שנים רבות מתקיים אצלנו המצב בו מי המעיינות הינם הפקר ! כל בעל חזקה או יד חזקה מנכס לעצמו את מי המעיינות לשימושו הפרטי.

כפרים, קיבוצים, מושבים רועי עדרי פרות וגם חב' מקורות אוטמים זה עשרות בשנים את הנביעות וגוזלים מן הציבור הרחב את ההזדמנות ליהנות מזרימת מים חופשית באפיק. רק במקרים בודדים מוזרמים חלק מן המים לאפיק הנחל (נחל תנינים למשל).

במצב בו רוב רובם של נחלי החוף יבשו, בגלל עודף שאיבה, יש לעשות הכל כדי להציל את נחלי ההר והערבה.

גזילת המים מן הנביעה איננה גזירת שמים !

אפשר וכדאי לעשות מעשה היום ולשחרר את המים (לפחות בחלקם) לזרימה חופשית בקטעים של אפיקי הנחלים.       

התעללות המדינה בזרימת הנחלים

"תנו למים לזרום"...... נשמעת כקריאה אנכרוניסטית ומנותקת מן המציאות בימים אלו.

"עכשיו בעת משבר המים העמוק- לבזבז מים ככה סתם ?! " .......

האידיאולוגיה העיקרית של המתנגדים לשחרור המים בנחלים עומדת על שלושת הטיעונים הבאים (אקסיומות):

1.      הזרימה גורמת לבזבוז ומחסור במים. המחסור מייבש את ההתיישבות ופוגע בחיים.

2.      זכותה של המדינה ו/או המחזיק בקרקע לנצל את המים שבשטחו כפי הנראה לו
(שאיבה, השקיית עדרים, מפעלי תיירות וכיו"ב).

3.      שחרור המים כרוך בעלויות רבות שאין כל סיכוי למצוא להן מקור מימון.

בדיקת הטיעונים מגלה כי אינם עומדים במבחן המציאות:

1.      טענת הבזבוז פגיעה בחיים

העובדות:

א. כמות המים הנשאבת מן הנחלים הקטנים, בינוניים והמעיינות בישראל מהווה רק
     כ- 5% מצריכת המים בישראל, כאשר רוב מקורות המים רובם כבר תפוסים או
     יבשים.

ב. כמות איבוד המים הנגרמת בזרימה חופשית מוערכת ב- 10% בלבד !
    (אידוי +חלחול) משמע: רק כ- % ½ מצריכת המים בלבד ! (כמות זניחה!!)

2.      זכות המחזיקים בקרקע לניצול המים

העובדות:

א. אין דבר כזה- המים הינם אוצר טבע השייך לתושבי המדינה כולם.

ב. ההסדרים הקיימים לא יעמדו בביקורת משפטית וכלכלית כל שהיא (2).

3.      עלויות ביצוע התכנית

א. במשך שנים נהנים כל לוקחי (גונבי) המים מהספקת מים מוזלים. תשלום מלוא
     מחיר המים, כפי שמשלם הצרכן העירוני הממוצע, יאפשר גיוס המשאבים
     הנדרשים.

ב. חלק גדול מהנ"ל אינו משלם כלל ! (רוב המעיינות הקטנים "נגנבים" פיראטית ו/או
    מנוצלים להשקיית עדרים ללא תשלום). גביה נכונה- תספק מימון !

ג. בצוע /מימון ע"י גופים "אוהבי מים זורמים" שונים. ע"י מתן אישורים מושכלים
    תבוצע העבודה ע"י מתנדבים ללא תשלום או בתקציב קטן מאוד.  

העקרונות של "תנו למים לזרום"

1.      תיאסר תפיסת מים זורמים (נחלים, מעיינות) ישירות מתוך המקור (מן הנביעה) (1).

2.      מיקום תפיסת המים ואורך אפיק זרימתם החופשית יקבע ע"י צוות מומחים מעורב אשר שיקוליו לא יהיו הנדסיים בלבד (או טובת המחזיק בקרקע).

3.      המימון הנדרש לשחרור המים, שיקום קטעי הנחלים תפיסת המים והטיפול בהם יבוא מן הצרכן הישיר שלהם (ובאין צרכן מרשות המים).

4.      לא תותר תנועת בקר חופשית בנחלים.

5.      הטיפול, השימוש והשמירה של הנחלים ע"י הציבור ולמענו (4).

6.      לא תותר העברת מי שופכין לנחלים. השופך- ינקה !

7.      תישמר גישה חופשית לכל אתרי הזרימה (3).

אז מה עושים ?

אם גם אתם רוצים ומוכנים לתת כתף למאמץ לשחרור המים ולהחיות אפיקי הנחלים נשמח לשתף אתכם ביצירת תהליך שחרור המים: כל תמיכה נחוצה וכל רעיון יתקבל בתודה !!

הערות

(1) תיאסר בחלקה. כמות המים המשוחררים יקבעו בכל מקרה לגופו ע"י צוות המומחים.

(2) הנחת עבודה בלבד, לפני בדיקה מקצועית יסודית.

(3) אפשרי גם בתשלום ו/או הגבלות אחרות אשר יאושרו ע"י גוף ציבורי (מנהלת) כל עוד
     לא נגרם נזק/ הפרעה ממשית למחזיק בקרקע.

(4) לא רק רט"ג ! כל גוף ציבורי ו/או פרטים בודדים אשר מטרתם שיקום, שמירה וטיפוח
     הנחל המשוחרר.