שיהיה לי מקום,

שאוכל קצת לנשום, לחשוב,

להסיר מעלי דאגותי,

להביט על כולם בחיוך.

לנשום.

שנמצא לנו מקום

שנוכל לנוח בו מכל הסביב,

לעשות קאט למלחמות מכל המינים.

להגיד בגאווה אחרי 2000 שנה

אני יהודי, ולנשום.

אתם לא רוצים מקום?

שיהיה, שיחונן אותכם בשקט עוצמתי?

שירשה לכם לא להתבייש?

להפסיק להסתכל לצלחות של אחרים

שיעשה לכם סימון של חץ בכיוון שלכם?

לא להית אדם פרטי אבל לדעת שהיחס צריך להיות בין כל פרט ופרט.

למה לאחל למישהו רע?

למה שיבוא משהו על חשבון שני?

להתרכז בדבר טוב ולדבוק בו.

להיות לא מציאותי ולהפוך את המציאות שלנו, למציאות הנכונה.

אנחנו עיוורים, על עצמי אני אומר.

אני טיפש עיוור ואני צריך להתעורר.

ואני כולי בקשה שנחשוב כולנו.

אולי גם אנחנו ככה?

אני יהודי, מחייך ותמיד אשאר אופטימי.

"אנא ה' כי אני עבדך . אני עבדך בן אמתך פיתחת למוסרי"

חודש שמח ומלא ניסים.=]