איגוד העובדים הגדול ביותר באונטריו (CUPE Ontario), המייצג כ- 200,000 עובדים, קיבל בתחילת השבוע החלטה הקוראת לאוניברסיטאות באונטריו לא לשתף פעולה עם אוניברסיטאות ישראליות בתחומי מחקר העשויים לסייע לצבא הישראלי. נשיא האיגוד, סיד ראיין, ציין כי "המטרה הינה להפעיל לחץ על מדינת ישראל באמצעות בחינה מחדש של הקשרים בין האוניברסיטאות בישראל ובאונטריו, וזאת בהקשר לאמצעי לחימה. אם יתקיים קשר מעין זה, ייערך בתגובה 'קמפיין חינוכי' ואנו מקווים שהאוניברסיטה תנתק את הקשרים הללו". הוא הדגיש כי הארגון מצטרף לפעילות של חרם וסנקציות נגד ישראל במישור הבינלאומי כשהמטרה היא להביא את ישראל לשולחן המו"מ. ההחלטה אינה מכוונת נגד אנשי אקדמיה ספציפיים, אלא נגד מוסדות אקדמיים בישראל.

רות קפרא, תושבת טורונטו, נטלה חלק בהפגנה שנערכה מול בית מלון בו נערך (22 בינואר 2009) הכינוס של CUPE בוינדזור שבמערב אונטריו. במכתב ששלחה לעיתון "שלום טורונטו", מספרת רות על האירוע כפי שהצטייר מנקודת מבטה: "עמדנו מול ההמון כשאנו נושאים שלטים עליהם נכתב: "לא להחלטה נגד ישראל", "לא להתקפה של CUPE נגד חופש האקדמיה", ו"אל תתנו לסיד ראיין להרוס את השם הטוב של הארגון". מולנו עמדה קבוצת אנשים שהביעו תמיכה ב- CUPE, אחדים מהם לבושי כאפיות ונשים עם כיסוי פנים מסורתי. היו שהחזיקו בידיהם דגלי חיזבאללה ותמונות של מנהיג הארגון, חסן נסראללה. קבוצת הנשים השמיעה סיסמאות שעוררו בנו צמרמורת: "מוות ליהודים", "היטלר לא גמר את העבודה", "היה צריך לגמור אתכם במשרפות", "נהרוג אתכם עד האחרון שבכם". נשיא CUPE, סיד ראיין, פנה עם הגעתו למקום ללחוץ ידי אנשים שאחדים מהם הניפו דלגי חיזבאללה ותמונות של נסראללה. לצידנו עמד אזרח קנדי, נוצרי באמונתו, שהגיע עם אשתו, ילדיו והוריו. הוא הביא עימו להפגנה שלט בו מתואר סיד ראיין כנאצי."

האירוע והחלטת החירום של איגוד העובדים של אונטריו לא התרחש בחלל ריק. המלחמה בעזה נתנה משנה מרץ לפעילותם של הארגונים האנטי ישראליים בקנדה לגייס תמיכה ציבורית בסנקציות נגד ישראל. בחינת דרכי פעולתם של ארגונים אנטי ישראליים שונים וכן של ארגונים המתקראים ארגוני זכויות אדם מלמדת על הנטייה הגוברת לנצל את הכלים המשפטיים וסוגיית "זכויות הדם" ככלי מרכזי במתקפה נגד ישראל. יעד העל המנחה חלק מארגונים אלה הינו להניע תהליך פוליטי המערער על עצם הלגיטימציה לקיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית והשולל את פתרון שתי המדינות כדרך ליישוב הוגן של הסכסוך. לצורך השגת מטרה זו, נכונים ארגונים שונים במערב, המדברים גבוהה גבוהה על זכויות אדם, לחבור בברית מוזרה לארגונים אסלאמיים קיצוניים, אפילו כאלה המזוהים בגלוי עם ארגוני טרור.

בכירים בתנועות האסלאמיות הרדיקליות בונים את האסטרטגיה ארוכת הטווח שלהם בדבר הפצת האסלאם על העלייה המהירה במשקל הדמוגראפי של הקהילות המוסלמיות במערב והפיכתן לגורם בעל השפעה פוליטית רב עוצמה. תהליך זה משרת בעיניהם גם את היעד של שמיטת משענת התמיכה המערבית בישראל.

מבחינתה של ישראל, העת הנוכחית הינה שעת חירום. הדיווחים מבריטניה, ספרד, קנדה ומדינות נוספות מלמדים על מגמה מסוכנת העלולה להיות מתורגמת לבידודה הרשמי של ישראל בזירה הבינלאומית, כפי שנעשה בשעתו במקרה של דרום אפריקה, וזאת על מנת לכפות עליה הסדר של מדינה אחת בכל שטח פלסטין/ ארץ ישראל.

בתמונה: דגלי חיזבאללה בוינדזור, קנדה (22 בפברואר 2009)