אני עוצרת מחשבות.

בזמן.

מבקשת מהן תעודה מזהה.

בתוקף.

הן שולפות משהו מזויף.

משהו בלוי מרוב שימוש.

אני משתעשעת בהן.

שקר.

זהו עינוי.

מחשבות שיצאו משליטה,

כשתופסים אותן,

הן מתחכמות.

מנסות להימלט בכל דרך.

מחפשות את מסלול הבריחה.

אני מוותרת להן.

פעם אחרונה בהחלט.

מפנה להן את הגב ומתרחקת,

רק אז הן קורסות.

הופכות לצלליות בלי מיקוד.

נבלעות בקהל אנשים שכל אחד מהם

אובד עצות ואלילים.