כותרות TheMarker >
    ';

    המון-על-ליזה

    הכרויות באינטרנט זה דבר מצחיק, משעשע, מוזר, מעניין.... ואולי מתסכל היא המילה הכי מתאימה בעצם?!
    הייתי פותחת שני בלוגים שונים, אבל יש רק אחד. אז הבלוג יכיל את נושא ההכרויות באינטרנט והדייטים מחד, ואת הנושא של גידול תינוקות מאידך. הוא עשוי גם להכיל נושאים שקשורים להייטק ואינטרנט, אבל נחיה ונראה.
    אני יודעת שאלה לא ממש קשורים אחד לשני, אבל אלה החיים ויש רק בלוג אחד.

    ומכל הפוסטים, אני הכי גאה במדריך למתחיל המתחיל על שלושת חלקיו. שווה לקרוא.

    הקץ לפחד (או: סרטי אימה)

    36 תגובות   יום רביעי, 25/7/07, 20:53

    אני לא רואה סרטי אימה. בכלל. אף פעם. פעם ראיתי אבל הפסקתי. הסרט האחרון שראיתי מהסוג הזה גרם לי להבין שזה לא בשבילי ושזה ממש לא עושה לי טוב ושעדיף לי להימנע. האמת - אני לא רואה סרטים כמעט בכלל, כי טלויזיה אני פשוט לא מסוגלת להדליק, ממש לא זוכרת שהמכשיר הזה קיים אצלי בבית (ורק אלוהים יודע למה אני משלמת כל חודש להוט), וללכת לסרטים לבד זה ממש לא הקטע שלי, ובדייטים ראשונים בטח שאני לא מתכוונת לעשות את זה. אבל סרטי אימה אני לא רואה בכלל יותר אף פעם (טוב נו, אבל אל תתפסו אותי במילה אם אני אסכים לראות עם איזה בחור מסוקס ומדהים שיבטיח לחבק אותי אם אני אמות מפחד בסצינות הבעייתיות, אבל ברמת העקרון אני לא מתכוונת לראות יותר).

     

    את סרט האימה הראשון שראיתי, זכיתי  לראות כשהייתי ילדה בכיתה ה'. זה היה "בית קברות לחיות". ובטח אתם שואלים את עצמכם איך מתגלגלת ילדה בכיתה ה' לראות סרט מפחיד כל כך ואיזה מין הורים לא אחראים נותנים לבת שלהם לראות סרטים כאלה בגיל כזה. אז רק שתדעו שאיתי ראו שתי האחיות הקטנות שלי את הסרט, האחת היתה בכיתה ג' והשנייה בכיתה ב', אז בכלל זו היתה חגיגה.

    ולמה זה קרה? כי פעם, כשהייתי קטנה, היו כולם מחוברים למה שנקרא אז "הכבלים הפיראטיים". לכל שכונה היו את הכבלים הפיראטיים שלה, וכמו שאפשר להבין אלו לא היו בדיוק האנשים הכי ישרים בעולם שהתעסקו והפעילו את הכבלים האלה. הם גם לא היו הכי אמינים בעולם - פרסמו לוח שידורים ומעולם לא עמדו בו, פשוט צריך היה להדליק את הטלויזיה ולראות מה הם השיגו כדי לשדר באותו היום (הם שידרו גם את האזהרה שאומרת לא לשדר את זה בפומבי). בדרך כלל הם היו משדרים שעות על גבי שעות של זהבה בן שרה בתורכית (יומיים רצוף זהבה בן בפוסטים, מי היה מאמין), ולפעמים (פעם במאה שנה) היו משדרים גם סרטים (לא ממש עסקה משתלמת היתה הפיראטיים האלה).

    ובאותו היום בשעה 17:00 הם החליטו לשדר משום מה את הסרט הזה, כי אצלם זה לא משנה מה מתאים לילדים, מה לכל המשפחה ומה למבוגרים בלבד, כבר אמרתי שהם לא היו שיא החוכמה?

    אני לא צריכה לספר לכם כמה לילות ללא שינה עברתי כשאני מדמיינת את התינוק הבלונדיני המושלם ההוא מסתובב עם סכין ורוצח או את החתול ההוא שרוצח. וגם לא צריכה לספר לכם על אחותי הקטנה בת ה-7 שהיתה צועקת מתוך שינה מרוב פחד כמעט שבועיים אחרי האירוע של הצפייה בסרט המזעזע ההוא.

