כותרות TheMarker >
    ';

    בועה בקרקעית הים

    ארכיון

    מחק את המיותר , מחק הכל.

    55 תגובות   יום שלישי, 3/3/09, 00:38




     כל מילה מיותרת

    ועדיין  נאמרת.



     ומה לא מיותר?

    (ועדיין הכל נאמר).



     שני אנשים ומרחק

    מרחק הוא רק מילה

    אבל נאמרה

    (ונשמעה).



     שני אנשים וקירבה

    קירבה היא רק מילה

    שנאמרה או נחשבה

    (האם היתה?)



     רק מי שחושב הפרדה

    יחשוב קירבה

    (אפשר להיות בלי לתמלל קיום?) 



     אין מרחק או קירבה בקיום

    רק קיום רציף

    (עד שהתערבה המילה,

    כביכול הפרידה וקרבה).



     וכל אמירה שתיאמר על הקיום

    היא אמירה מיותרת

    ועדיין נאמרת.





     

    התמונה: The sun light of forest

    W. W. Hua

    דרג את התוכן:

      תגובות (54)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/11/09 11:03:

      צטט: Danniell 2009-11-30 10:56:54

      צטט: ~Rachel~ 2009-11-30 10:38:43

      צטט: Danniell 2009-11-30 10:35:37

      צטט: ~Rachel~ 2009-11-29 21:31:53

      צטט: Danniell 2009-11-29 16:33:35

      צטט: ~Rachel~ 2009-11-29 16:09:40


      אחרי שקראתי את כל התגובות עם המילים השנונות מלאות התובנות וכמובן לא הכל הבנתי, אין לי מילים

       

      איך מזג האוויר אצלכם ?

       

       


      איזו דרך פתלתלה הובילה אותך כעת לפוסט הזה?

      קריר ונעים מעבר להרים ולמדבר :)

       

      אכן נפתלות דרכי הגורל

      אתה בפטרה ?

       

      לא, אבל גם בדרך אלי עוברים הרים ומדבר :)

       חוץ מזה זה שיר יפה, לא?

       

      מה שכתבת מאוד יפה .וגם התמונה שהעלית.אתמול  מישהו הגיב בפוסט שלי וולמייל כתב לי אחלה פוסט אהבתי

      אז הגבתי בפוסט אהבת? ענה אין הנחתום מעיד על עיסתו. אבל זאת העיסה שלי ואם אני לי מי לי
      טוב נו אתה בכלל לא הגבת  :)

       

       

      התכוונתי שיפה השיר על "מעבר להרים ולמדבר...". מה שאני כותב אולי מורכב ממשפטים קצרים לפעמים, אבל לא היתי קורא לזה שיר :)

      גם מה שאתה כתבת יפה לשורות קצרות הם קוראים כאן שיר

      http://www.youtube.com/watch?v=_f6VDBUfX4k

       

      הייתי שם בדיוק לפני 10 שנים

        30/11/09 10:56:

      צטט: ~Rachel~ 2009-11-30 10:38:43

      צטט: Danniell 2009-11-30 10:35:37

      צטט: ~Rachel~ 2009-11-29 21:31:53

      צטט: Danniell 2009-11-29 16:33:35

      צטט: ~Rachel~ 2009-11-29 16:09:40


      אחרי שקראתי את כל התגובות עם המילים השנונות מלאות התובנות וכמובן לא הכל הבנתי, אין לי מילים

       

      איך מזג האוויר אצלכם ?

       

       


      איזו דרך פתלתלה הובילה אותך כעת לפוסט הזה?

      קריר ונעים מעבר להרים ולמדבר :)

       

      אכן נפתלות דרכי הגורל

      אתה בפטרה ?

       

      לא, אבל גם בדרך אלי עוברים הרים ומדבר :)

       חוץ מזה זה שיר יפה, לא?

       

      מה שכתבת מאוד יפה .וגם התמונה שהעלית.אתמול  מישהו הגיב בפוסט שלי וולמייל כתב לי אחלה פוסט אהבתי

      אז הגבתי בפוסט אהבת? ענה אין הנחתום מעיד על עיסתו. אבל זאת העיסה שלי ואם אני לי מי לי
      טוב נו אתה בכלל לא הגבת  :)

       

       

      התכוונתי שיפה השיר על "מעבר להרים ולמדבר...". מה שאני כותב אולי מורכב ממשפטים קצרים לפעמים, אבל לא היתי קורא לזה שיר :)
        30/11/09 10:38:

      צטט: Danniell 2009-11-30 10:35:37

      צטט: ~Rachel~ 2009-11-29 21:31:53

      צטט: Danniell 2009-11-29 16:33:35

      צטט: ~Rachel~ 2009-11-29 16:09:40


      אחרי שקראתי את כל התגובות עם המילים השנונות מלאות התובנות וכמובן לא הכל הבנתי, אין לי מילים

       

      איך מזג האוויר אצלכם ?

       

       


      איזו דרך פתלתלה הובילה אותך כעת לפוסט הזה?

      קריר ונעים מעבר להרים ולמדבר :)

       

      אכן נפתלות דרכי הגורל

      אתה בפטרה ?

       

      לא, אבל גם בדרך אלי עוברים הרים ומדבר :)

       חוץ מזה זה שיר יפה, לא?

       

      מה שכתבת מאוד יפה .וגם התמונה שהעלית.אתמול  מישהו הגיב בפוסט שלי וולמייל כתב לי אחלה פוסט אהבתי

      אז הגבתי בפוסט אהבת? ענה אין הנחתום מעיד על עיסתו. אבל זאת העיסה שלי ואם אני לי מי לי
      טוב נו אתה בכלל לא הגבת  :)

        30/11/09 10:35:

      צטט: ~Rachel~ 2009-11-29 21:31:53

      צטט: Danniell 2009-11-29 16:33:35

      צטט: ~Rachel~ 2009-11-29 16:09:40


      אחרי שקראתי את כל התגובות עם המילים השנונות מלאות התובנות וכמובן לא הכל הבנתי, אין לי מילים

       

      איך מזג האוויר אצלכם ?

       

       


      איזו דרך פתלתלה הובילה אותך כעת לפוסט הזה?

      קריר ונעים מעבר להרים ולמדבר :)

       

      אכן נפתלות דרכי הגורל

      אתה בפטרה ?

       

      לא, אבל גם בדרך אלי עוברים הרים ומדבר :)

       חוץ מזה זה שיר יפה, לא?

        29/11/09 21:31:

      צטט: Danniell 2009-11-29 16:33:35

      צטט: ~Rachel~ 2009-11-29 16:09:40


      אחרי שקראתי את כל התגובות עם המילים השנונות מלאות התובנות וכמובן לא הכל הבנתי, אין לי מילים

       

      איך מזג האוויר אצלכם ?

       

       


      איזו דרך פתלתלה הובילה אותך כעת לפוסט הזה?

      קריר ונעים מעבר להרים ולמדבר :)

       

      אכן נפתלות דרכי הגורל

      אתה בפטרה ?

        29/11/09 16:33:

      צטט: ~Rachel~ 2009-11-29 16:09:40


      אחרי שקראתי את כל התגובות עם המילים השנונות מלאות התובנות וכמובן לא הכל הבנתי, אין לי מילים

       

      איך מזג האוויר אצלכם ?

       

       


      איזו דרך פתלתלה הובילה אותך כעת לפוסט הזה?

      קריר ונעים מעבר להרים ולמדבר :)

        29/11/09 16:09:


      אחרי שקראתי את כל התגובות עם המילים השנונות מלאות התובנות וכמובן לא הכל הבנתי, אין לי מילים

       

      איך מזג האוויר אצלכם ?

        8/3/09 09:39:

      צטט: נעמית 2009-03-07 18:36:48

       

       

       אבל האין התפיסה כבר מכילה בתוכה את האקט של החשיבה - המילולי?

      הרי שני אנשים שעדים לארוע מסוים, חוויה מסוימת, כל אחד תופס את  אותה פיסת מציאות באופן שונה.

      גם לפני שהמלל החיצוני קיים. האם תינוק אינו מגיב לעיתים בבכי כשהוא תופס שהותירו אותו לבד בחדר? הוא לא תופס מציאות. במציאות, אולי הוריו בחדר ליד, אבל בתפיסתו, בחשיבתו, שהמילוליות שלה עוד אינה עולה בקנה אחד עם זו של המבוגרים,הוא לבד והוא מנסה למחות על כך/לקרוא למי שהלך (או שאולי זה רק אנחנו שמפרשים את תגובותיו במושגים שלנו)?

       

      אולי יש משהו שקיים לפני המלל, אבל גם הוא מעוגן על בסיס של תפיסה משותפת של מציאות,

      צריך להיות מצע משותף של יכולת הבנה שיתנסחו מתוכו המילים והמושגים.

      וזה קיים עוד לפני הרובד הורבלי.  לא?

       

       

      כן, מצע משותף לפני הרובד הורבלי.

        8/3/09 09:37:

      צטט: noya174 2009-03-07 18:10:34

      הרגש, הרגש הוא הבסיס, ממנו נובעת המחשבה ומהמחשבה המילה.

       

       

       


      המחשבה והמילה הולכות ביחד, כן.

      לא הייתי אומר שמהרגש נובעת המחשבה. החשיבה מתלבשת כברירת מחדל על כל תפיסה.

        7/3/09 18:36:

       

       

       אבל האין התפיסה כבר מכילה בתוכה את האקט של החשיבה - המילולי?

      הרי שני אנשים שעדים לארוע מסוים, חוויה מסוימת, כל אחד תופס את  אותה פיסת מציאות באופן שונה.

      גם לפני שהמלל החיצוני קיים. האם תינוק אינו מגיב לעיתים בבכי כשהוא תופס שהותירו אותו לבד בחדר? הוא לא תופס מציאות. במציאות, אולי הוריו בחדר ליד, אבל בתפיסתו, בחשיבתו, שהמילוליות שלה עוד אינה עולה בקנה אחד עם זו של המבוגרים,הוא לבד והוא מנסה למחות על כך/לקרוא למי שהלך (או שאולי זה רק אנחנו שמפרשים את תגובותיו במושגים שלנו)?

       

      אולי יש משהו שקיים לפני המלל, אבל גם הוא מעוגן על בסיס של תפיסה משותפת של מציאות,

      צריך להיות מצע משותף של יכולת הבנה שיתנסחו מתוכו המילים והמושגים.

      וזה קיים עוד לפני הרובד הורבלי.  לא?

       

        7/3/09 18:10:

      הרגש, הרגש הוא הבסיס, ממנו נובעת המחשבה ומהמחשבה המילה.

       

        7/3/09 16:22:

      צטט: taltalbo 2009-03-07 16:09:59


       שני אנשים ומרחק

      מרחק הוא רק מילה

      אבל נאמרה

      (ונשמעה).


      נכון!!!!!!!!!!!! ואתה יודע את זה!

       

      כן.

      אני מדווח מהשטח. רק על מה שראיתי.

      :)

        7/3/09 16:09:

       שני אנשים ומרחק

      מרחק הוא רק מילה

      אבל נאמרה

      (ונשמעה).


      נכון!!!!!!!!!!!! ואתה יודע את זה!
        6/3/09 12:18:

      צטט: קורין2 2009-03-06 12:07:46


      אז נשתוק או נדבר?

       

       


      דיבור שרוצה לבטא מה שנראה במעמקי השקט הוא דבר מופלא. 
        6/3/09 12:07:

      אז נשתוק או נדבר?
        4/3/09 16:40:

      צטט: evab 2009-03-04 16:20:59

      צטט: danniell 2009-03-04 15:29:27

      צטט: evab 2009-03-04 14:37:51

      צטט: danniell 2009-03-03 11:37:40

      צטט: נעמית 2009-03-03 11:20:47


      מענין לחשוב על זה ככה. הכל בעינינו בלבד?

       

       


      בכל אמירה יש מחשבה

      וממה עשויה החשיבה? הלבנים שלה הם מושגים, חומרים ממאגר הזיכרון. דעות, התניות, אמונות, הרגלים וכו'.

      אמירה היא לכאורה בהווה, אבל היא תבנית מחומרי עבר (זיכרון) המושלכת על ההווה.

      לא?

       ואם כבר כתבת...

      האם אפשר לחוות משהו שלא ניתן להגדרה במילים?

      התפיסה שלנו מתבססת על מושגים הניתנים להגדרה - במילים - אז איך אפשר לתפוס מה שלא ניתן לנסח?

       

      "התפיסה שלנו מתבססת על מושגים הניתנים להגדרה- במילים" אמרת.

       

      לפני שלומדים שפה ומילים, אין תפיסה? יש.  אבל מה שעשוי ממילים היא החשיבה.

       

      "האם אפשר לחוות משהו שלא ניתן להגדרה במילים?"

       

        כל המציאות הנחווית אינה עשויה ממילים ברגע הראשון ממש. אבל קיים ההרגל האוטומאטי, המכני לכנות מיד, לתייג, לקרוא בשם, וכך להעביר את החוויה לזיכרון כפי שקוטלגה באמצעות מושגים. הפעולה המכנית הזאת לוקחת זמן, גם אם קצר מאוד!

       

        המציאות אינה עשויה ממילים, אבל קיימים כל הזמן נסיונות להגדיר. זה בין היתר מה שהמוח עושה באמצעות החשיבה המילולית.

      כשנהיים יותר ויותר מודעים לעובדה הזאת - שהמציאות איננה מילולית אבל המילים מתנפלות מהר מאוד על כל רגע מציאות כדי להגדירו-  מתחילים לראות רגעי מציאות קטנים לפני נסיון החשיבה עם מילים ומושגים להשתלט ולכנות (ולכינוי יש מרכיב של עיוות ושיפוט מן העבר).

        הפרצות האלה, ככל שרואים אותן יותר, הולכות וגדלות. אלה קטעי מציאות לא מנוסחת. לא מפני שאפשר או אי אפשר לנסח, אלא מפני שלא נעשה.

        מה הערך של זה? המושגים שובים את חוויית המציאות לקטגוריות מוכרות (חושבים רק עם מילים שמכירים). כך, המילים והמושגים מצמצמים כל קטע מציאות חדש למאגר הזיכרון, והופכים אותו ממשהו חדש תמיד לעוד חלק מעבר מוכר שממשיך לשכפל עצמו ולספח רגעים וחוויות.

       

      "איך אפשר לתפוס מה שלא ניתן לנסח?" שאלת.

       

        קודם ישנה תפיסה ומיד מופיע נסיון הניסוח (זה החריץ שאפשר להציץ בו). התפיסה היא העובדה, קיומה אינו מותנה במידת "ההצלחה" בניסוח.

        בנוסף, הניסוח לעולם איננו המציאות.  המילה איננה העובדה.

       אבל האין התפיסה כבר מכילה בתוכה את האקט של החשיבה - המילולי?

      הרי שני אנשים שעדים לארוע מסוים, חוויה מסוימת, כל אחד תופס את  אותה פיסת מציאות באופן שונה.

      גם לפני שהמלל החיצוני קיים. האם תינוק אינו מגיב לעיתים בבכי כשהוא תופס שהותירו אותו לבד בחדר? הוא לא תופס מציאות. במציאות, אולי הוריו בחדר ליד, אבל בתפיסתו, בחשיבתו, שהמילוליות שלה עוד אינה עולה בקנה אחד עם זו של המבוגרים,הוא לבד והוא מנסה למחות על כך/לקרוא למי שהלך (או שאולי זה רק אנחנו שמפרשים את תגובותיו במושגים שלנו)?

       

       

       

      "האין התפיסה כבר מכילה בתוכה את האקט של החשיבה - המילולי?"

       

      ברגע הראשון לא. אבל רובנו לא מודעים כבר לקיומו של הרגע הזה.

       

       העובדה עבור התינוק בדוגמא היא העזיבה. מה חושבים או מתכננים או מתכוונים הוריו זה אכן עניין אחר. לא עסקתי כאן בהשוואה בין אנשים אלא אצל אדם אחד- בין אפשרות הראייה לפני המילים לבין החשיבה הכבולה במילים ומושגים.

       

        4/3/09 16:20:

      צטט: danniell 2009-03-04 15:29:27

      צטט: evab 2009-03-04 14:37:51

      צטט: danniell 2009-03-03 11:37:40

      צטט: נעמית 2009-03-03 11:20:47


      מענין לחשוב על זה ככה. הכל בעינינו בלבד?

       

       


      בכל אמירה יש מחשבה

      וממה עשויה החשיבה? הלבנים שלה הם מושגים, חומרים ממאגר הזיכרון. דעות, התניות, אמונות, הרגלים וכו'.

      אמירה היא לכאורה בהווה, אבל היא תבנית מחומרי עבר (זיכרון) המושלכת על ההווה.

      לא?

       ואם כבר כתבת...

      האם אפשר לחוות משהו שלא ניתן להגדרה במילים?

      התפיסה שלנו מתבססת על מושגים הניתנים להגדרה - במילים - אז איך אפשר לתפוס מה שלא ניתן לנסח?

       

      "התפיסה שלנו מתבססת על מושגים הניתנים להגדרה- במילים" אמרת.

       

      לפני שלומדים שפה ומילים, אין תפיסה? יש.  אבל מה שעשוי ממילים היא החשיבה.

       

      "האם אפשר לחוות משהו שלא ניתן להגדרה במילים?"

       

        כל המציאות הנחווית אינה עשויה ממילים ברגע הראשון ממש. אבל קיים ההרגל האוטומאטי, המכני לכנות מיד, לתייג, לקרוא בשם, וכך להעביר את החוויה לזיכרון כפי שקוטלגה באמצעות מושגים. הפעולה המכנית הזאת לוקחת זמן, גם אם קצר מאוד!

       

        המציאות אינה עשויה ממילים, אבל קיימים כל הזמן נסיונות להגדיר. זה בין היתר מה שהמוח עושה באמצעות החשיבה המילולית.

      כשנהיים יותר ויותר מודעים לעובדה הזאת - שהמציאות איננה מילולית אבל המילים מתנפלות מהר מאוד על כל רגע מציאות כדי להגדירו-  מתחילים לראות רגעי מציאות קטנים לפני נסיון החשיבה עם מילים ומושגים להשתלט ולכנות (ולכינוי יש מרכיב של עיוות ושיפוט מן העבר).

        הפרצות האלה, ככל שרואים אותן יותר, הולכות וגדלות. אלה קטעי מציאות לא מנוסחת. לא מפני שאפשר או אי אפשר לנסח, אלא מפני שלא נעשה.

        מה הערך של זה? המושגים שובים את חוויית המציאות לקטגוריות מוכרות (חושבים רק עם מילים שמכירים). כך, המילים והמושגים מצמצמים כל קטע מציאות חדש למאגר הזיכרון, והופכים אותו ממשהו חדש תמיד לעוד חלק מעבר מוכר שממשיך לשכפל עצמו ולספח רגעים וחוויות.

       

      "איך אפשר לתפוס מה שלא ניתן לנסח?" שאלת.

       

        קודם ישנה תפיסה ומיד מופיע נסיון הניסוח (זה החריץ שאפשר להציץ בו). התפיסה היא העובדה, קיומה אינו מותנה במידת "ההצלחה" בניסוח.

        בנוסף, הניסוח לעולם איננו המציאות.  המילה איננה העובדה.

       אבל האין התפיסה כבר מכילה בתוכה את האקט של החשיבה - המילולי?

      הרי שני אנשים שעדים לארוע מסוים, חוויה מסוימת, כל אחד תופס את  אותה פיסת מציאות באופן שונה.

      גם לפני שהמלל החיצוני קיים. האם תינוק אינו מגיב לעיתים בבכי כשהוא תופס שהותירו אותו לבד בחדר? הוא לא תופס מציאות. במציאות, אולי הוריו בחדר ליד, אבל בתפיסתו, בחשיבתו, שהמילוליות שלה עוד אינה עולה בקנה אחד עם זו של המבוגרים,הוא לבד והוא מנסה למחות על כך/לקרוא למי שהלך (או שאולי זה רק אנחנו שמפרשים את תגובותיו במושגים שלנו)?

       

        4/3/09 15:47:

      צטט: irisoded 2009-03-04 15:39:03


      כנראה שהווירטואלי שמקדש את המילה והמחשבה מיצה את עצמו, לפחות יש כאן הסבר לאין סוף האי הבנות: הקונטקסט. וזה האחרון באמת לא מורכב מחומרי ההווה. יפה.

       

       

        כן. לא "חומרי ההווה" אחראיים לאי ההבנה והבילבול. אלא הפער בין ההווה (שהוא המציאות) לבין החשיבה עליו, המתרחשת באמצעות מושגים (שבהיותם חלק מהזיכרון הם מן העבר).

        במובן הזה, חשיבה על המציאות היא מצב שבו העבר מנסה לשים עצמו על ההווה. מכיוון שהמציאות משתנה כל הזמן (והעבר לא), יש פער ונוצר קונפליקט.

        4/3/09 15:39:

      כנראה שהווירטואלי שמקדש את המילה והמחשבה מיצה את עצמו, לפחות יש כאן הסבר לאין סוף האי הבנות: הקונטקסט. וזה האחרון באמת לא מורכב מחומרי ההווה. יפה.
        4/3/09 15:29:

      צטט: evab 2009-03-04 14:37:51

      צטט: danniell 2009-03-03 11:37:40

      צטט: נעמית 2009-03-03 11:20:47


      מענין לחשוב על זה ככה. הכל בעינינו בלבד?

       

       


      בכל אמירה יש מחשבה

      וממה עשויה החשיבה? הלבנים שלה הם מושגים, חומרים ממאגר הזיכרון. דעות, התניות, אמונות, הרגלים וכו'.

      אמירה היא לכאורה בהווה, אבל היא תבנית מחומרי עבר (זיכרון) המושלכת על ההווה.

      לא?

       ואם כבר כתבת...

      האם אפשר לחוות משהו שלא ניתן להגדרה במילים?

      התפיסה שלנו מתבססת על מושגים הניתנים להגדרה - במילים - אז איך אפשר לתפוס מה שלא ניתן לנסח?

       

      "התפיסה שלנו מתבססת על מושגים הניתנים להגדרה- במילים" אמרת.

       

      לפני שלומדים שפה ומילים, אין תפיסה? יש.  אבל מה שעשוי ממילים היא החשיבה.

       

      "האם אפשר לחוות משהו שלא ניתן להגדרה במילים?"

       

        כל המציאות הנחווית אינה עשויה ממילים ברגע הראשון ממש. אבל קיים ההרגל האוטומאטי, המכני לכנות מיד, לתייג, לקרוא בשם, וכך להעביר את החוויה לזיכרון כפי שקוטלגה באמצעות מושגים. הפעולה המכנית הזאת לוקחת זמן, גם אם קצר מאוד!

       

        המציאות אינה עשויה ממילים, אבל קיימים כל הזמן נסיונות להגדיר. זה בין היתר מה שהמוח עושה באמצעות החשיבה המילולית.

      כשנהיים יותר ויותר מודעים לעובדה הזאת - שהמציאות איננה מילולית אבל המילים מתנפלות מהר מאוד על כל רגע מציאות כדי להגדירו-  מתחילים לראות רגעי מציאות קטנים לפני נסיון החשיבה עם מילים ומושגים להשתלט ולכנות (ולכינוי יש מרכיב של עיוות ושיפוט מן העבר).

        הפרצות האלה, ככל שרואים אותן יותר, הולכות וגדלות. אלה קטעי מציאות לא מנוסחת. לא מפני שאפשר או אי אפשר לנסח, אלא מפני שלא נעשה.

        מה הערך של זה? המושגים שובים את חוויית המציאות לקטגוריות מוכרות (חושבים רק עם מילים שמכירים). כך, המילים והמושגים מצמצמים כל קטע מציאות חדש למאגר הזיכרון, והופכים אותו ממשהו חדש תמיד לעוד חלק מעבר מוכר שממשיך לשכפל עצמו ולספח רגעים וחוויות.

       

      "איך אפשר לתפוס מה שלא ניתן לנסח?" שאלת.

       

        קודם ישנה תפיסה ומיד מופיע נסיון הניסוח (זה החריץ שאפשר להציץ בו). התפיסה היא העובדה, קיומה אינו מותנה במידת "ההצלחה" בניסוח.

        בנוסף, הניסוח לעולם איננו המציאות.  המילה איננה העובדה.

        4/3/09 14:59:

      צטט: rivka12 2009-03-04 13:38:34


       "אין מרחק או קירבה בקיום

      רק קיום רציף "

      כל כך נכון...ועל קו הקיום הרציף קיימת הדיכוטומיה

      והניגודים משלימים,ויוצרים את קו האמצע הרציף...

      יפה!

       

       

      :)
        4/3/09 14:37:

      צטט: danniell 2009-03-03 11:37:40

      צטט: נעמית 2009-03-03 11:20:47


      מענין לחשוב על זה ככה. הכל בעינינו בלבד?

       

       


      בכל אמירה יש מחשבה

      וממה עשויה החשיבה? הלבנים שלה הם מושגים, חומרים ממאגר הזיכרון. דעות, התניות, אמונות, הרגלים וכו'.

      אמירה היא לכאורה בהווה, אבל היא תבנית מחומרי עבר (זיכרון) המושלכת על ההווה.

      לא?

       ואם כבר כתבת...

      האם אפשר לחוות משהו שלא ניתן להגדרה במילים?

      התפיסה שלנו מתבססת על מושגים הניתנים להגדרה - במילים - אז איך אפשר לתפוס מה שלא ניתן לנסח?

       

        4/3/09 13:38:

       "אין מרחק או קירבה בקיום

      רק קיום רציף "

      כל כך נכון...ועל קו הקיום הרציף קיימת הדיכוטומיה

      והניגודים משלימים,ויוצרים את קו האמצע הרציף...

      יפה!

        4/3/09 12:43:

      צטט: ערסאל 2009-03-04 12:05:20

      אם היית כוסית, (ואני ממש לא, אולי אפילו אפשר להגדיר אותי כהפך הגמור של העניין הזה), היית מקבל אחלה זיון בזכות הפואמה.

       

      הייתי כותבת לך משו כזה: (בפנימי אבל)

       

      הדלקתי את הנרות.

       

      מזגתי את היין

       

      שמתי את אסטרוד ג'ילברטו

       

      ואפילו התבשמתי, (גם קצת מן היין)

       

      בתור ההפך מכל זה, אני חושב שעוד פעם אתה עליז מידי, אני ממליץ על החדשות בערוץ 10, (כמובן גם לונדון וקירשנבאום), ולקנח במבט בערוץ אחד.

       

      וזה עובר לך בכלום זמן. 

       

       

       

       

       טוב, אני שמח שתרמתי בעקיפין להעלאת המוראל :), גם אם זה יספיק לך בקושי עד למהדורת החדשות הבאה.

      וזאת, למרות שלמיטב זכרוני העצל הדברים לא נכתבו מתוך איזו שמחה מיוחדת.

       כנראה שבאמצע הלילה אני לא מפוקס. בפוסט הבא אני חוזר לכתוב בבוקר.


       

        4/3/09 12:05:

      אם היית כוסית, (ואני ממש לא, אולי אפילו אפשר להגדיר אותי כהפך הגמור של העניין הזה), היית מקבל אחלה זיון בזכות הפואמה.

       

      הייתי כותבת לך משו כזה: (בפנימי אבל)

       

      הדלקתי את הנרות.

       

      מזגתי את היין

       

      שמתי את אסטרוד ג'ילברטו

       

      ואפילו התבשמתי, (גם קצת מן היין)

       

      בתור ההפך מכל זה, אני חושב שעוד פעם אתה עליז מידי, אני ממליץ על החדשות בערוץ 10, (כמובן גם לונדון וקירשנבאום), ולקנח במבט בערוץ אחד.

       

      וזה עובר לך בכלום זמן. 

       

       

       

        4/3/09 01:04:

      צטט: nomik 2009-03-04 00:13:26

      כקוראת ותיקה שלך זה מזכיר לי את ההתפלספות

      על ההווה, אין הווה יש רק עבר...חיוך

       


      הלו, לא מכבדים פה ותק!

      אבל זה נכון חיוך

       

      (אם יש מילים יש חשיבה, אם יש חשיבה יש זיכרון, ואם יש זיכרון יש עבר. ואז, איך המילים פוגשות את ההווה?).

        4/3/09 00:13:

      כקוראת ותיקה שלך זה מזכיר לי את ההתפלספות

      על ההווה, אין הווה יש רק עבר...חיוך

        3/3/09 18:48:


      כן. קשה להיות באי חשיבה כתוצאה של פעולה רצונית עם מטרה.

      יש דברים שלא ניתן ליזום אותם, אבל אפשר לאפשר אותם.

        3/3/09 18:40:

      צטט: danniell 2009-03-03 13:24:30

      צטט: ריק-aa 2009-03-03 13:08:26


      כוחן של-

      מילים

      גם אלה שלא

      נאמרו-

      אם יש....

      זה יפה דניאל

      ועמוק למחשבה

      -

      ריק

       

      או לאי מחשבה. כי המחשבה עשויה ממילים. האם מילים יכולות להסתכל על מילים "מבחוץ"?

      :)

      זה מזכיר לי

      שפעם החלטתי לנסות

      לא לחשוב

      וניסיתי לא

      לחשוב

      לא-לחשוב

      כשלמעשה זו

      היתה מחשבה

      -המחשה

      לחשיבה

      או לא....רגוע

      -

      ריק

       

       

       

        3/3/09 18:35:

      אני חושבת שהבנתי.

      עדיין שבויה בשתיקה שלי....

        3/3/09 16:54:

      צטט: פרמינה דאסה 2009-03-03 16:41:25

      צטט: danniell 2009-03-03 16:09:22

      צטט: פרמינה דאסה 2009-03-03 16:03:36


      אבל,לא עדיף מילים על שתיקה?

       

       

      אני מוצאת

      שאין הרבה בני אנוש שמבינים את המציאות ללא מילים

      ואם מבינים אותה

      במציאות נתפסת בעיני כל אחד כל כך שונה....

      אני שתקתי והובנתי כל כך אחרת ממה שבאמת הייתי.

      יש כאן סכנה.

       

        שתיקה בדרך כלל אינה שקט. היא מצב של מילים ומחשבות בשפע, שרק לא נאמרו בקול. בשתיקה כזאת עדיין המציאות נראית ומתפרשת דרך מושגים (מן העבר) ואין זה משנה (לעניין זה) האם המילים המתרוצצות בשתיקה נאמרו בקול או לא. הן קיימות.

       

       לעומת זאת, יש שקט שממנו (ורק ממנו) אפשר לראות שלא דרך מחשבות, מושגים ומילים. שקט זה איננו שתיקה או השתקה.

       

      שתיקה עשויה ממילים שלא נאמרו ושקט הוא העדר מילים.
        3/3/09 16:41:

      צטט: danniell 2009-03-03 16:09:22

      צטט: פרמינה דאסה 2009-03-03 16:03:36


      אבל,לא עדיף מילים על שתיקה?

       

       

      אני מוצאת

      שאין הרבה בני אנוש שמבינים את המציאות ללא מילים

      ואם מבינים אותה

      במציאות נתפסת בעיני כל אחד כל כך שונה....

      אני שתקתי והובנתי כל כך אחרת ממה שבאמת הייתי.

      יש כאן סכנה.

        3/3/09 16:09:

      צטט: פרמינה דאסה 2009-03-03 16:03:36


      אבל,לא עדיף מילים על שתיקה?

       

       


       ההבנה היא בשקט. שם פוגשים את המציאות שלא דרך עיוות המילים והמושגים הישנים.

      ומרגע שהמציאות הובנה, כי לא נראתה דרך מילים, יש אפשרות להתבטא במילים.

      אז, יש לשימוש במילים איכות אחרת.

        3/3/09 16:03:

      אבל,לא עדיף מילים על שתיקה?
        3/3/09 15:46:

      צטט: lexis 2009-03-03 13:58:01

      צטט: danniell 2009-03-03 13:28:34

      צטט: lexis 2009-03-03 13:09:41

      תגובה זו תשמיד את עצמה בתוך 20 שניות

       

      זה המנגנון שחיפשתי כדי להצמיד לכל פוסט (ולכל מחשבה בכלל), אם כי 20 שניות זה קצת קצר, לא?

       איפה משיגים?

       

       

       

      יש על מה לדבר, אבל זה יעלה לך.

       

       

       

       

      ככתוב*  יש "דברים שאין להם שיעור" ויש דברים שאין להם מחיר. אבל התחשבי בי, ימים קשים אלו.

      *(משנה: זרעים, מס' פאה, פרק א').

        3/3/09 13:58:

      צטט: danniell 2009-03-03 13:28:34

      צטט: lexis 2009-03-03 13:09:41

      תגובה זו תשמיד את עצמה בתוך 20 שניות

       

      זה המנגנון שחיפשתי כדי להצמיד לכל פוסט (ולכל מחשבה בכלל), אם כי 20 שניות זה קצת קצר, לא?

       איפה משיגים?

       

       

       

      יש על מה לדבר, אבל זה יעלה לך.

       

       

       

        3/3/09 13:28:

      צטט: lexis 2009-03-03 13:09:41

      תגובה זו תשמיד את עצמה בתוך 20 שניות

       

      זה המנגנון שחיפשתי כדי להצמיד לכל פוסט (ולכל מחשבה בכלל), אם כי 20 שניות זה קצת קצר, לא?

       איפה משיגים?

       

       

        3/3/09 13:24:

      צטט: ריק-aa 2009-03-03 13:08:26


      כוחן של-

      מילים

      גם אלה שלא

      נאמרו-

      אם יש....

      זה יפה דניאל

      ועמוק למחשבה

      -

      ריק

       

      או לאי מחשבה. כי המחשבה עשויה ממילים. האם מילים יכולות להסתכל על מילים "מבחוץ"?

      :)

        3/3/09 13:09:
      תגובה זו תשמיד את עצמה בתוך 20 שניות
        3/3/09 13:08:


      כוחן של-

      מילים

      גם אלה שלא

      נאמרו-

      אם יש....

      זה יפה דניאל

      ועמוק למחשבה

      -

      ריק

        3/3/09 11:37:

      צטט: נעמית 2009-03-03 11:20:47


      מענין לחשוב על זה ככה. הכל בעינינו בלבד?

       

       


      בכל אמירה יש מחשבה

      וממה עשויה החשיבה? הלבנים שלה הם מושגים, חומרים ממאגר הזיכרון. דעות, התניות, אמונות, הרגלים וכו'.

      אמירה היא לכאורה בהווה, אבל היא תבנית מחומרי עבר (זיכרון) המושלכת על ההווה.

      לא?

        3/3/09 11:20:

      מענין לחשוב על זה ככה. הכל בעינינו בלבד?
        3/3/09 09:45:

      צטט: wonders 2009-03-03 09:40:27

      מילים הן אחד מאמצעי התקשורת היפים

      ויש להשתמש בהן בתבונה.

      ישנם דברים שטוב להם וחשוב שיאמרו במילים.

       

       

      נכון.

      :)

        3/3/09 09:40:

      מילים הן אחד מאמצעי התקשורת היפים

      ויש להשתמש בהן בתבונה.

      ישנם דברים שטוב להם וחשוב שיאמרו במילים.

        3/3/09 09:38:

      צטט: הדב מהיער 2009-03-03 08:43:10

      מחקתי הכל.

      נשארתי עם התמונה היפה.

       

       

       בדיוק. מה כבר ביקשתי?

      ובכלל, הבלוג הזה עשוי מחומרים מתכלים בלבד.

      אין מה לשמור.

        3/3/09 09:35:

      צטט: celina 2009-03-03 06:41:29

       

      בלי מילים.

       

       


      El silencio es salud

      נהגו להגיד בארצות הרחוקות ההן ("השקט הוא בריאות").

        3/3/09 09:33:

      צטט: יצחק בז'ה 2009-03-03 02:29:10


      הכל אמת.

       

       

       


      בעיקר מה שלא נכתב :)
        3/3/09 08:43:

      מחקתי הכל.

      נשארתי עם התמונה היפה.

        3/3/09 06:41:

       

      בלי מילים.

        3/3/09 02:29:


      הכל אמת.

       

        3/3/09 01:34:

      צטט: ליאבנר 2009-03-03 01:18:08

      התסבכתי נבוך

       

       

      מצב קלאסי להפעיל את הכותרת בלתי החלטי
        3/3/09 01:31:

      צטט: אריק1976 2009-03-03 01:09:08


      מעניין

       

       

      :)

      תודה על הביקור.

        3/3/09 01:18:
      התסבכתי נבוך
        3/3/09 01:09:

      מעניין

      פרופיל

      Danniell
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      מילים תלויות Palabras colgadas

      מילים תלויות Palabras colgadas