סל הצמדה לרוח

..

פנחס ספיר ז'ל, שר ומורה פוליטי ראשון שלי,

זכור לי כאומר שני  דברים, נדבכים שנחרתו בחשיבתי,

"שהבולדוזרים והעובדים יצאו לעבודה, וששוק ההון יסתדר לבד!"

וכן,

ש"הפרופסורים יבואו אלי אחת לשנה, לשעתיים וזהו, אסור יותר!"

..

הביטוי להון היה הבולדוזר,

ולא פרס נובל לכלכלה ב"משחק" הפסיכולוגי,

או פסיכולוגיה ב"משחק" הכלכלי, 

יסלחו לי הפרופסורים,

אומן וכהנמן,

עד כאן

..

העולם הפקיר את העובדים ואת הבולדוזר,

התמכר לפער התיווך, התמקד בבועות רבות שיצר,

בין התוצרת אל השוק, בועות שיווק ותיווך שהביאו לפער,

מסמא ומעוור, בין מחיר תוצרת בגמר היצור, לבין המחיר בשוק,

ופער זה הלך והתפתח בכל כיוון אפשרי, בחסות נוסחאות, מתודולוגיות,

מודלים מתמטיים, תורת המשחקים והפסיכולוגיה, שהחליפו חשיבה קלאסית.

..

בועות אלו הולכות ומתנפצות לנו, מול עינינו הרואות מטושטש את צללי המשבר,

אך אינן רואות עדיין את מהות המשבר עצמו:

 בועות הנדל'ן, משכנתאות, בנקים, כרטיסי אשראי,השקעות, מטבעות, שכר ניהול,

עבודה, שירותים, גלובליזציה, מחירי מוצרים, גורמי יצור, חמרי גלם, סחורות  וכו'.

..

מאחרי "סיפור בבל" זה בשפת הכלכלה, עומדים גורמי ענק שיש להסדיר בעוצמה:

רפיסות שלטונית/מוסרית חמורה ברמת חוק ואכיפה בדמוקרטיות,

כוחות האינטרנט בפרט, התקשורת והטכנולוגיה בכלל,

כוחות הסמים, הטרור והפשע

..

בחיינו שלנו, עלינו לרכוש "סל הצמדה" לרוח הבאה:

היאחזות במקום העבודה,

היאחזות בביתנו,

צמד נישואינו,

ריסון,

חינוך.

..

חזרה לחיי הקיבוץ והקבוצה כמודל לשאיפה!

העדפת הכלל כ"בית יוצר" לנורמה!

הרעות כמודל לחברות!