    לפחות מאז ההורים שלי שמו עין על מה בדיוק אנחנו רואות אצל החבר'ה הפיראטיים ובסרטים כאלה לא נתקלנו יותר. וגם אם ביקשנו לראות אז קיבלנו סירוב תקיף (ובצדק).  

     

    הסרט הבא המפחיד באמת שראיתי היה שתיקת הכבשים. כבר הייתי בת עשרה וידעתי שזה סרט מצויין, ככה שמעתי מכולם, אז רציתי לראות בעצמי. הדלקתי טלויזיה בערך באמצע הסרט, התבאסתי שפספסתי את ההתחלה. אבל האמת שאת רוב הסרט ראיתי מבין האצבעות שהנחתי על העיניים, לרגע לא הורדתי אותן משם. בפעם השנייה שהוא שודר ראיתי רק את החצי הראשון, גם בגלל שכבר ראיתי וזכרתי את החצי השני, אבל גם בגלל שבאמת לא יכולתי לראות יותר, בקושי רב שרדתי את החלק הראשון הזה. ורק בפעם השלישית הצלחתי לראות את כולו מהתחלה עד הסוף, כי כבר ידעתי בדיוק מה אמור לקרות בכל רגע ועדיין נגעלתי מכל העניין.

     

    סרטי אימה בכלל זה דבר שעובד לנו יופי על המוח - דווקא רגעים כאלה של שקט ורגיעה בסרט הם הרגעים הכי מפחידים. כי רגע כזה הוא רגע פוטנציאלי לדבר הכי נורא בסרט, כל דבר הכי מפגר שיקרה יקפיץ אותך (גם אם תיפול כפית או סתם איזה חתול יקפוץ), הדברים הקטנים הם הכי מפחידים אפילו יותר מהרציחות עצמן, ובמילא רוב הסיכויים שתקפיץ את עצמך לבד סתם מהמתח העצום. אני הייתי מלכה בהקפצות עצמיות, ובדרך כלל מהקפיצה שלי קפצו גם כל אלה שישבו ברדיוס לא קטן סביבי בקולנוע.

     

    הסרט האחרון שבגללו הפסקתי לחלוטין לראות סרטי אימה היה הסרט חניבעל. הייתי חייבת ללכת לראות אותו, כי הרי הוא סרט ההמשך לשתיקת הכבשים וכי אני אמיצה וחייבת לעשות כל מה שאפשר. אז הלכנו לשם ועוד בגלל שאני רציתי. בערך אחרי 10 הדקות הראשונות של הסרט אני הבנתי שכדאי לי לבלות את כל שאר הסרט בתוך הכתף של בן הזוג שלי, אפילו לא עם האצבעות כדי להציץ, אלא פשוט לחסום ולסגור ולא לראות בכלל. זאת שישבה לידי צחקה עליי, אבל אחרי חצי שעה גם היא היתה בתוך הכתף של בן הזוג שלה - צוחק מי שצוחק אחרון. אפילו לשמוע על קטעים מהסרט המבחיל הזה כמעט גורמים לי להקיא, פשוט איכס.

     

    אז זהו, באותו היום הבנתי שסרטי אימה הם לא בשבילי. ומאז אני גם יודעת שאני לא חייבת לעשות מה שלא מתאים לי כי אני כבר גדולה, ולא אכפת לי מה יגידו או אם יירדו עליי בגלל זה. סרטי אימה עושים לי רע ובגלל זה אני לא רואה אותם, לא רוצה לראות, לא רוצה לקפוץ, לא רוצה שייפול לי הלב, לא רוצה לחלום על זה בשאר הלילה שאחרי הסרט, מעדיפה סרטים של דיסני או של פיקסר - ואפילו מהם לפעמים אני יכולה להתרגש ולבכות.

     


    לחץ כדי להגיע לתוכן העניינים של המון-על-ליזה 

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/7/07 23:10:

       

      צטט: hach 2007-07-31 01:49:21

      אני דווקא אוהב לראות סרטים לבד... הר י גם ככה לא מדברים בסרט (אני שונא אנשים שמדברים ועושים רעש למי שיושב ליד). אני יושב בבית משעמם לי וחושב "אה אולי יש איזה סרט נחמד" בודק מה יש לוקח את האוטו ונוסע לקולנוע. בלי להתחיל טלפונים לכולם ולראות מי לא ראה את זה ומי לא ראה את זה ומי לא עובד ומי כן וכו... בשבילי זה כמו מדיטציה אני הפופקורן (אני מכור לפופקורן) והסרט. אני מרגיש כמו ילד קטן שמספרים לו סיפור. במשך שעתיים העולם עוצר ואני כולי בסרט.

