות המינית...

        1/3/09 21:48:

      כבר הרבה מאוד שנים מאז שבחרתי להשתמש תמיד בשם המספר הנקבי, כלומר הסתמי (אני יודעת שזה נשמע נורא, אבל לדעתי אני מקדמת תהליך מבורך) ואני חוגגת על "שתי שקל" ו"עשר רחובות" בלי שום נקיפות מצפון. קראתי על זה אפילו מאמר מלומד אי-פעם. ללמדכם כי כבר לפני כעשרים שנה היו אנשים שהגו, חשבו וניסו להציל את השפה מן המגדר.

       

       

        1/3/09 21:31:


      אכן, שמוליק, דן אלמגור

      וזה אחד השירים האהובים עלי.. שאחזור שוב על מה זה עשה לי כילדה נערה אשה שצריכה לדבר ולשיר בשפה שלא סופרת אותי?

       

        1/3/09 21:29:


      כל הכבוד לך איריס

      שימוש לא נוח בשפה יכול להעלות שאלות בקרב אנשים שפחות מצויים בשיח הזה וזו הדרך ליצירת מודעות והנעת שינוי חברתי.

      את בדיוק המלמטה.

      :)

      מקובל ללעוג לפוליטיקלי קורקטנס, אולם המשגה-שמית של תופעות מסייעת למודעות לה (הטרדה מינית התקיימה הרבה לפני שכינו אותה בשם והחלו להתייחס אליה, לדוגמא).

      אז נכון שתקינות פוליטית מעידה על האמריקאיות המתחסדת, אך היא צמחה בשמאל הפוליטי מתוך רצון להאיר בעיה אמיתית. עם הזמן היא הפכה לכלי למחיקת מונחים שיוצרים אי נעימות חברתית לסדר הקיים והפכה לייצוג שמרני.

        1/3/09 21:29:


      קראתי, וזה מה שקפץ לראשי.

       שימי לב להתחלה ולסוף ממחיש יפה את הדילמה.

       

       

      לפתח הר געש
      ביצוע: דני ליטני
      מילים: דן אלמגור
      לחן: דני ליטני
      כשאתה קורא בעיתונים
      על התפרצות הר געש בסיציליה
      על קבורתם של שני כפרים שלמים
      בניקרגואה בצ'ילה או בהודו;
      כשאתה קורא בעיתונים
      אתה שואל את עצמך מדוע?
      מדוע זה שבים האיכרים
      דווקא למדרונות אשר בגדו?
      מדוע זה אינם נסים משם,
      ומחפשים מקום יותר בטוח,
      שבו יוכלו, סוף סוף, לחיות בשקט
      אחת ולתמיד?

      הרי אחת לכל כמה שנים
      - כך בפרוש כתוב בעיתונים -
      שוב תתפרץ הלבה מן ההר
      ותאיים לקבור את כל הכפר.
      מדוע זה לחזור הם מתעקשים?
      מדוע את הכפר אינם נוטשים
      אחת ולתמיד?!

      יש לפעמים, אתה פוגש תייר,
      והוא שואל: אמור נא לי, מדוע -
      מדוע מתעקשים אתם לחיות
      דווקא לפתח הר הגעש?
      הרי ניתן למצוא עוד בעולם
      פינות שקטות, ללא עשן ורעש,
      ואדמה מוצקת וטובה
      שלא תרעד מתחת רגליכם.
      מדוע זה אינכם זזים מכאן,
      ומחפשים מקום יותר בטוח,
      שבו תוכלו לחיות, סוף סוף, בשקט
      אחת ולתמיד?

      הרי אחת לכל כמה שנים
      - כך בפרוש כתוב בעיתונים -
      שוב מתפרצת הלבה מן ההר
      ומאיימת שוב על כל הכפר.
      מדוע זה אתם כה מתעקשים,
      מדוע את הכפר אינכם נוטשים
      אחת ולתמיד?

      ואז ‟ פתאום - אתה מבין אותם:
      את האיכר שעל הצ'ימבוראסו,
      ואת האם שעל הפוג'יסאן,
      ואת הילד על הוזוב.
      גם הם יודעים, ודאי שבעולם
      פינות שקטות יותר מהר הגעש,
      ואדמה המוצקה מזו
      שבו טמונים בתי אבותיהם.
      גם הם יכלו, אולי, לזוז משם,
      ולחפש מקום יותר בטוח,
      שבו יוכלו, סוף סוף, לחיות בשקט
      אחת ולתמיד.

      אך הם דבקים למדרונות ההר,
      ומחכים אולי, אולי מחר?
      ומקווים ליום, שכבר יבוא,
      שבו ההר ישקוט מזעפו.
      ואז על הבזלת השחורה
      איך אז יוריק הדשא ויפרח
      אחת ולתמיד!

       

       

       

        1/3/09 21:23:
      אוףףףףף......נגמרו לי הכוכבים, אבל הפוסט הזה גם מעניין וגם חשוב. הוא מעלה גם את שאלת הפוליטקלי קורקט, האם תרבות זו האחרנה, מטאטאת את הבעיה מתחת לשטיח, או שההפנמה מגיעה מתוך שפה תקנית כפויה. אני , באופן אישי, בעד הפרשנות השנייה. יוצא לי לא מעט לדבר בפני פורום של בנים ובנות, כאשר בפורום יש יותר נשים/בנות, באופן משמעותי, אני נוקטת בלשון נקבית, בודאי כשאני מדברת בגוף שני. לרוב זה יוצר אי נוחות ואנטגוניזם של המין הזכרי. זה צפוי. אבל משם אפשר להגיע לתובנות עמוקות.
        1/3/09 21:22:


      כן, זה אכן מתרחש לאיטו

      חלקו במודע

      והרוב באי ידיעה מספקת של העברית ושיבושי זכר ונקבה בשמות העצם ומספורם

       

        1/3/09 21:16:

      זה כנראה יווצר בצורה לא מתוכננת - מדרך השיבוש.

       

      הרי אני בעצמי משבש מדיי פעם (בעיקר במדיום הזה) זכר ונקבה. אני חש שזהו תהליך שיתרחש וייתכן והעברית תאבד את ההבחנה הזו בין זכר ונקבה ותהיה כמו האנגלית בקטע הזה.

        1/3/09 21:07:


      נא להשאיר הודעה.. נשמע מאולץ ופלצני בפני עצמו..ולא אישי

       אין ספק שבשפה המתחדשת שלנו יש מקום לשיפורים

       

        1/3/09 21:06:

      דווקא הרבה מאוד אנשים - כמוני למשל - בוחרים ב"נא להשאיר/השאירו הודעה" הנייטרלי בדיוק מסיבה זו ממש.

       פוסט מעולה, גל. עלית על משהו שכבר הרבה זמן מטריד אותי אישית, בין היתר כי קצת מעצבן לחשוב מראש על כל פיפס שנפלט לך מהפה (למשל בהשארת הודעה טלפונית שתתאים לכולם). 

      שפות נכחדות במהירות בעולם שהולך ומתאנגלז. אני לא יודעת אם זה טוב או רע - זה פשוט קורה.

        1/3/09 21:01:


      אני לחלוטין מסכימה איתך

      אני משתדלת מאד לדבר בלשון נקייה ממגדר, ולפחות בגוף רבים (זכר אמנם אבל זה התקבל כמתיחס לכולם)

      לפעמים זה מלאכותי, ולעתים מתפלק וחוזר לשפה המגדרית

      זה דורש חינוך ומודעות

       

      לדוגמא, אני משתגעת כשאני שומעת נשים מדברות על עצמן בגוף שני זכר ("כשאתה עושה כך וכך ..") וזה נפוץ להפליא, כולל בקרב נשים משכילות ומודעות:

      - אחת בגלל לשון הזכר

      - שתיים בגלל ההרחקה מהעצמי ואי לקיחת אחריות ודיבור בגוף שני סתמי במקום להגיד "כשאני עושה כך וכך.."

       

        1/3/09 20:53:

      שינוי יכול לבוא מלמטה, לא רק מהאקדמיה.

       

      בינתיים יש הרבה נושאים שהשפה מאפשרת שוויון, אבל הציבור (מי??) מתעקש להשתמש בה בצורה לא שוויונית.

       

      לדוגמא, מענה קולי נפוץ בהרבה מקומות:

      "הגעתָ לטלפון ככה וככה... נא השאֵר הודעתךָ..." וכו'.

      מה רע ב"נא להשאיר הודעה" דו-מיני (או אל-מיני)?

       

      אותו דבר בשלטים שונים לאורך הכבישים, בהוראות הרכבה של איקאה, בתפריטי "עזרה" של תוכנות מעוברתות.