תקופת המבחנים והגשת העבודות כעת באוניברסיטאות. הבת שלי שולחת אלי את העבודות שלה לשם הגהה ואני נהנית מהן. הפעם היא שלחה לי עבודה שנושאה קרוב לליבי. "השפעת המוסיקה על הרגשות". העבודה שלה מציגה מחקרים וכתבות בנושא והמשותף לכולם הוא שכולם , מחקרים וכתבות - הינם השערות ו/או ממצאים סטטיסטיים. אף אחד לא יודע איך באמת משפיעה המוסיקה על הרגש. אז אם מדובר בהשערות, גם לי יש השערה אותה אני סוחבת זה זמן רב.
אני טוענת שנולדנו עם מוסיקה בתוכינו. שבתוך התא שלנו קיימים גנים מוסיקליים, רצפטורים, משהו (אני לא מדענית, דחילק!)ואותו המשהו מכתיב לנו את התייחסות שלנו למוסיקה זו או אחרת וגם מושפעת ממנה אחרת. מוסיקה משום כך, מחברת אותנו למשהו מאד פנימי שלנו או לחילופין, יוצרת התנגדות משום שהרצפטורים שלנו לא מקבלים אותה. לדעתי, זהו אחד ההסברים לז'אנרים השונים, למקצבים השונים ולרגישויות השונות למוסיקה. הבן המתוק שלי כשהיה בן שלוש פרץ בבכי ללא שום סיבה כל פעם כשחבר שלנו פצח בנגינת כנור. אחותי הצעירה, שנים רבות לפניו, בערך באותו הגיל, מיאנה לעזוב את הפסנתר. אני מניחה שאם תחפשו תגלו גם אצלכם סיפורים שכאלה.
אנחנו נולדים לתוך מוסיקה, מוזיקליים כולנו בדרגות שונות ואין לנו חיים ללא מוסיקה כפי שאין לנו חיים ללא תיאבון ומיניות. מוסיקה היא אינסטינקט בסיסי והיא מרכיב מרכזי בחיינו. מהרגע בו נולדנו, דרך המובייל שמעל המיטה, בגן, בביה"ס, בסופרמרקט, בכל אירוע, כל חג או אבל או טקס, בכל מקום, במטבח, באמבטיה, ברכב, תוך כדי בישול, לימודים,סקס, עבודה אנחנו מוקפים במוסיקה לאורך ולרוחב כל חיינו. באופן אקטיבי (מנגנים, שרים, מזמזמים) או בפאסיביות (הקשבה). מדוע? כי מוסיקה מחברת אותנו לרגשות היותר עמוקים שלנו. לכולם. ועוד שואלים אותנו האם היא משפיעה על הרגש? על העשייה שלנו? השאלה נשמעת כמיותרת.
האם נוכל לתאר לעצמינו שבוע בלי שום צליל? ריק מצלילים? נדמה לי שגם לו היה אפשר ליצור שבוע כזה באופן מלאכותי, אנחנו היינו ממלאים אותו בזמזומים, שריקות או שירה תוצרת בית.
אני טוענת שאנחנו זקוקים למוסיקה, אנחנו - מוסיקה. כפי שאנחנו זקוקים לאהבה, סקס, כפי שאנחנו - אהבה ומיניות.
נעזוב את ההשערות ונעבור למשהו בטוח. חיפשתי אישור להשערות שלי ומצאתי. (viva la scienza!ֶ)
בארה"ב, ב 2001 הוכח כי "אותן התגובות הביולוגיות במוח התיכון ובקליפת המוח שמתרחשות בזמן אכילה ובזמן קיום יחסי מין, מתרחשות גם בעת האזנה למוזיקה.[4]" על ההוכחה הזו לא ניתן להתווכח למרות שגם במחקר הזה אין תשובה לדרך בה המוסיקה משפיעה על הרגש אלא על כך שהיא משפיעה באופן ביולוגי.
אז עזבנו את ההשערות ובואו נראה מה אומר המחקר הזה וכיצד נוכל להשתמש בידע הספציפי הזה. מתוך האפליקציות השונות אותן אפשר לישם בעקבות הידע הזה, בואו ונתייחס להשמנה. למשקל עודף. השמנה! לכאן רציתי להגיע. בעיה פרטית, אוניברסלית, מחלה של ממש. אם אנחנו מפרישים אותו החומר כשאנחנו אוכלים או עושים סקס או שומעים מוסיקה....ובהנחה שזוהי הפרשה שטובה ומועילה לגופינו. למה שלא נשנה את מינון ודרך האכילה שלנו ונגביר את פעילות הסקס והמוסיקה? (גברים...מבסוטים? חלאס על "כואב לי הראש" מהיום - עידן חדש)
הרבה סקס והרבה מוסיקה יאפשרו לנו לאכול אחרת או פחות ולשמור על המשקל. האין זוהי מסקנה מובנת מאליה?
עכשיו תאמרו לי - "אני שומע מוסיקה ובכל זאת בעל משקל עודף". (סליחה - ומה עם סקס?)
הכוונה שלי היא לשמוע מוסיקה באופן יזום ולא כבדרך אגב...גם סקס אנחנו לא עושים כבדרך אגב...כשעושים... אם נכונה ההשערה שלי שכל אחד מאיתנו נולד עם מוסיקה וקצב יחודיים לו, המרגשים או מפעילים אותו, שיחפש "כל אחד" את המוסיקה שלו ויקשיב לה כמה שיותר (ואולי גם יזוז טיפה ויתחבר לקצב של עצמו באותה הזדמנות). המוח שלו יפריש את מה שצריך ויתכן ויוכל לאכול פחות בעקבות זאת. ואותו הדבר לגבי הסקס.
אז אולי במקום לטרוף משהו נקשיב למשהו? או במקום לטרוף משהו לאכול, נטרוף לנו איזו חצי שעה של סקס? וואו....נשמע טוב. נכניס לאוטומט ללכת למערכת במקום למקרר? נזמין את בן הזוג לסלט בריאות וסקס של צהריים? אולי עם שניים סקס, שלוש פעמים מוסיקה מכוונת נצליח לאכול רק 3 ארוחות מסודרות? תחשבו ותיישמו. קל לביצוע, זול ועובד.
ואחרון אחרון חביב...מניחה שיהיה מי מכם שיחשוב או יאמר לעצמו "מעניין איך היא נראית החכמולוגית הזו" (אני). ובכן, אני ההוכחה החיה לכל זה. ההתכווצויות וההתרחבויות שלי קשורות בקשר ישיר לחיי האהבה (כן או לא). למזלי, ..תמיד, אבל תמיד, קיימת המוסיקה בחיי ובמינון גבוה מאד. באופן אקטיבי וגם פאסיבי. היא שומרת עלי מכל פגע וגם ממשקל מוגזם. לולא זו האחרונה הייתי שוקלת היום 150 ק"ג לפחות. וברור שאני לא! עניתי? |