הכרנו לפני שנים. הנוכחות שלה הייתה דומיננטית בדיוק כפי שהיא כיום. השקפתי עליה מהצד, מלווה אותה במבטי, חושב לגעת, מפחד. מעגלי החיים שלנו נשקו, לא ממש נגעו. בכל מיפגש חברתי מצאנו עצמנו מתכנסים בבועה משלנו, מחייכים, מסתקרנים, מתעלמים מההמולה והלהג מסביב. היא אמרה לי שלא רצתה לפגוע בי. חיבקתי אותה וחייכתי. היא הביטה לתוך עיניי, חיבקתי אותה שוב, צוחק. שימחת החיים שלה, הצחוק המתגלגל, האינטלקט, המבטים השמחים, העצובים לעיתים, גורמים לי לרצות לחבק אותה ולא להפסיק. אינטימיות עמוקה של מבטים וחיבוקים ושוב מבטים ונשיקות ומגע אין סופי. רוצה לנשק אותה ולא להפסיק. בשבת בילינו ביחד. נגענו בעדינות ולעיתים טרפנו. לא יכולנו להתנתק, חיבור אין סופי. אני מביט בה ניפעם ומבין, היא גורמת לי לדעת שהשמיים הם הגבול......
|