כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בעמדת מוצא

    באה בימים, וגם בלילות לפעמים.... אובדת בנבכי המטריקס

    ארכיון

    0

    מלונ(ה)

    72 תגובות   יום שני, 2/3/09, 23:27

     

    מדי זמן, זה יכול להיות פעם בשבוע או פעם בחודש, אני מתארחת במקום מגורים מאתגר.

    חניה דווקא יש בחינם ובנוחות.
    20 צעדים (ברחוב מטונף, מבוטן, ערום מירוק, בין מים צוחים ובדלי סיגריות) מהאוטו עד חדר המדרגות החשוך (תאורה עובדת לעיתים נדירות).
    מגששת עם כל התיקים על כתפי שתי קומות למעלה.
    מנעול כבד סוגר על דלת ברזל תעשייתית. המפתח מתאים בקושי. דרוש ניסיון.
    לא מניחה את התיקים על הרצפה לצורך פתיחה, כי המדרגות לא נשטפו.. אי פעם.
    בחושך, תוך שימוש בחוש מישוש, מאזנת תיקים על כתפי בידיים מורמות גבוה, תפילה קטנה מלווה בקללה, מתעמתת עם המנעול.
    יש! נפתח.

    החלל בפנים מצחין מאוויר עומד עמוס בעשן-סיגריות רבוד.
    מדליקה את מנורת הניאון שבמרכזו, מחפשת היכן להניח מטלטלי.
    שולחן זכוכית עצום מימדים (נמצא והובא מהרחוב) במרכז חלל הלופט (שתי קומות, מדרגות פנימיות). עמוס לעייפה בניירת (הזמנות לאירועים מוזיקליים אלטרנטיביים ופתיחת תערוכות (כנ"ל), כבלים וחיבורי סאונד ומי יודע מה עוד), ובין נייר לנייר - ערימות אבק.
    נמצא כסא פנוי - תיקים עליו.

    פיפי. השירותים (והאמבטיה) - 2 מדרגות לטפס, דלת הזזה שלפעמים יורדת ממסלולה, ומנורה שהיא רמזור צהוב ויד בובת ראווה מונחת מולה, להעסיק את היושב על האסלה.
    נייר טואלט, תמיד שליש אחרון שנותר, מאיים להגמר ואין עתודה.

    זו גישה קיומית במלונה הזו, הכל במשורה. מינימליסטי (חוץ מאבק).

    בדרך לפינת המטבח, נתקלת בעכבר אפור (מפלסטיק) שמונח בצמוד לתנור. חיית המחמד של הדייר.
    הקומקום שראה ימים טובים יותר (לפני 15 שנה), מכוסה אבן מבפנים וטביעות ידיים מבחוץ, עובד לפעמים (אצלי. הדייר טוען לתקינות מלאה).

    הכלים דווקא רחוצים.
    מזל, כי מגבת הידיים הרטובה לא הוחלפה בשנה האחרונה, ורק צד המים הקרים פעיל.
    קפה יש, חלב נדיר. תה יש, סוכר אולי.
    כוס תה מונחת לצידי, ולפעמים גם שוקולד (בתחליף סוכר) מעולה. כן.
    מאפרה אין בעיה למצוא. תמיד מלאה בבדלים.

    מתיישבת ליד המחשב.
    מקינטוש נייד, מקלדת בגרמנית.
    חיבור לאינטרנט לא מה שעולה, אחד אחר, נסתר. צריך להכיר.
    עכבר ליטוף (שונאת אותם) וסימני כתב לא מפה. אין מקפים (בטח יש היכנשהו, אבל לא מכירה).
    מאחורי המחשב, צמוד לקיר, נשענת מראת ענק (נמצאה והובאה מהרחוב). כל כך מכוסה באבק, שאני מנחשת שזו אני שמשתקפת בה.

    מוזיקה יש, בכמויות, אבל רק בוידאו (חבל על הזמן, לא מתעסקת לו במיכשור).
    טלוויזיה יש, עוברת דרך הוידאו (חבל על הזמן, לא...)
    גם כורסת טלוויזיה ישנה (אמריקן קומפורט) יש. תרומה שלי. הדייר אוהב להרדם בה יותר מאשר במיטתו (שבקומה השניה).

    תנור חימום מעולה דווקא יש. קל לתפעול.

    חובה להביא נעלי בית. ז'תומרת, לא מומלץ להשאר בגרביים. הרצפה נשטפה פעם אחרונה לפני 8 שנים (עזרתי לו אז לנקות את הדירה. אירוע מרגש וחד פעמי).

    בפינת הטלוויזיה/מחשב/וידאו/עוד גאג'טים, יש מלבד הכורסה השחורה מעור, גם 3 כורסאות חומות, רכות (בנות 30) ושולחן (אותו גיל) חום, נוח. מרובצים ניירות, אפר ואבק, דם יזע ודמעות (יכולתי גם להוסיף סקס סמים ורוקנרול, אבל לא אעשה את זה).

    בפינת הפינה, תלויה (בצוארה) בובת ראווה ערומה, מאובקת. מביטה לשמיים.

    נכנסת להתקלח. קודם עולה לקומה השניה להוציא מגבת מהארון.
    מגבות וכלי מיטה נקיים יש תמיד.
    בניחוח סיגריות מעושנות.
    כי מתקן הייבוש נמצא בבית הסגור בחלונות גדולים נטולי וילונות או תריסים, שלא נפתחים לעולם.

    יורדת חזרה למטה, עולה 2 מדרגות לחדר האמבטיה-שירותים, ויורדת לתוך האמבטיה המשוקעת (נמצאה והובאה מהרחוב).
    מים חמים דווקא יש. תמיד.
    גם שתי ידיות ברז..  שתיהן נופלות במגע הכי קטן.
    צריך לשים לב לכוון מהר, לא להשאר בלי ידית במים רותחים/קפואים.

    גם מראה קטנה יש. לא רואים בה כלום.

    עולה לישון בחדר השינה.
    שטיח ענק פרוש בו. מכסה רק חלק מהשטח המרווח.
    אבק בשטיח, אבק וכל מיני מתחת למיטה, ועוד דברים לא מוגדרים מסביבה.

    אין איפה להניח חפצים. כלומר שטח נקי. פורשת מגבת נקיה ועליה פותחת תיק.

    השינה תהיה מקוטעת רבות:
    רעש בליינים מלמטה עד השעות הקטנות, אוטו זבל אח"כ, ועוד אח"כ קטן - מתחילה פעילות המפעלים והנגריות בבניין ומסביבו.
    בצמוד לקיר, מפעל לנעליים. נקישות מזדמנות על הבוקר.
    אור לא מוסתר חודר מכל החלונות הענקיים שמקיפים אותי.

    כשאתעורר (סופית) בבוקר, אלך לבדוק מה מצב הקפה. אם אין חלב, אין בעיה, יורדת לרחוב. לא חסר איפה לשבת עם קפה ועיתון ולמצמץ מול העוברים ושבים.

    במלון(ה) מינוס 5 כוכבים, אני מקבלת מה שאני צריכה, לא מה שאני רוצה (וגם אסור להתלונן).

     

     



    ניסיתי להעלות גם תמונה וגם וידאו וצחקו לי בפנים.

     

    אז מוסיפה את הוידאו בלינק:

     

    THE JESUS LIZARD

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (69)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/6/09 22:23:
      זה סוד :)

      צטט: בדלי 2009-03-05 10:04:11

      אחד מהפוסטים הטובים ביותר שלך

      מעלה "ניחוח" של שנות השמונים

      אבל של מישהו שנתקע שם, לגמרי, ולא ניקה מאז

      אני גם מבין מי זה ולכן לא נעים לי לרדת עליו יותר מדי (גם אם איני מכיר אותו)

      אבל

      חוסר נייר טואלט (קבוע), מגבת ידיים מלוכלכת ואבק במילימטרים זה באמת דוחה ברמות, מעצבן ומראה על ניתוק וחוסר התחשבות ורגישות מינימלי, וכן, ברור, דווקא האנשים הללו הם לפעמים הכי יצירתיים, אני יודע (אבל טו מאץ' מרוכזים בישבנם)

       

      שיהיה לך לבריאות, לא קל, אבל לפחות יצא לך פוסט אפל, אייטיזי, מנוכר וכנה, אשכרה, הריצפה של הפינגווין או הלופט המנוגד בניקיונו בסרט סיוט לילה ההוא עם גריפין דאן ורוזנה ארקט (סקורסזה)

       

      וואלה? נורא מסקרן! מי זה?