       

       

      אני גם לא אוהב סרטי אימה...

      אני לא מצליחה לשבת מול טלויזיה - ממש מרגישה שאני לא עושה כלום, וללכת לקולנוע לבד ממש אין מצב אצלי.

      והעיקר - שאתה גם לא אוהב סרטי אימה :-)

        31/7/07 01:49:

      אני דווקא אוהב לראות סרטים לבד... הר י גם ככה לא מדברים בסרט (אני שונא אנשים שמדברים ועושים רעש למי שיושב ליד). אני יושב בבית משעמם לי וחושב "אה אולי יש איזה סרט נחמד" בודק מה יש לוקח את האוטו ונוסע לקולנוע. בלי להתחיל טלפונים לכולם ולראות מי לא ראה את זה ומי לא ראה את זה ומי לא עובד ומי כן וכו... בשבילי זה כמו מדיטציה אני הפופקורן (אני מכור לפופקורן) והסרט. אני מרגיש כמו ילד קטן שמספרים לו סיפור. במשך שעתיים העולם עוצר ואני כולי בסרט.

       

       

      אני גם לא אוהב סרטי אימה...

        30/7/07 20:10:

       

      צטט: onegod 2007-07-30 13:57:38

       

      Quote: אולגריה 2007-07-26 10:06:16

      ואני מזמן הבנתי שהסרטים המפחידים בויתר הם לאו דווקא סרטי אימה הקלאסיים (ולא שאני חובבת הזאנר) אלא סרטים תיעודיים מסויימים או סרטים המתארים סיטואציות היסטוריות אמיתיות, כי שם לשים את עצמך במקום ולהתמלא באימה זה קלי קלות.

      בכל יום ההשואה  איני מסוגלת להדליק טלווזיה, כי יודעת שלא אתפקד במשך שעות ארוכות.

       

      בכל אופן סרט האימה שהפחיד אותי יותצר מכולם היה Dead Ringers של קרוננברג עם ג'רמי איירונס.

      אם כבר מזכירים סרטים עם סיטואציות אמיתיות - ככל הנראה הסרט המזעזע והמפחיד ביותר שראיתי היה סאלו. גם לי בנעוריי היו כבלים פיראטיים והבחור שהיה אחראי על שידור הסרטים לא ממש הבין מה הוא משדר - הסרט הנ"ל שודר בשעת צפיית שיא והוא מטלטל מכל דבר שנעשה עד אז ומאז (ולאו דווקא בגלל הנעשה בו). בדיעבד היייתי מוותר על החוויה או מחכה כמו שנים טובות

      חבל שחסרי האחריות האלו הצליחו לטלטל את כולנו לפני הזמן.

      צטט: v is for vivi 2007-07-30 14:02:43

      גם אני לא מסוגלת לראות סרטי אימה.

      בשבילי סרט הוא מקום מפלט,

      ולא מקום שארצה לברוח ממנו.

      בהחלט לא בילוי בשבילי - לפחד ולהיגעל זה יותר עונש.
        30/7/07 14:02:

      גם אני לא מסוגלת לראות סרטי אימה.

      בשבילי סרט הוא מקום מפלט,

      ולא מקום שארצה לברוח ממנו.

        30/7/07 13:57:

       

      Quote: אולגריה 2007-07-26 10:06:16

      ואני מזמן הבנתי שהסרטים המפחידים בויתר הם לאו דווקא סרטי אימה הקלאסיים (ולא שאני חובבת הזאנר) אלא סרטים תיעודיים מסויימים או סרטים המתארים סיטואציות היסטוריות אמיתיות, כי שם לשים את עצמך במקום ולהתמלא באימה זה קלי קלות.

      בכל יום ההשואה  איני מסוגלת להדליק טלווזיה, כי יודעת שלא אתפקד במשך שעות ארוכות.

       

      בכל אופן סרט האימה שהפחיד אותי יותצר מכולם היה Dead Ringers של קרוננברג עם ג'רמי איירונס.

       

       

       

       

       

      אם כבר מזכירים סרטים עם סיטואציות אמיתיות - ככל הנראה הסרט המזעזע והמפחיד ביותר שראיתי היה סאלו. גם לי בנעוריי היו כבלים פיראטיים והבחור שהיה אחראי על שידור הסרטים לא ממש הבין מה הוא משדר - הסרט הנ"ל שודר בשעת צפיית שיא והוא מטלטל מכל דבר שנעשה עד אז ומאז (ולאו דווקא בגלל הנעשה בו). בדיעבד היייתי מוותר על החוויה או מחכה כמו שנים טובות

        28/7/07 23:17:

       

      צטט: הברמנית 2007-07-28 22:59:13

      אני לא אוהבת סרטי אימה בגלל גופות מהלכות, דם וחלקים פזורים לכל עבר. זה לא מפחיד, אבל מאד דוחה ומרתיע.

