כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פגשתי גברים אבודים

    על גברים, פגישות, אבידות ומציאות. עליי

    מחשבות על חינוך

    17 תגובות   יום שני, 2/3/09, 16:33


    יום אחד באתי לבית הורי לעניין מסויים. הבית היה ריק ומסודר. הדלקתי את האור בחדר שמיועד למשחקים של הנכדים ולרגע התחשק לי לקחת את סלסלת הקוביות ולבנות. אח"כ פתחתי את אחד הארונות, לקחתי את מה שלשמו באתי. כיביתי את האור והלכתי.

    הרגע הזה בבית הורי גרם לחשוב על המשמעות החינוכית של הסדר. אמרתי לאימי מאוחר יותר שפתאום הבנתי כמה אהבה וכמה הזמנה יש במחווה ה'כמעט בלתי נראית הזאת'. כמה בטחון יש בעובדה שהדברים מונחים במקומם, שקל להתמצא.

    עיניה נצצו מדמעות. נו, בטח אחרי שנים של עבודה סיזיפית..

     

    מוקדש לכל ההורים שכואב להם הגב

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/3/09 16:14:

      צטט: מלכוד22 2009-03-06 23:26:08


      זה מעולה ומדוייק. את מלכה.

      ואתה אס

       

        7/3/09 21:39:
      נכון מאוד. הסדר והשיגרה הם הצוק איתן של הילדים. ואגב, רק כך אפשר להבחין כשיוצאים מהשגרה ולהתרגש.
        6/3/09 23:26:

      זה מעולה ומדוייק. את מלכה.
        6/3/09 18:20:
      כל כך נכון.
        6/3/09 18:14:

      אולי בגלל שאמא שלי למדה בארנים לפי גישתה של מלכה האס.

      תודה

        6/3/09 09:21:

      שלום ענת,

      מלכה הס מקיבוץ שדה אליהו גידלה באורנים עשרות דורות של גננות.

      אחד ממושגי היסוד שלה הוא "הגשת חומרים". משמעות המושג הוא האופן בו מונחים חומרי אמנות, משחקים, חצר גרוטאות [המצאה שלה] על מנת שילד יוכל לבטא ולצמוח רגשית וקוגניטיבית.

      אצלה בסטודיו יש משמעות לכל פריט ומקומו.

      כל צייר מכיר, גם אם לא מודע, מה נוח לו בתהליך העשייה ומה פחות. נראה לי שמי שמודע מאפשר למוזה להגיע לעיתים תכופות יותר.

      אמא שלך כנראה מבינה את זה :)

      שבת שלום

       

       

        5/3/09 11:07:

      לאחר מחשבה רבה בעניין.. את המילה "סדר" בפוסט הזה הייתי רוצה להחליף ל"ארגון". גם באי-סדר יכול להיות ארגון. לא הייתה לי כוונה לדבר על סדר במובן כפייתי וגם לא על ניקיון.

      ליטל, עכשיו זה מסתדר לך?

        4/3/09 08:09:

      איכשהו זה נורא מרגש, הלב שבתוך הסדר.
        3/3/09 23:48:

      הצדק בדברייך.

      ילדים הרבה פעמים לא מבחינים כמה השקעה דרושה עבורם. למשל הכנה של טיול שנתי.

      זה רק כשאנחנו בעצמנו צריכים לעשות דברים שאנחנו רואים, ואז כבר מאוחר ואנחנו מתים.

        3/3/09 14:24:

      מקסים
        3/3/09 14:21:

      רגישות יפה.
        3/3/09 14:08:

      כן, סדר וניקיון זה בטחון. מצד שני זה הכל עניין של מינונים. ילד צריך גם בלגן והפתעות ואי-ודאות. יותר מדי סדר הופך "לאי-סדר" פנימי, אם הוא מוגזם, למשל אם מפריעים לילד בזמן שהוא מבלגן בטענה שאסור לבלגן, או אם זורקים לו חפצים ישנים שהוא קשור אליהם ללא התרעה. בתי הספר הם דוגמא טובה לסדר טוטאלי צבאי  ומשתק, הכל אותו גודל, אותו צבע, אותה צורה, כל חריגה מהכלל מנוטרלת מיידית. ולעומתם בגני הילדים בדרך כלל נשמר כל הזמן, למרות הסדר, הטון האישי, החמימות, הייחוד של כל פינה וכו'.    

        3/3/09 11:48:
      נגעת לי בנקודה


      זה בדיוק העבודה שלי בימים אלו. אחושילינג למידה ואחלה אחלה תחושה כשמנצחים את האתגרים בשיעורי הבית.

      זה כזה כיף שנעלי הבית באמת מתחממים ליד התנור כשיוצאים מהמקלחת. כזה כיף.

        3/3/09 10:05:

      אויש, אצלי כל הבית הפוך... האם זה בגלל שאין בשביל מי לסדר אותו? ומה אני, כלב?

       

        3/3/09 09:23:


      מעולם לא חשבתי על זה כך , אני חושב שזה תלוי גם בסוג הסדר.

      יש מקומות שהסדר הוא קר ולא מזמין.

       

      ויש מקומות שהסדר נעים .

       

      ובכלל אצלנו עניין הסדר גורם למלחמות עולם

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ענת_ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ענת_ב