       

        5/3/09 12:32:

      הם מצויינים.

      בעיקר הסולן שאוהב להחשף על הבמה...

        5/3/09 12:22:

      תמיד אהבתי חרדוני ישו
        5/3/09 10:25:

      תודה, חבר

      לא מתווכחת איתך, רק מאחלת לו בריאות ואריכות ימים.

      וכמו שהוספתי באחת התגובות - השעון (על הקיר) נעצר על רבע לשבע לפני שנים.

        5/3/09 10:04:

      אחד מהפוסטים הטובים ביותר שלך

      מעלה "ניחוח" של שנות השמונים

      אבל של מישהו שנתקע שם, לגמרי, ולא ניקה מאז

      אני גם מבין מי זה ולכן לא נעים לי לרדת עליו יותר מדי (גם אם איני מכיר אותו)

      אבל

      חוסר נייר טואלט (קבוע), מגבת ידיים מלוכלכת ואבק במילימטרים זה באמת דוחה ברמות, מעצבן ומראה על ניתוק וחוסר התחשבות ורגישות מינימלי, וכן, ברור, דווקא האנשים הללו הם לפעמים הכי יצירתיים, אני יודע (אבל טו מאץ' מרוכזים בישבנם)

       

      שיהיה לך לבריאות, לא קל, אבל לפחות יצא לך פוסט אפל, אייטיזי, מנוכר וכנה, אשכרה, הריצפה של הפינגווין או הלופט המנוגד בניקיונו בסרט סיוט לילה ההוא עם גריפין דאן ורוזנה ארקט (סקורסזה)

       

        4/3/09 21:56:
      כל יום אתה לומד משהו חדש על מה שמדליק בחורות.
        4/3/09 21:09:

      מה אתה משווה?

      זה לא מיקי מאוס.

      מדובר בעכברוש, למעשה, שמונח באופן ריאליסטי לחלוטין על הרצפה.

       

      יש גם שעון קיר גדול.

      עומד קבוע על רבע לשבע.

      אותי זה משגע. מתי יגיע שבע?

      הזמן עומד מלכת.

        4/3/09 20:26:
      לא להתערב ,לא לסדר.ביחוד לא להטריד את העכבר מפלסטיק.אצלי זה דונלד דאק.
        4/3/09 14:52:
      לא באמת מצליחה לישון. אבל לפעמים, זה מה יש :)
        4/3/09 14:27:
      ולי זה הזכיר את הודו, או את שנות התשעים המאוחרות. לא נראה לי שהיום הייתי מצליחה לישון במקומות כאלו.
        4/3/09 12:33:

      נהניתי מלשמוע אותם שרים.

      לשים חבורת מוזיקאים מוכשרים ביחד - חייב לצאת מזה משהו טוב.

        4/3/09 11:57:

      צטט: clear1 2009-03-03 22:44:49

      צטט: מיכל* 2009-03-03 22:08:13

      צטט: clear1 2009-03-03 21:16:47


      לא יודע למה אבל התיאור שלך עשה לי אסוציאציה לבית ה"אח הגדול".

      מעריך את יכולת החשיפה.

       

       אסוציאציה בהפוך על הפוך?

      אבל לא תאמין (אני לא מאמינה) - נפלתי לתוכנית. דקה לא ראיתי בעונה הראשונה, אבל עכשיו... זה משהו אחר

      זהו.. נגמרו לי החיים..

      אני לא בהיא ולא בזאת (למעט דקות של סקרנות בעקבות הדיבורים מה זה פרידמנים וכו' ).

      כנראה שמישהו שם מזכיר לך את מיסטר בלו אייס...

       

      מיכל , אם בארזים נפלה שלהבת....

      קליר, מקסימום שימי מזכיר לה עיניים, אבל מסוג אחר.

        4/3/09 09:23:

      צטט: ארול 2009-03-04 02:06:04


      כמעט חשבתי שזה על הבית שלי...

       

       הפתיחה דומה, נכון. עד "ערום מירוק"... 

        4/3/09 09:22:

      צטט: טמבורין 2009-03-04 00:16:18

       

       

      זה היה מרתק. 

      הבובה התלויה מהצוואר... 

      Disturbing

      האמת, אני הייתי נחנקת גם.

      אבק ועשן סיגריות = התקפת אסטמה.

       

       עניין מוזר.
      בגלל רצפת העץ בקומותיים
      והמוני ארגזי ספרים (מחכים למיון לפני מסירה. יובלות)
      איכשהו האבק לא מתרומם לריאות
      אבל מציק למראה ומגע.

       

        4/3/09 02:06:

      כמעט חשבתי שזה על הבית שלי...
        4/3/09 00:16:

       

       

      זה היה מרתק. 

      הבובה התלויה מהצוואר... 

      Disturbing

      האמת, אני הייתי נחנקת גם.

      אבק ועשן סיגריות = התקפת אסטמה.

        3/3/09 23:16:
      שומעת אותך, שומעת
        3/3/09 23:09:

      צטט: מיכל* 2009-03-03 22:56:23

      צטט: מיא 2009-03-03 22:46:27

      צטט: מיכל* 2009-03-03 19:41:18

      למה?

       כי האידיוטיות גילמה בעיני את מהותו של הגבר.

       

       

       ומה השתנה בלילה הזה מכל הלילות ?

       

       גיליתי שהיא יכולה מאוד להכאיב לי

        3/3/09 23:02:

      הוא ולא אחר, רק יותר

       

      הצחקת אותי יפה יפה :)))

        3/3/09 22:59:


      ברור שלא אני זוכר עוד כמה דברים

      תגידי ההוא עם העניים הכחולות והדיבור השקט והוידאו מוסיקה סיגריות ובחורות (הרבה)זה מי שאני חושב שזה?

      אל תעני לי (-:

        3/3/09 22:56:

      צטט: מיא 2009-03-03 22:46:27

      צטט: מיכל* 2009-03-03 19:41:18

      למה?

       כי האידיוטיות גילמה בעיני את מהותו של הגבר.

       

       

       ומה השתנה בלילה הזה מכל הלילות ?

        3/3/09 22:54:

      צטט: clear1 2009-03-03 22:44:49

      צטט: מיכל* 2009-03-03 22:08:13

      צטט: clear1 2009-03-03 21:16:47


      לא יודע למה אבל התיאור שלך עשה לי אסוציאציה לבית ה"אח הגדול".

      מעריך את יכולת החשיפה.

       

       אסוציאציה בהפוך על הפוך?

      אבל לא תאמין (אני לא מאמינה) - נפלתי לתוכנית. דקה לא ראיתי בעונה הראשונה, אבל עכשיו... זה משהו אחר

      זהו.. נגמרו לי החיים..

      אני לא בהיא ולא בזאת (למעט דקות של סקרנות בעקבות הדיבורים מה זה פרידמנים וכו' ).

      כנראה שמישהו שם מזכיר לך את מיסטר בלו אייס...

       

       לא לא

      אני חייבת להבין מה מנחם בן עושה שם (מתנשא.. )

      ונהנית לראות את קורין אלאל (איכות אנושית)

       

      כאמור... נגמרו לי החיים, מסתבר :)

        3/3/09 22:46:

      צטט: מיכל* 2009-03-03 19:41:18

      למה?

       כי האידיוטיות גילמה בעיני את מהותו של הגבר.

       

        3/3/09 22:44:

      צטט: מיכל* 2009-03-03 22:08:13

      צטט: clear1 2009-03-03 21:16:47


      לא יודע למה אבל התיאור שלך עשה לי אסוציאציה לבית ה"אח הגדול".