      כל סיבה לא לאהוב את זה היא סיבה טובה בעיניי. איכססס.

        28/7/07 22:59:
      אני לא אוהבת סרטי אימה בגלל גופות מהלכות, דם וחלקים פזורים לכל עבר. זה לא מפחיד, אבל מאד דוחה ומרתיע.
        28/7/07 09:36:

       

      צטט: ornadv 2007-07-27 23:56:51

      המפחידן הראשון שאני ראיתי היה הסרט קארי, היה את מלתעות (בטח יהיו פה אנשים שמחשיבים את זה כסרט טבע) וגיליתי שאני לא מסוגלת לראות את סוג הסרטים האלה, בלי לגרום לנזק לי ולסביבה (אמרת הקפצות?). בעלי מת על סרטי אימה, ובאורח פלא (ואולי זה גנטי?) הבת שלי איתו בקטע. אז יושבים השניים וחוגגים על כל המפחידים, ואני מתנחמת בסרטי בנות. השנה, הם חגגו כמה פעמים את החיבור של יום שישי עם ה-13 בחודש...מזל שהפחדנות שלי עברה לבן שלי, אז אנחנו רואים יחד סרטי פנטסיה.

      דרך אגב, ראיתי היום את הסימפסונים וממליצה בחום...

      יפה שהילדים התחלקו בנטייה לסרטים חצי-חצי ואז לכל אחד יש מי שיראה איתו את הסרטים שהוא אוהב.

      ויוה לפחדנים!

        27/7/07 23:56:

      המפחידן הראשון שאני ראיתי היה הסרט קארי, היה את מלתעות (בטח יהיו פה אנשים שמחשיבים את זה כסרט טבע) וגיליתי שאני לא מסוגלת לראות את סוג הסרטים האלה, בלי לגרום לנזק לי ולסביבה (אמרת הקפצות?). בעלי מת על סרטי אימה, ובאורח פלא (ואולי זה גנטי?) הבת שלי איתו בקטע. אז יושבים השניים וחוגגים על כל המפחידים, ואני מתנחמת בסרטי בנות. השנה, הם חגגו כמה פעמים את החיבור של יום שישי עם ה-13 בחודש...מזל שהפחדנות שלי עברה לבן שלי, אז אנחנו רואים יחד סרטי פנטסיה.

      דרך אגב, ראיתי היום את הסימפסונים וממליצה בחום...

        27/7/07 15:15:

       

      צטט: hunny 2007-07-26 20:20:57

      הממממ

      לא רואה!!

      אחר כך לא ישנה בלילה וזה רודף אותי שבוע

      תמיד כיף למצוא עוד מישהי כמוני מחייך

        26/7/07 20:20:

      הממממ

      לא רואה!!

      אחר כך לא ישנה בלילה וזה רודף אותי שבוע

        26/7/07 16:19:

       

      צטט: אלונה_א 2007-07-26 10:28:35

      על בית קברות לחיות רק שמעתי סיפורים ומזה היו לי סיוטים...
      בלי לראות דקה מהסרט!

      יש סרטי אימה טובים, וכן, צריך את המסוקס עם הכתף בשביל זה,

      הבעיה היא הקטעים המגעילים יותר מהפחד.

      תנסי את קובריק :) 

      תאמיני לי בצדק, סרט מפחיד רצח (עם הרבה רצח).

      אצלי הבעייה גם המפחידים וגם המגעילים, מזל שהפסקתי (בפרט שאין לי מסוקס).

      אני אנסה ברגע שאמצא חברה מתאימה.

      צטט: zeirauri 2007-07-26 12:18:03

      אני כל פעם משועשע מהבלוג שלך, ומופתע לראות איך נושאים טריוויאלים מקבלים אצלך זוית חדשה.

      יש לי הרגשה שבקרוב תקבלי דמות בארץ נהדרת. כמות התגובות שאת מקבלת, הבאזז שאת מעוררת בקפה - צפי לכך שמריאנו יעשה עלייך דמות בבלוג שלהם.

      ואל תביני לא נכון - את כותבת נהדר. קבלת  ממני גם המלצה.

       וואו אורי, תודה רבה נבוך

      ומריאנו סבבה - עליו אני מוכנה לחתום.

