כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    דברים אישיים מאוד

    ניסיון לספר דברים אישיים מהותיים משום מה בא לי לפתוח אותם. אני מדגיש את המילה ניסיון. התמונה קשורה לנושא הראשון שכתבתי, על תעצומות הטבע.

    ריחות

    5 תגובות   יום שני, 2/3/09, 14:31

    ריח המאפים בארומה חצבה מוקדם בבוקר בדרך לאילת – זה ריח של חופשת גלישה

      

    ריח פריחת ההדרים – זה ריח של אביב

      

    ריח של גשם ראשון –  זה ריח של חורף קרב

      

    ריח של השושנים של טל – זו אהבה לפרחים

      

    ריח של אבק שריפה – מילואים

      

    ריח של שמן שרוף – זו דהרה על אופנועי שתי פעימות של פעם, על החולות, בין עתלית לקיסריה, על חוף בתולי, תוך כדי עצימת עיניים, מהפחד, או בנחל נקרות... או... אנחנו נוסעים ביחד על קטנוע שכור ברודוס

      

    ריח של ים – זה אני (פעם מישהי שאלה אותי אם אני מומלץ, עניתי לה שאני מומלח, היא חשבה שזו שגיאה והתכוונתי ממולח...)

      

    ריח של פירות – זה מה שאת אומרת כשאנחנו מתנשקים אחרי סלט פירות

      

    ריח של דם – בדרך לבת גלים, הסלעים שם כמו סכינים, את הים שם "שוחטים"

      

    ריח של גיזום – געגועים לילדות

      

    ריח של עשן – געגועים ללילות מול מדורה

      

    ריח של חמין – זכרונות של משפחה

      

    ריח של קברנה – שוב הפלצנות...

      

    ריח של מנגל – איזה אנטריקוט טוב על האש

      

    ריח הצוואר שלך – זה אומר שהצלחתי לעבור דייט ראשון

      

    ריח הסדינים – גם איכשהו דייט שני ושלישי (ו.. עוד כמה) עברו בהצלחה

      

    ריח של אניס – (מזכיר לי שאני מכור ל "יגר") אני ממסטל אותך בדרך למה שהיה כתוב קודם...

      

    וחזרה למציאות...

     

    ריח של דם – זה הריח עכשיו בהי-טק 
    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/3/09 07:53:


      מילותיך, בחלקן, חדות כסכין.

      מילים כדרבנות.

      ריחות משאירים אצלי עקבות

      ותמיד מזכירים לי נשכחות.

      כיף להתבשם בריחות חדשים.

      לא רק של בשמים,

      אלא של כל מיני דברים בחיים.

       

        2/3/09 15:57:
      חיוך
        2/3/09 15:41:


      פעם הלכתי שני רחובות אחרי איש אחד (בטח חשב שאני איזו מטורפת שעוקבת אחריו) רק משום שהיה מבושם באפטרשייב של איש אחר, שאהבתי עד מאד בזמנו...

      חוש הריח הוא התזכורת החזקה ביותר למה שאנו רוצים לזכור, ולפעמים גם למה שלא.

      יופי של פוסט, בניחוח מתוק-מריר...( :

      תודה,

      דינה

        2/3/09 14:57:

      העלית בי זכרונות (ולא לריח הדם!!!)*

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      MichaelYam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין