זה בדיוק מה שמנסה בנימין נתניהו לעשות עם תוצאות הבחירות. כי הן די ברורות למתבונן בהם ביושר. רובו המכריע של הציבור דפק על שולחן הדיונים של הפוליטיקאים ואמר די למשחקים שלהם עם הפלסטינים. משחקים שבהם אנחנו מפסידים להם בטור גיאומטרי עולה שעלול לסכן את עצם קיום המדינה. המושגים של ימין ושמאל בענין זה הם רק הונאה שהיא המקצוע הראשי של הפוליטיקאים שלנו. אין כאן שום שמאל וימין המקובלים בפוליטיקה האירופאית והאמריקנית. יש כאן אלה שלא מוכנים יותר לוותר לפלסטינים - וזה הרוב המוחלט הכולל את רוב הליכוד, כל קדימה וכל העבודה. אלא שיש ביניהם ניואנסים המתבטאים בהכללה הבאה: חלק אחד לא מוכן לשמוע מהפלסטינים מרע ועד טוב עד שיבואו ביוזמתם ויוכיחו כי הם מכירים בישראל, מוותרים על חלומם להשמידה ולבוא במקומה ומוכנים סופסוף, אחרי יותר משישים שנים, להתחלק במה שהיה פעם פלסטינה-א"י. החלק השני מוכן להמשיך ולשמוע אותם, להתווכח איתם, אך מכריז בפניהם מראש כי אם דיבוריהם  הם רמיה כדי להמשיך ולדבוק בזכות השיבה (ביטוי מכובס להשמדת ישראל) - הם יקבלו על הראש ואחרי המכה ישובו וידברו איתם וחוזר חלילה. זה כל ההבדל בין הליכוד וקדימה והוא משמעותי כי אנחנו לא לבד על פני כדור הארץ. יש עוד אומות שרגישות לסיכסוכים מדממים והן עלולות לקחת צד כאשר ישראל מכריזה, אפילו רק בהבל פה, שאין מקום לשתי מדינות לשני עמים.

וכאן, כאמור, בא בנימין נתניהו ומנסה, כהרגלו, לזייף את המציאות ואת תוצאות הבחירות. טענתו שהדעות שהליכוד מחזיק זהות לדעות של ד"ר בן ארי מהאיחוד הלאומי, עוזי לנדאו מישראל ביתנו, משה פייגלין מהליכוד ואלי ישי מש"ס. ולכן, טוען הביבי, יש לנו בכנסת שישים וחמישה מנדטים הומוגניים. אבל מאחר ובליבו פנימה הוא יודע שאין הדבר כך ולציפי לבני יש יותר מנדטים הומוגניים בכנסת מאשר לו - הוא בחר לזייף את המציאות עם כל מיני טריקים ושטיקים כפי שהוא רגיל להם מאז היווסדו: כמו שהוא הכריז פעם שראה את "הכלניות" של הבריטים ברחובות ירושלים אבל שכח שבאותו זמן עדיין לא נולד, כמו שהוא הכריז פעם שרחבעם זאבי היה חבר בממשלתו - דבר שלא היה ולא נברא, כך הוא מכריז כעת שהוא זכה בבחירות כשהוא סופר בין כוחותיו הפוליטיים את ד"ר בן ארי, עוזי לנדאו, פרופ' אריה אלדד, משה פייגלין ואלי ישי. הוא יודע שהם לא יכחישו את טענתו כי מבחינת חלק מהם, שהם מיעוט זעיר, ביבי הוא הרע במיעוטו ומבחינת החלק האחר, שהם רחוקים מלהיות מיעוט, הוא טוב כי: הוא, בלהיטותו לשאת שוב את תואר ראש הממשלה, יחלק שוב מזומנים לבטלנים והמשתמטים מהצבא וליתרם יחלק משרות שתאפשרנה להם להתהלך עם חליפות גוצ'י בתוך לימוזינות. אבל הוא צריך את ציפי, מוותרת על דעתה המנוגדת, כדי שתכסה על זיופיו בפני אומות העולם הקובעות. היא, ביושרתה, מסרבת ולכן הוא יוצא נגדה בבליל האשמות המזכירות יותר את תכונותיו הוא.

כי זו דרכו של בנימין נתניהו ומעולם לא השתנתה: זיוף, גנבת דעת, דיבה, הונאה, הטעיה, העמדת פנים, התחכמות, התחסדות, חיקוי, כחש, מרמה, נכלים, סילוף עלילה, פלסתר, צביעות, תרמית.

יתכן שהחסרתי כמה מתכונותיו כשאני משווה אותו לציפי לבני המשדרת יושרה, אומץ לב, אמון, אמת, גילוי לב, הגינות, טוהר, כנות, לויאליות, מהימנות, מוסר, תום.

אנחנו, כנראה, נקבל כרגיל את ראש הממשלה שמגיע לנו.