      מעריך את יכולת החשיפה.

       

       אסוציאציה בהפוך על הפוך?

      אבל לא תאמין (אני לא מאמינה) - נפלתי לתוכנית. דקה לא ראיתי בעונה הראשונה, אבל עכשיו... זה משהו אחר

      זהו.. נגמרו לי החיים..

      אני לא בהיא ולא בזאת (למעט דקות של סקרנות בעקבות הדיבורים מה זה פרידמנים וכו' ).

      כנראה שמישהו שם מזכיר לך את מיסטר בלו אייס...

        3/3/09 22:08:

      צטט: clear1 2009-03-03 21:16:47


      לא יודע למה אבל התיאור שלך עשה לי אסוציאציה לבית ה"אח הגדול".

      מעריך את יכולת החשיפה.

       

       אסוציאציה בהפוך על הפוך?

      אבל לא תאמין (אני לא מאמינה) - נפלתי לתוכנית. דקה לא ראיתי בעונה הראשונה, אבל עכשיו... זה משהו אחר

      זהו.. נגמרו לי החיים..

        3/3/09 21:46:

      צטט: המלך שטותשנחהמון 2009-03-03 21:41:33

      היי מיכל.

      ניזכרתי שסיפרו על סוקרטס (המרושש) שנהג להסתובב בשוק ולהרגיש עשיר משפע הדברים סביבו שהוא לא צריך. 

       

      מזל שיש קפה למטה.

       

      סוקרטס עשה ווינדווז שופינג? כבר אז?

       

      וכן, יש מבחר של בתי קפה למטה. אבל אני, כלב זקן שכמוני, נגגרת למלונת הקפה קבועה שלי.

        3/3/09 21:42:

      צטט: מידד גוטליב 2009-03-03 21:22:58

       

      קוואפיס

      החדר הזה, כמה יפה מוכר לי.


       

      מידד, הידד !

      היי מיכל.

      ניזכרתי שסיפרו על סוקרטס (המרושש) שנהג להסתובב בשוק ולהרגיש עשיר משפע הדברים סביבו שהוא לא צריך. 

       

      מזל שיש קפה למטה.

        3/3/09 21:22:
       

      קוואפיס

      החדר הזה, כמה יפה מוכר לי.

      עכשיו גם הוא וגם החדר הסמוך

      משמשים כמשרדים. הבית כולו

      מושכר לסוכנים, לסוחרים ולחברות.

      החדר הזה, כמה יפה מוכר לי.

      בקרבת הדלת, כאן עמדה ספה

      ולפניה מרבד תורכי קטן.

      למעלה, מדף עם שני כדים צהובים-

      מימין- לא: ממול- ארון עם ראי.

      במרכז ניצב שולחן עליו נהג לכתוב

      ושלוש כורסות קש גדולות.

      מתחת לחלון עמדה מיטה

      בה התעלסנו פעמים רבות כל כך.

      החפצים המסכנים הללו, היכן הם

      עכשיו.

      מתחת לחלון עמדה מיטה

      קרני השמש של אחר הצהריים הגיעו

      עד מחציתה.

      אחר צהריים אחד, בארבע, נפרדנו

      לשבוע אחד בלבד... אבוי אותו שבוע

      עתיד היה להימשך לנצח נצחים.

        3/3/09 21:16:


      לא יודע למה אבל התיאור שלך עשה לי אסוציאציה לבית ה"אח הגדול".

      מעריך את יכולת החשיפה.

        3/3/09 19:58:
      עיניים כחולות כבר אמרתי.
      מאוד נבונות ומפוקסות. מקרינות רגש ותבונה בעוצמה שווה.
      ביישן. מופנם. מדבר מעט, בשקט, מתוך מחשבה. מצחיק.
      (עולה לי על העצבים לא פעם, אבל זה בגלל הקילומטראז')
        3/3/09 19:49:


      רציתי לחזור ולקרוא בנחת.

      שימי הפוסט ב- The best of Katsir...

      ("ולמה שלא תתארי את הדייר ?" היא שאלה בחמדנות)

        3/3/09 19:41:
      למה?
        3/3/09 19:04:

      צטט: מיכל* 2009-03-03 15:47:24

      צטט: מיא 2009-03-03 15:25:02

      צטט: מיכל* 2009-03-03 15:01:08

      צטט: מיא 2009-03-03 14:53:22

      הוא פנוי, הגבר הזה?

       

       הוא די עסוק, האמת.

      יש לו הרבה על הראש המיוחד שלו.

       

       שיט, חשבתי אולי בא לו להכיר נקיינית כפייתית...

       

       כפייתיות יש לו משלו, מותק, וגם עיניים כחולות.

       

       תמיד נמשכתי לגברים עם עיניים כחולות. לא כל כך כפייתיים, כמו שאידיוטים.

       

        3/3/09 18:41:

      אהלן בחזרה :)

      רק את פלורנטין זה מזכיר לך? (אל תענה לי..  :)

        3/3/09 18:00:

      אהלן.משהו בתאור שלך מעורר בי זיכרונות וניחוחות של פלורנטין.
        3/3/09 16:13:
      פרטים בפרטי

      צטט: מיכל* 2009-03-03 15:03:59

      צטט: אני פה לרגע שלם 2009-03-03 14:56:31


      רגע על הכותרת -

      זו מילה כזו מורכבת

      יש בה לונאטיק,

      ולונה - ירח ברוסית, בספרדית,

      ומלון

      ותלונה

      :)

       

      ובטקסט - המון אדם גועש רוחש

      לומדים אותך לומדים אותו

       

      ותמונה, אח, בתמונה

       

      שוזרים מראה עיניים למילה כתובה על בובת הראווה, שבתמונה רואים איך היא עוגבת

      על פיסת האור

       

      תענוג רב מימדי אוחת, רב מימדי.

       

       עלית עלי :)))

      (ועוד פרט שלא הדגשתי... )

      תודה מותק 

       

       

      נא פרטי נמקי וכולי וגו'

      (מסוקרנת מסוקרנת תנובה)

        3/3/09 15:48:

      צטט: m i n d the gap 2009-03-03 15:35:21


      (אחזור אח"כ...)

      (את יכולה בינתיים לפתוח את החלונות ולאוורר קצת ? :)

       

       

       ממנוע

      אבל אפשר לאוורר שם "אמיתות" חיים ותפישות תודעה

        3/3/09 15:47:

      צטט: מיא 2009-03-03 15:25:02

      צטט: מיכל* 2009-03-03 15:01:08

      צטט: מיא 2009-03-03 14:53:22

      הוא פנוי, הגבר הזה?

       

       הוא די עסוק, האמת.

      יש לו הרבה על הראש המיוחד שלו.

       

       שיט, חשבתי אולי בא לו להכיר נקיינית כפייתית...

       

       כפייתיות יש לו משלו, מותק, וגם עיניים כחולות.

       

        3/3/09 15:35:


      (אחזור אח"כ...)

      (את יכולה בינתיים לפתוח את החלונות ולאוורר קצת ? :)

       

        3/3/09 15:25:

      צטט: מיכל* 2009-03-03 15:01:08

      צטט: מיא 2009-03-03 14:53:22

      הוא פנוי, הגבר הזה?

       

       הוא די עסוק, האמת.

      יש לו הרבה על הראש המיוחד שלו.

       

       שיט, חשבתי אולי בא לו להכיר נקיינית כפייתית...

        3/3/09 15:03:

      צטט: אני פה לרגע שלם 2009-03-03 14:56:31


      רגע על הכותרת -

      זו מילה כזו מורכבת

      יש בה לונאטיק,

      ולונה - ירח ברוסית, בספרדית,

      ומלון

      ותלונה

      :)

       

      ובטקסט - המון אדם גועש רוחש

      לומדים אותך לומדים אותו

       

      ותמונה, אח, בתמונה

       

      שוזרים מראה עיניים למילה כתובה על בובת הראווה, שבתמונה רואים איך היא עוגבת

      על פיסת האור

       

      תענוג רב מימדי אוחת, רב מימדי.

       

       עלית עלי :)))

      (ועוד פרט שלא הדגשתי... )

      תודה מותק 

       

        3/3/09 15:01:

      צטט: מיא 2009-03-03 14:53:22

      הוא פנוי, הגבר הזה?

       

       הוא די עסוק, האמת.

      יש לו הרבה על הראש המיוחד שלו.

        3/3/09 15:00:

      צטט: kerenshemesh 2009-03-03 14:51:59


      מיד עלו לי סרטים לראש (טריינספוטינג, כריסטיאן אפ.) למרות שבכלל לא הזכרת סביבת סמים. אבל משהו בתפאורה זקר אותי לשם.

      כלומר זרק.

      כתבת כבר לוולרי שיש למקום יתרונות משלו. אז זהו. בזה זה נגמר. הדיון על הניקיון והנוחות.

      וכתבת יפה עד מאוד.

       

       תודה קרן על מחמאה :)

      זקרה אותך התפאורה? תגובה מעניינת :))

      לדייר חוקים משלו. תרצה - אתה מוזמן, לא תרצה - לא צריך.


      רגע על הכותרת -

      זו מילה כזו מורכבת

      יש בה לונאטיק,

      ולונה - ירח ברוסית, בספרדית,

      ומלון

      ותלונה

      :)

       

      ובטקסט - המון אדם גועש רוחש

      לומדים אותך לומדים אותו

       

      ותמונה, אח, בתמונה

       

      שוזרים מראה עיניים למילה כתובה על בובת הראווה, שבתמונה רואים איך היא עוגבת

      על פיסת האור

       

      תענוג רב מימדי אוחת, רב מימדי.

        3/3/09 14:53:
      הוא פנוי, הגבר הזה?
        3/3/09 14:51:


      מיד עלו לי סרטים לראש (טריינספוטינג, כריסטיאן אפ.) למרות שבכלל לא הזכרת סביבת סמים. אבל משהו בתפאורה זקר אותי לשם.

      כלומר זרק.

      כתבת כבר לוולרי שיש למקום יתרונות משלו. אז זהו. בזה זה נגמר. הדיון על הניקיון והנוחות.

      וכתבת יפה עד מאוד.

        3/3/09 14:51:

      צטט: *עדינה* 2009-03-03 14:44:17

       

      מיכלי, מקום הזוי שבקלות אפשר להתאהב בו.

      מקום שנותן לך מה שאת צריכה, מילא את יעודו.

      כיף אמיתי ♥

       

       

       

       

       

       מאתגר. ממלא באופנים אחרים.

      תודה :)

        3/3/09 14:49:

      צטט: irisoded 2009-03-03 13:01:04


      תאור דקדנטי מטעה. בין לבין נגלה המינמלזם שהתאדה מחיי הבורגנות שלנו לנצח. גם אני הייתי באה לשם מפעם לפעם, ולו לתזכורת הזאת. אף מילה על הדייר, אבל הוא מאודדדד מוצא חן בעיני. בהחלט פוסט אחר. היה שווה להמתין.

       

       כן, כל קשר בין בורגנות לדייר חולף מיד.
      אבל אולי יפתיע אותך לדעת שהוא נהנתן בדרכו.
      ומרתק.

      לגבי הדקדנטיות - יש פרטים שהשמטתי. אגב, גם היא מנומקת עד הפרט האחרון.

      ותודה :)

       

        3/3/09 14:44:

       

      מיכלי, מקום הזוי שבקלות אפשר להתאהב בו.

      מקום שנותן לך מה שאת צריכה, מילא את יעודו.

      כיף אמיתי ♥

       

       

       

       

        3/3/09 13:01:

      תאור דקדנטי מטעה. בין לבין נגלה המינמלזם שהתאדה מחיי הבורגנות שלנו לנצח. גם אני הייתי באה לשם מפעם לפעם, ולו לתזכורת הזאת. אף מילה על הדייר, אבל הוא מאודדדד מוצא חן בעיני. בהחלט פוסט אחר. היה שווה להמתין.
        3/3/09 09:13:

      צטט: תנא 2009-03-03 07:13:38

      תיאור מעולה. ומה עם בעל הבית?

       

      את בעל הבית לא פגשתי

      אבל הדייר הוא הכי !

      (תודה :)

       

        3/3/09 09:12:

      צטט: אירה ג 2009-03-03 01:51:57

      איזה פוסט מקסים.

      נפלא שאת יודעת לספק לעצמך את מה שאת צריכה.

      זר לא יבין זאת.

       

      תודה אירה יקרה :)

      לומדת את הלדעת לספק לעצמי את מה שאני צריכה.

      זה דורש גמישות רבה

        3/3/09 09:09:

      צטט: מחבקת אסלות 2009-03-03 01:26:17

      לפחות יש אחלה שכנים. נראה לי.

       

       השכנים זו תוספת מבורכת קריצה

      בוקר טוב!

        3/3/09 07:13:
      תיאור מעולה. ומה עם בעל הבית?
        3/3/09 01:51:

      איזה פוסט מקסים.

      נפלא שאת יודעת לספק לעצמך את מה שאת צריכה.

      זר לא יבין זאת.

        3/3/09 01:26:
      לפחות יש אחלה שכנים. נראה לי.
        3/3/09 00:35:

      צטט: קלודט עטייה 2009-03-03 00:26:01

      וואי, מיכל, את הפוסט הזה שלך הכי אהבתי ואין לי כוכבים אבל מגיע לו באבואבואה! עוד אשוב לככב. היה מרתק. תודה :)

       

       בכיף :))

        3/3/09 00:34:

      צטט: בשורת הדקונסטרוקציה 2009-03-03 00:22:45

      "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים"

       

      זה דווקא מה שקורה כשאני חוזרת הביתה...  :))

       

        3/3/09 00:26:
      וואי, מיכל, את הפוסט הזה שלך הכי אהבתי ואין לי כוכבים אבל מגיע לו באבואבואה! עוד אשוב לככב. היה מרתק. תודה :)
      "מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר מְלוֹן אֹרְחִים וְאֶעֶזְבָה אֶת עַמִּי וְאֵלְכָה מֵאִתָּם כִּי כֻלָּם מְנָאֲפִים עֲצֶרֶת בֹּגְדִים"
        2/3/09 23:58:

      צטט: איתן זקצר 2009-03-02 23:51:51


      לכל  הרוחות... ניסיון  שלישי.

       

      בסדר  מיכל,  אבל  מה -

      ניתן  ליצור  בעצמנו  "חדר   משלך",

      זו  "אמנות  שימושית"  בפני  עצמה

      ליצור  חסרים,  צרכים,  לעצב  את 

      גובה  האבק  עפ"י   במו  ידינו.

       

       לא מתערבת לו.

      ניקיתי פעם אחת את הקומקום.

        2/3/09 23:57:

      צטט: אלת האש 2009-03-02 23:38:38

      נשמע מצוין - בחיים לא הייתי ישנה במקום כזה, או שהייתי מנקה אותו יום שלם קודם.

      אין מצב שאני מוצאת את עצמי במקומות כאלה.

      קבלי מדליה.

       

       אחותי, יש שם יתרונות אחרים

        2/3/09 23:51:


      לכל  הרוחות... ניסיון  שלישי.

       

      בסדר  מיכל,  אבל  מה -

      ניתן  ליצור  בעצמנו  "חדר   משלך",

      זו  "אמנות  שימושית"  בפני  עצמה

      ליצור  חסרים,  צרכים,  לעצב  את 

      גובה  האבק  עפ"י   במו  ידינו.

        2/3/09 23:47:
      בסדר מיכל,  אבל  מה -
        2/3/09 23:46:

      בסדר מיכל,  אבל  מה -
        2/3/09 23:38:

      נשמע מצוין - בחיים לא הייתי ישנה במקום כזה, או שהייתי מנקה אותו יום שלם קודם.

      אין מצב שאני מוצאת את עצמי במקומות כאלה.

      קבלי מדליה.

      פרופיל

      מ*כל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין