אז למי יש סיכוי טוב יותר להצליח? אני חושב שדווקא לאלה שמחברים בין השיקול הרגשי ל"עסקי". אמנם קשה להם יותר להחליט לפעמים, והם עלולים לקבל החלטות שמזיקות להם, אך מצד שני הבריתות שלהם חזקות יותר. אלו בריתות שמבוססות גם על חברות, עזרה ואכפתיות ולא רק על אינטרס של הישרדות במשחק. כך גיא ואיתי, איגור ועידן, נעמה ומרינה. האם ככה זה גם בעולם העסקי? עדיף לעשות עסקים עם חברים?

יש אנשים שמתקשים לחבר ומנתקים דווקא בתחום הזוגי. כאן מופיעה  התמונה ההפוכה. לפי גישה זו, מכיוון שמדובר בקשר זוגי או חברי, יש להרחיק ולסלק ממנו את האינטרסים . זוהי תפיסה אידילית של זוגיות וחברות. המחשבה היא שבזוגיות, בניגוד לעסקים, כל כולך למען הזולת, מסירות ללא תנאים, וללא מחשבה על עצמך. כך גם יש ציפייה שהפרטנר יתנהג כלפיך.

לאנשים ה"מנתקים", יש קושי  לבטא בקשר זוגי את הצרכים ואת הרצונות שלהם. מבחוץ זה נראה שאין להם צרכים, אך בעצם תמונה זו מסתירה תובענות גדולה מאוד. הם מצפים שהצרכים שלהם ימולאו, אפילו מבלי שיאמרו אותם במפורש.למעשה  יש להם ציפיות אדירות מבן הזוג . כשאלו לא באות לידי סיפוק, הם עלולים להתאכזב ולהתכנס בתוך עצמם בלי לתת הסבר. במקביל הם מרגישים כלפי הפרטנר המון אשמה, כי הם לא מצליחים לעמוד בסטנדרט המסירות  הגבוה שהם עצמם מציבים.

הם מתקשים לנהל משא ומתן עם הפרטנר, ואין יכולת להגיע לפשרה. יש לפניהם שתי אפשרויות בלבד, לבטל את דעתם או להשליט אותה. זה בא לידי ביטוי, בנטיה שלהם להציב באופן סמוי אולטימאטום. משא ומתן משמעו בעיניהם שהזוגיות הופכת לעסק שיש בו שני בעלי אינטרסים. מזה הם מתרחקים.  

נראה שהצלחה בזוגיות כרוכה בהבנה שאינטרסים אינם הפוכים מחברות ואכפתיות. בקשר זוגי וחברי יש מקום לשני הצדדים לבטא את האינטרסים שלהם, יש מקום לשני הצדדים לריב ולהתווכח על הרצונות שלהם. רק אם תוכל לעשות זאת, זו תהיה חברות אמיתית, כזו שאתה שם באופן אותנטי.

 ***

הערה- כל מה שנכתב בבלוג זה אינו עוסק באנשים האמיתיים, אלא בדמויות כפי שהן מוצגות לנו בתכנית, אחרי עריכה ומבעד עיני המצלמה. כל קשר לאנשים האמיתיים הינו מקרי בהחלט.