      ותודה על ההמלצה, פשוט כיף של תגובה.

      צטט: ארז טביב 2007-07-26 12:39:53

      "אני הייתי מלכה בהקפצות עצמיות"

       

      את מלכה איך שלא יהיה

      הצחקת אותי

      לאללה

      ארז - אתה פשוט מקסים (אני יודעת שזה כבר הפעם האלף שאני כותבת, אבל מה לעשות שזו האמת).

      תודה ענקית

        26/7/07 16:17:

       

      צטט: מזל דלי 2007-07-26 09:53:47

       

      ליזה את ממש אוהבת את הדברים שאני אוהב

      גם אני ,גםאני  אוהב מחזות זמר את צלילי המוזיקה

      אותו ראיתי בתור סרט לפחות 5 פעמים אם לא יותר ופעמיים על הבמה בארץ ובעולם

      כך שיש עוד משוגע לדבר

      בל נשכח את מחזות הזמר האחרים--גבירתי הנאווה ,ספור הפרברים

      דרום פסיפיק, אוקלהומה,הלו דולי ועוד....

      את גבירתי הנאווה פחות אהבתי, ואת האחרים לא ראיתי. אבל צלילי המוסיקה זה פשוט סרט קאלט מבחינתי.

      צטט: אולגריה 2007-07-26 10:06:16

      ואני מזמן הבנתי שהסרטים המפחידים בויתר הם לאו דווקא סרטי אימה הקלאסיים (ולא שאני חובבת הזאנר) אלא סרטים תיעודיים מסויימים או סרטים המתארים סיטואציות היסטוריות אמיתיות, כי שם לשים את עצמך במקום ולהתמלא באימה זה קלי קלות.

      בכל יום ההשואה  איני מסוגלת להדליק טלווזיה, כי יודעת שלא אתפקד במשך שעות ארוכות.

       

      בכל אופן סרט האימה שהפחיד אותי יותצר מכולם היה Dead Ringers של קרוננברג עם ג'רמי איירונס.

      לפעמים ההיסטוריה מפחידה יותר מכל סרט מתח בדיוני.

      אני לא מדליקה טלויזיה אף פעם, אבל עד היום תקוע לי בראש סרט מצוייר מיום השואה כשהייתי בת 7. שלא לדבר על כמות הדמעות ששפכתי ברשימת שינדלר.

      ואת הסרט הזה לא ראיתי, וכנראה שגם לא אראה :-)

       

        26/7/07 16:14:

       

      צטט: cogito ergo doleo 2007-07-26 01:09:58

      אני שונא סרטי אימה, מכל הסיבות שהזכרת, אלא אם כן יש בחורה מסוקסת...טוב, בעצם לא, אני פשוט שונא סרטי אימה! אני גם לא עולה על רכבות הרים/פירטים/כל מתקן אחר שגורם לי לראות את חיי חולפים לנגד עיניי.

      גם אני לא בקטע של רכבות הרים, לא אוהבת דברים שהופכים לי הבטן.

      צטט: איירבוס-max 2007-07-26 05:50:50

      "אני הייתי מלכה בהקפצות עצמיות, ובדרך כלל מהקפיצה שלי קפצו גם כל אלה שישבו ברדיוס לא קטן סביבי"

      ומה, בדיוק, את עושה כאן, ליזהליזה?

       

      מלכה.

      הקפצות עצמיות,

      שמקפיצות את כל מי

      שברדיוס

      מסביבך!

       

       

      לא להיבהל,

      ליזה!

      זה רק

      סרט.

      חנוך - אתה תמיד מצליח להעלות אצלי חיוך ענק, איזה כיף לי שיש לי אותך.
        26/7/07 12:39:

      "אני הייתי מלכה בהקפצות עצמיות"

       

      את מלכה איך שלא יהיה

      הצחקת אותי

      לאללה

        26/7/07 12:18:

      אני כל פעם משועשע מהבלוג שלך, ומופתע לראות איך נושאים טריוויאלים מקבלים אצלך זוית חדשה.

      יש לי הרגשה שבקרוב תקבלי דמות בארץ נהדרת. כמות התגובות שאת מקבלת, הבאזז שאת מעוררת בקפה - צפי לכך שמריאנו יעשה עלייך דמות בבלוג שלהם.

      ואל תביני לא נכון - את כותבת נהדר. קבלת  ממני גם המלצה.

        26/7/07 10:28:

      על בית קברות לחיות רק שמעתי סיפורים ומזה היו לי סיוטים...
      בלי לראות דקה מהסרט!

