| זה לא יהיה מקרי: הרי הארץ הסתובבה סביב השמש הלוך ושוב וכמעט קיבלה סחרחורת בטרם נחה דעתה מהזווית שתאיר אותך כך שיופייך יכה בי בנקודה הנסתרת של המתאהבים שהתמרקה לכבודך מאז היו מהסים אותי עם סיפור ובננה
וליבי לא יהיה גס בפצעייך שאותם לא תדעי שראיתי - אישה לעולם אינה חושפת את פצעיה אלא כדי שיאהב האיש את החן שבו היא נושאת אותם - ומול חלון בית מאפה אעצור אותך לרגע כדי שתריחי במו עינייך דוגמא לחיים שלנו יחד - "בכל עוגת התאהבות נעוצה סכין של פרידה" יאמר עפעוף אחד לאה מידי שלך שאותו אנשק ורפיון מסוים של כתפייך שאותן אפנה אליי בעדינות "לא בשלנו", אשיב
והחיבוק הרך שלך, מול חלון בית המאפה יפציר בי שלא אהיה גס בפצע הזה שלך מכיוון שאין לך דרך חיננית לשאת אותו ואני אומר לך "אז לא עוגה, לא עוגה, לא צריך" - אולי רק חלות שבת, שתיים, כמונו, בערב שישי - - -
שֶ קֶ ט...
|
תגובות (78)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כן, העדינות ביחסים עם אדם אהוב, קרוב, היא אחת מעיקרי העיקרים, ועוד משהו שלמדתי מאחי. ושוב תודה, נסיכה.
וליבי לא יהיה גס בפצעייך....
כמה יופי במשפט אחד שאומר את הכל.
בשבילי השיר המשיך להתגעגע לרגע הזה מאז שנכתב.
תודה רחל
תודה זוהר, אני באמת משתדל שהמילים יהיו חברות. יופי שבאת.
טוב אז אההה...
יש לך דרך עם מילים... יש לך...
- אישה לעולם אינה חושפת את פצעיה אלא כדי
שיאהב האיש את החן שבו היא נושאת אותם -אין רחמים: כל האהבה מייד, עכשיו, כולה, פתוח עד הסוף.
אוקיי דגה (:
החכה שלך מוכנה.
תודה ענת
(:
יו, כמה שזה יפה ועדין
הנה, שתקתי
עשית לי חיוך עצום מימדים, פליקר. תודה על זה (:
אח..
שאתה יודע לכתוב אהבה..
תודה נעמה -
מקסים. בחלק מהתגובות כבר רואים את שראיתי גם אני.
בואי נשקה אותך באספרסו וגבינה פירורים, כמו חדשה תהיי (:אוףףף!
איזה מזל!
כבר התייבשתי שם.
(מחוסר תשומת לב
ומגעגועים אלייך)
לה - כן.
בואי, בואי, את יכולה לצאת מהפינה, שכחנו וסלחנו (:והחיבוק הרך שלך, מול חלון בית המאפה
יפציר בי שלא אהיה גס בפצע הזה שלך
אתה מבטיח ?
מקסים!
אני מזמינה כזה, אבל בדיוק כזה.
טוב. נו.
עכשיו נגמר לי האומץ.
(הולכת להתבייש בפינה
עד שכל הסומק הזה יעבור...)
כן.
עוד יותר קינקי!
שוורצע: כפיתות זה כבר עובר למחוזות הקינקי
נו? מתי קובעים איזה סשן ?
סה"כ תושבת ארעית
היום פה,
מחר -
מי ישורנו?
רגל תושבת ואם כופתת, זה מה אני אומר.
לגבי חריגה:
למה לאמא קוראים חורגת
ולרגל קוראים תותבת?
הרי הרגל היא גם (פוטנציאלית) חורקת, אז אולי אפשר לקרוא לה גם חורגת???
ואמא, היא בדרך כלל סורגת.
כן, כשזה קורה זה באמת פשוט. אבל עד שזה קורה - -
יש לי מהלכים בהנהלת הקלוב, אל תדאגי, נאפשר לך חריגה קלה (:
אוי! מה עשית לי!
עכשיו אני צריכה לרוץ
לקנות תחתוני תחרה וחזיה תואמת.
אין לי מה ללבוש על ערש דוי...
וגם: אני כל כך חוששת שבלי אלה לא יקבלו אותי לקלוב (זה של הנשים האמיתיות, אלא מה?)
ואני הרי שייכת לעדה של גראוצ'ו בכל הנוגע לקלובים...
כשגבר באמת אוהב אישה...זה כל כך פשוט וזה הכי מקסים!
כתיבה יפה אלון.
אני שמח לשמוע, אקוארל. תודה.
קראתי הרבה היום
אבל את מה שאתה כתבת
אהבתי
תודה שירו (:
ישר חשבתי על עוגת חתונה, זאת עם הקומות והחתנכלה בראש. בחתונה הראשונה שלי, אכלנו מהעוגה עוד שבועות עד שהתפנה מקום במקרר, האם הסכין במערכה הראשונה, היטיב להופיע במערכה האחרונה?
בחתונה השניה, שכחתנו לגמרי מעניין העוגה, גם ככה היו אחלה קינוחים. לא היה סכין ולא בובת חתןכלה ואלי זה הסוד של נשואין חזקים?
(עוד שבוע ארבע שנים לטקס הפלא)
והכי טעים, זה השקשוקה שיגאל מכין בשבת בבוקר, עם החלות שבוצעים ביד...
וכל זה כתבתי, כי אי אפשר להגיב למה שאתה כותב בלי להשמע, שבלוני, ומאוהב.. (אהבתי, בטח שאהבתי..!)
תמר.
:)
נראה לי שאת טועה.
נראה לי שאני כנראה לא אישה אמיתית :(
יש טיפול תרופתי נגד זה או שזה עניין של חינוך מחדש?
:)
עכשיו אני רגועה :)
עד שאי אפשר יהיה לקרוא אותי בלי לצעוק או להתפשט או לרקוד או לבכות לצחוק בקול גדול. אז אני אוכל לעבור לדיג (:
תודה עסיסית, ססקיה.
רק אוהב, קלודטוש. רק אהבה.אני אומרת שכשאני קוראת אותך אני מבינה את הסיבה לכתיבה ואת הסיבה לקריאה.
אלוני, אתה מגזים ביופי הפראי הזה, כמה רחוק עוד תלך ?
רק בגלל שאני אוהבת אותך ועושה לך כבוד על בימת המשורר שלך, אני לא מתווכחת יותר מידי
(רק קצת: לא תמיד, וגם תלוי בסוג הפצעים, ובאישה)
תמיד נכון (:
כתוב בגמרא איפשהו (אני אמצא את הציטוט המדוייק) שאישה אפילו על ערש דוויי דואגת שהשיער שלה יהיה מסודר (:
אתן חיה משונה ועלומת פשר, אין מה לעשות נגד זה, רק להנות ולהיזהר מהפינות החדות.
שיאהב האיש את החן שבו היא נושאת אותם -
איזה יפה, ולפעמים אפילו נכון...
עכשיו את שוברת לי ת'לב...
זוכרת את השיחה שלנו בקפה ההוא? (:
אפרופו, יש מצב שנהיה שכנים עוד מעט. לא במרחק יש-לך-סוכר? אבל חמש דקות הליכה. אינשאללה.
בחיי, אתה ממיס אותי
והורס לי את הפרסטיז'.
(ככה יפה לעשות לכלבה מקשישה?!)
:-)
כפרה עלייך, שנתיים הסתובבתי לך מתחת ל, אהחחההמ, אף (:
תודה לך, יצרנית-על של קומפלימנטים שכמותך.
תגיד, אפשר להציע לך נישואין....?!
איזו כתיבה יפה ונוגעת...תודה רבה.
כנראה שבטוח שתמיד מעניין להקשיב לך, פשקדית.
[מכתב -הבת 22 שלך כבר יישאר איתי תמיד, אפרופו]
וכנראה שבעקבות הפצע הלטנטי שלה, יצא גם שלי בצורת שיר.
כנראה.
שכתבו את התנך, שכחו להכניס את הקטע הזה.
חן חן, מושכת: תודה.
הזהרתי אותך שאני יכווצ'ץ' אותך, את לא רוצה להיזהר...
תודה...חופית? (:
אתה מפליא לכתוב, להבחין, לגעת...
לפעמים אין לי מילים בשבילך, אתה יודע, כי הן שותקות מעונג.
זה שתיכן חושבות?
תודה, מרימה.
כמעט אפשר לדמיין את השיר מול העיניים ב- LIVE ...
התרגשתי !
את בעצמך>>
תודה ילדה.
תודה רחלי -
אהבה אפשר להגיד בלי סוף ולא נמאס (:
תודה איריס.
התאהבתי בה, באהבה שלך אליה, ברגישות, באהבה, כבר אמרתי?
הצחקת אותי>>בחיי שהצחקת אותי. תודה על זה, אוקייאנובלונדי.
יקירי... כמה יפה.
הלב נכמר.
נשיקות על ראשך.
אני בעד שקט
ומאפיות :)
השקט הכי טוב.
[תגידי, יש לך כוחות על טבעיים או משהו? השגת את כפתור ה"שליחה", בחיי (:]
זה מרגיש לי כמו שקט טוב...