כותרות TheMarker >
    ';

    הדרך אל האושר

    תיקון עולם, תיקון פנימי ותיקון אופניים.
    מסיבות טכניות בלבד הפניות לקוראים הן בלשון זכר - עמכן הסליחה.

    הבלוג בתקשורת

    ארכיון

    מכתב אישי לעורך "דה מארקר"

    2 תגובות   יום שני, 2/3/09, 21:31

    לתשומת ליבם של הפרשנים הכלכליים: אי אפשר להפריט את העוגה ולהשאיר אותה שלמה

    שלום לגיא רולניק, עורך 'דה מארקר',

    רציתי להעיר / לתת לך מידע רלבנטי לסדרת הכתבות החשובה שפצחת בה, על מדיניות ההפרטה.

    1. גם אם נניח שהיה טעם בהפרטתן, מדוע "צים" (וחברות אחרות) הופרטו בדרך של מכירת גרעיני שליטה גדולים לידי בעלים יחידים, במקום להעביר את השליטה לידי הציבור הרחב? הח"כים פינס ולנדאו שאלו גם הם את השאלה הזו, בדיון מרתק בוועדת לביקורת המדינה. כדאי מאוד לקרוא את התירוצים המגומגמים והמשעשעים של החשב הכללי דאז, ניר גלעד, לשאלות הח"כים.

    2. לא נכון, לדעתי, לקבוע את מחירו של נכס מופרט רק על פי  מחירו "בשוק". לדוגמא: הפרטת "צים" גזלה את מטה-לחמם של רוב הימאים הישראלים (שהוחלפו ע"י עובדים זרים), וסיכנה את קיומו של נמל אילת. גם לזה יש עלות, מבחינת המדינה.

    בכתבה על "כימיקלים לישראל" הראיתי כיצד המפעלים גורמים נזק סביבתי (למשל, איום של הצפת המלונות בים המלח), שתיקונו נאמד במאות מיליוני דולרים. העלות הזו, רובה ככולה, לא נופלת על הבעלים הפרטיים, אלא על המדינה. גם בעת הפרטת בז"ן אשדוד גילו הח"כים להפתעתם, שהממשלה החליטה, ברגע האחרון, לתת לקונים הטבות מפליגות.

    3. במדינה דמוקרטית יש דבר כזה, "הפרדת רשויות". אותו אדם לא יכול לכהן כרמטכ"ל, ראש הממשלה ונשיא בית המשפט העליון בו-זמנית, גם אם הוא מונה לשלושת התפקידים הנ"ל באופן תקין.

    בעלות על בנק, ערוץ טלויזיה או קונצרן תעשייתי גדול מקנה לבעל השליטה לא פחות כוח מזה של שר בממשלה. עוד לפני ההפרטה ה"מוצלחת" של בז"ן, משפחת עופר הייתה מבעלי השליטה ב"צים", "כימיקלים לישראל", ערוץ 2 ובנק מזרחי-טפחות. לאפשר לבעלי הון כאלה להתמודד על רכישת נכס מופרט נוסף, זו פרצה קוראת לשחיתות; והשחיתות, כשקוראים לה - באה.

    תזכורת: עו"ד רם כספי (הידוע גם בכינויו "כספה-של-המדינה-הוא-כספי") היה בזמנו מנהל צוות המו"מ הקואליציוני מטעם "קדימה". בראיון ל"הארץ" סיפר כספי כיצד הוא וחבריו בעלי ההון אילצו את אולמרט למנות את פרץ לתפקיד שר הביטחון, מחשש שמינוי של פרץ לאוצר יפגע בעסקיהם.

    שאלה: מה ה"מחיר" למדינה של שר ביטחון שממונה שלא על פי כישוריו או על פי שיקולים פוליטיים, אלא על פי גחמותיהם של בעלי ההון?

    גיא, אי אפשר להפריט את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: קודם  "דה מארקר" תומך בהתלהבות במדיניות קיצונית של הפרטות ושל דיאטה רצחנית למגזר הציבורי; ואחר-כך אתם מפרסמים מאמרים (מבריקים) המבקרים את תוצאותיה הישירות של המדיניות הזו - התספורות שבעלי ההון עושים להנאתם על חשבון הפנסיה של כולנו, וכוחם של העשירים, המסכן את הדמוקרטיה הישראלית. אי אפשר לפסוח על שתי הסעיפים, ומי שתומך במדיניות כלכלית שמאפשרת ליחידים לצבור כוח עצום, שלא יתפלא כאשר יש מי שמנצל את הכוח הזה לרעה.

    בתקווה שהנקודות הנ"ל יזכו להתייחסות במאמריך הבאים (נדמה לי שאכן רמזת על-כך בסיום טורך),

    ובהערכה רבה,

    איתמר

    * תודה לאורית, לקסי, איתי וישראל על עזרתם.

    לקריאה נוספת

    הטעות הגדולה של פרשני 'דה מארקר'

    מה שלי יחימוביץ' אומרת על האחים עופר

    דו"ח של מרכז אדוה על ההפרטה

    עדכון

    גיא רולניק לא ענה למייל, אך פרסם טור המשך מאוד מעניין, שאני מסכים את רוב מסקנותיו. כדאי לקרוא:

    9 המיתוסים של ההפרטה - מאת גיא רולניק

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      נראה לי שגם הפוסט החדש שלי: "חקיקת יום העושק"

      נופל לקטגוריה המתאימה לכותרת שלך.

        3/3/09 21:28:

      פשוט תענוג (וגם פחד אימים כי זה על חשבוננו), לראות איך התקשורת מקפידה להיות נטולת עמוד שידרה לחלוטין.

      דוג' בולטת היא בכנסת כשהם מבקרים את הממשלה על כך שחבריה הם גם חברי כנסת וזה לא יעיל, אך במקביל ברגע שעולה אפשרות לחוק נורבגי הם רק מדברים על כמה זה יעלה.

      כאן זה פשוט מדהים איך אותה היד שקידמה את ההפרטה היא היד שמבקרת אותה.

       

      העיתונות ממשיכה להיות לא רצינית, מתי כבר נזכה? כמה חבל ששקוף לא הצליח..

      בקרו באתר החדש