       

      יש סרטי אימה טובים, וכן, צריך את המסוקס עם הכתף בשביל זה,

      הבעיה היא הקטעים המגעילים יותר מהפחד.

       

      תנסי את קובריק :) 

        26/7/07 10:06:

      ואני מזמן הבנתי שהסרטים המפחידים בויתר הם לאו דווקא סרטי אימה הקלאסיים (ולא שאני חובבת הזאנר) אלא סרטים תיעודיים מסויימים או סרטים המתארים סיטואציות היסטוריות אמיתיות, כי שם לשים את עצמך במקום ולהתמלא באימה זה קלי קלות.

      בכל יום ההשואה  איני מסוגלת להדליק טלווזיה, כי יודעת שלא אתפקד במשך שעות ארוכות.

       

      בכל אופן סרט האימה שהפחיד אותי יותצר מכולם היה Dead Ringers של קרוננברג עם ג'רמי איירונס.

       

       

       

       

        26/7/07 09:53:

       

      ליזה את ממש אוהבת את הדברים שאני אוהב

      גם אני ,גםאני  אוהב מחזות זמר את צלילי המוזיקה

      אותו ראיתי בתור סרט לפחות 5 פעמים אם לא יותר ופעמיים על הבמה בארץ ובעולם

      כך שיש עוד משוגע לדבר

      בל נשכח את מחזות הזמר האחרים--גבירתי הנאווה ,ספור הפרברים

      דרום פסיפיק, אוקלהומה,הלו דולי ועוד....

        26/7/07 05:50:

      "אני הייתי מלכה בהקפצות עצמיות, ובדרך כלל מהקפיצה שלי קפצו גם כל אלה שישבו ברדיוס לא קטן סביבי"

      ומה, בדיוק, את עושה כאן, ליזהליזה?

       

      מלכה.

      הקפצות עצמיות,

      שמקפיצות את כל מי

      שברדיוס

      מסביבך!

       

       

      לא להיבהל,

      ליזה!

      זה רק

      סרט.

       

        26/7/07 01:09:
      אני שונא סרטי אימה, מכל הסיבות שהזכרת, אלא אם כן יש בחורה מסוקסת...טוב, בעצם לא, אני פשוט שונא סרטי אימה! אני גם לא עולה על רכבות הרים/פירטים/כל מתקן אחר שגורם לי לראות את חיי חולפים לנגד עיניי.
        26/7/07 00:52:

       

      צטט: מיקה 2007-07-25 23:05:12

      כל הכבוד, אני מאמינה שאדם צריך לוותר על דברים מעיקים (במקרה שלי, זה היה באולינג)! קבלי גם קרדיט על זה שהזכרת לי שאני צריכה לשכור איזה סרט אימה לסופ"ש, אני והחבר מתים על זה אבל יצא שמזמן לא ראינו.

      כשמתבגרים לומדים פתאום שמה שלא עושה לך טוב אתה לא חייב בכוח, כשמפסיקים להכריח את עצמנו לעשות מה שאנחנו לא באמת נהנים ממנו פתאום יש תחושת הקלה כזו. אם זה הבאולינג אצלך או סרטי האימה אצלי - דברים קטנים שעושים את ההבדל.

      ותהנו בסופשבוע עם הסרט.

      צטט: ארז יעקבי 2007-07-25 23:07:43

      הכי טוב לצפות בסרטי אימה בעיניים עצומות כשכפות הידיים מכסות לידתר ביטחון את העיניים.. ככה אני הכי אוהב לראות סרטי אימה

      ככה ראיתי פעם (כשהסתכלתי), אבל זה לא באמת מסתיר. אבל אם ככה אתה אוהב - אז תהנה.

      צטט: likush.b 2007-07-25 23:43:00

      לא, לא "כבלים פירטיים"...קראו לזה "ערוץ 5" , עם הפרסומת המטופשת של מאפיית נינה והפיתות, ו"אני תמיד קונה בספיד..." (אוי, איזו שטות זו היתה לכתוב את זה..אני מרגישה כ"כ זקנה פתאום מחייך...).

      דווקא את "בית קברות לחיות" השגתי בוידאו, חיכיתי שההורים של יצאו מהבית וארגנתי הרקנה משותפת לחברים מבית הספר. היה מזעזע :)

      עכשיו הדיכוטומיה מאוד ברורה:

      או סרטי איכות, או סרטי בנות מטופשים להפליא- מהסוג שגורם לך לא לחשוב...  (את מוזמנת לבוא לeither one)

      כלום לא יעזור לך - את לא זקנה! (ואין לי מושג על איזה פרסומת את מדברת בכלל).

      אנחנו אוטוטו מארגנות פה מפגש בנות, אבל הראשון יהיה בלי סרט, ואחר-כך כבר נחליט עם אנחנו מעדיפות סרט איכותי או סרט-בנות.

        26/7/07 00:15:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-07-26 00:09:45

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-25 23:35:35

       

      צטט: יואב עינהר 2007-07-25 22:18:01

      אני אוהב את צלילי המוזיקה וגם מחזות זמר

       

      ולא. אני לא הומו

      אם אהבתי אותך המון קודם, אז עכשיו אני אוהבת אותך פי מיליון. מתה על הסרט הזה (וגם על מרי פופינס). אבל פשוט אין כמו צלילי המוסיקה!!!

      ואתה - החבר הכי שווה בעולם (ומתי מארגנים הקרנה משותפת?)

      ליזה מחמל נפשי

      רצינית? עכשיו אני הולך ל"אוזן"... 

      אגב ראית את זה?

      wind it up של גוון סטפני

      רצינית לגמרי. ברור. תגיד מתי ואני שם. (הייתי מציעה אצלי אבל על מסך של 14 אינטש לא הייתי ממליצה לראות סרט קאלט כזה).

      ואני הרבה יותר אוהבת את הביצוע ליודל של מריה והילדים עם תיאטרון הבובות והבובות הקטנות של הכבשים. למרות שזה של גוון סטפני בהחלט משעשע.

       

        26/7/07 00:09:

       

      צטט: ליזה פיירמן 2007-07-25 23:35:35

       

      צטט: יואב עינהר 2007-07-25 22:18:01

      אני אוהב את צלילי המוזיקה וגם מחזות זמר

       

      ולא. אני לא הומו

      אם אהבתי אותך המון קודם, אז עכשיו אני אוהבת אותך פי מיליון. מתה על הסרט הזה (וגם על מרי פופינס). אבל פשוט אין כמו צלילי המוסיקה!!!

      ואתה - החבר הכי שווה בעולם (ומתי מארגנים הקרנה משותפת?)

      ליזה מחמל נפשי

      רצינית? עכשיו אני הולך ל"אוזן"... 

      אגב ראית את זה?

      wind it up של גוון סטפני

       

       

       

       

       

        26/7/07 00:00:

       

      צטט: liran denesh 2007-07-25 23:05:09

      ליזה, אני כרגיל מזדהה עם דברייך.

       

      גם אני לאחר כמה וכמה נסיונות כושלים לצפות בסרטי אימה מפחידים במיוחד החלטתי שזה פשוט לא בשבילי. לא אוהבת את הפחד המקפיא במהלך הצפייה ובעיקר לא את הפחדים שהסרטים הללו יוצרים בי שבועות לאחר שאני צופה בהם.

       

      מעדיפה בעיקר סרטים מדכאים...אבל זה כבר לפוסט נפרד

      מחכה לפוסט שלך על סרטים מדכאים.

      אני בענייני מצויירים או סרטים של אלמודובר.

        25/7/07 23:59:

       

      צטט: simon for tifa 2007-07-25 20:59:52

      צודקת

      להשקיע זמן וכסף בכדי לסבול?

       

      ממש לא חכם...

      יש מספיק אימה בתיאטרון התלת מימדי הריאליסטי של החוויה הקרוייה "חיים"...

      מעדיפה לא לסבול סתם, ומי שנהנה מזה שיהנה.

      תודה סיימון - ואני כבר מתגעגעת כל כך למניה.

      צטט: process 2007-07-25 21:23:29

      כל זמן שזה מתחיל ונגמר בסרטים, זה בסדר.

       

      נראה לי שיש כאלה שחיים רוב הזמן בסרט הזה.

       

      ממליץ על סרטים מצויירים - בקרוב אפשר כבר יחד עם יולי.

       

      אבנר

      אני תמיד טוענת שאני חיה בסרט, אבל שאני חיה בסרט טוב מחייך

      אני איתך - סרטים מצויירים זה הרבה יותר כיף, וביחד עם יולי בטח יהיה תענוג.

      צטט: אורית גפני 2007-07-25 21:36:47

      יש קפה - אין זמן לסרטים...:)

       

      שמעתי כרגע שיש סימפסון בקולנוע... לכי על זה..

      הקפה יותר מעניין באמת, ואני מבלה פה נהדר.

      נראה אם אצליח לגייס חברות לראות איתי סימפסון.

      צטט: אביב מצא 2007-07-25 22:08:56

      לא אוהב סרטי אימה וכמעט שלא מגיע לקולנוע בלי שום קשר.

      אבל הזכרת לי את קולנוע רון בשיכון המזרח ושני חברים מכיתה ז' יושבים איתי בשורה ריקה ומתכווצים מפחד בבית קברות לחיות.

      ברוך התחבא מתחת לכיסא בכל פעם שעברה משאית. עד היום אני צוחק כשאני נזכר בזה.

      כשקראתי את התגובה שלך גם אני צחקתי. בעיקר כי משאיות עברו שם המון פעמים וברוב המקרים שמשאית עברה לא קרה כלום. צוחק

        25/7/07 23:43:

      לא, לא "כבלים פירטיים"...קראו לזה "ערוץ 5" , עם הפרסומת המטופשת של מאפיית נינה והפיתות, ו"אני תמיד קונה בספיד..." (אוי, איזו שטות זו היתה לכתוב את זה..אני מרגישה כ"כ זקנה פתאום מחייך...).

      דווקא את "בית קברות לחיות" השגתי בוידאו, חיכיתי שההורים של יצאו מהבית וארגנתי הרקנה משותפת לחברים מבית הספר. היה מזעזע :)

      עכשיו הדיכוטומיה מאוד ברורה:

      או סרטי איכות, או סרטי בנות מטופשים להפליא- מהסוג שגורם לך לא לחשוב...  (את מוזמנת לבוא לeither one)

        25/7/07 23:35:

       

      צטט: יואב עינהר 2007-07-25 22:18:01

      אני אוהב את צלילי המוזיקה וגם מחזות זמר

       

      ולא. אני לא הומו

      אם אהבתי אותך המון קודם, אז עכשיו אני אוהבת אותך פי מיליון. מתה על הסרט הזה (וגם על מרי פופינס). אבל פשוט אין כמו צלילי המוסיקה!!!

      ואתה - החבר הכי שווה בעולם (ומתי מארגנים הקרנה משותפת?)

        25/7/07 23:07:
      הכי טוב לצפות בסרטי אימה בעיניים עצומות כשכפות הידיים מכסות לידתר ביטחון את העיניים.. ככה אני הכי אוהב לראות סרטי אימה
        25/7/07 23:05:

      כל הכבוד, אני מאמינה שאדם צריך לוותר על דברים מעיקים (במקרה שלי, זה היה באולינג)! קבלי גם קרדיט על זה שהזכרת לי שאני צריכה לשכור איזה סרט אימה לסופ"ש, אני והחבר מתים על זה אבל יצא שמזמן לא ראינו.

       

       

        25/7/07 23:05:

      ליזה, אני כרגיל מזדהה עם דברייך.

       

      גם אני לאחר כמה וכמה נסיונות כושלים לצפות בסרטי אימה מפחידים במיוחד החלטתי שזה פשוט לא בשבילי. לא אוהבת את הפחד המקפיא במהלך הצפייה ובעיקר לא את הפחדים שהסרטים הללו יוצרים בי שבועות לאחר שאני צופה בהם.

       

      מעדיפה בעיקר סרטים מדכאים...אבל זה כבר לפוסט נפרד

        25/7/07 22:18:

      אני אוהב את צלילי המוזיקה וגם מחזות זמר

       

      ולא. אני לא הומו

        25/7/07 22:08:

      לא אוהב סרטי אימה וכמעט שלא מגיע לקולנוע בלי שום קשר.

      אבל הזכרת לי את קולנוע רון בשיכון המזרח ושני חברים מכיתה ז' יושבים איתי בשורה ריקה ומתכווצים מפחד בבית קברות לחיות.

      ברוך התחבא מתחת לכיסא בכל פעם שעברה משאית. עד היום אני צוחק כשאני נזכר בזה.

        25/7/07 21:36:

      יש קפה - אין זמן לסרטים...:)

       

      שמעתי כרגע שיש סימפסון בקולנוע... לכי על זה..

        25/7/07 21:23:

      כל זמן שזה מתחיל ונגמר בסרטים, זה בסדר.

       

      נראה לי שיש כאלה שחיים רוב הזמן בסרט הזה.

       

      ממליץ על סרטים מצויירים - בקרוב אפשר כבר יחד עם יולי.

       

      אבנר

        25/7/07 20:59:

      צודקת

      להשקיע זמן וכסף בכדי לסבול?

       

      ממש לא חכם...

      יש מספיק אימה בתיאטרון התלת מימדי הריאליסטי של החוויה הקרוייה "חיים"...

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ליזה פיירמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין