מתי פעם אחרונה עצרתם את מרוץ החיים המטורף וביצעתם בדיקה כללית ?

לא לעצור בתחנת דלק ולהגיד למתדלק : תבדוק שמן / מים , לא ללכת לחבר ולשאול : אז מה אתה אומר ?

לעצור בצד בנחת , להרים את המכסה , להסתכל בקרביים , למשש , לבדוק , לחפש , לראות שהכל תקין ולדעת שאפשר להמשיך ליסוע בבטחה .

שהדרך עם האישה נכונה , שהילדים בסדר , ההתנהלות הכלכלית תקינה , החברה במקומם .

שאין בעיות מיוחדות , כאלה שמחייבות מוסך ( פסיכולוג ? עורך דין ? השתכרות עד מוות ) , שהכל רץ חלק , שאין סיבה לדאגה .

את הטיפולים השוטפים כולנו זוכרים , אבל מה עם נגיעות זהירות של בקרה ?

פרחים לאישה ( ולא ביום הולדת ) , אחה"צ עם הילדים ( ולא ביום שחייבים כי האישה בחדר כושר ) , ערב משפחתי בלי טלויזיה ( ולא בגלל שיום השואה ) , טלפון לחבר שלא דיברתם חודשיים ( ולא כשצריך ממנו משו... ) ,

יש עוד הרבה כאלה , אבל אנחנו נוהגים להתעלם מהם .

מטפלים פעם ב... , משלמים מה שנדרש , ורצים קדימה .

בדיקות קטנות  יכולות לעשות רק טוב , למנוע קטסטרופות  ולשפר את איכות החיים .

החיים הם נסיעה ואנחנו רק טרמפיסטים , ברכב תקין יהיה הרבה יותר כיף ,

וגם ניתקע פחות .