זה המשך לפוסט על התקופה שבה חיפשתי עבודה...

(תקציר הפרקים הקודמים:) אני לחוץ בכסף, די מיואש אחרי הרבה מאוד ראיונות עבודה ועדיין לא פלנר.

לקראת סיום הלימודים שלי בבצפר חיכיתי בקוצר רוח ל"סטאז'" המובטח - הבצפר שולח את התלמידים המצטיינים לשבועיים במשרד פרסום בהם הם "טועמים" בתכלס מהמקצוע.

למרות שבתכלס כבר מאוגוסט לא למדנו שום דבר חדש ורק עבדנו על פרוייקט הגמר, נאלצתי לחכות עד לסיום הלימודים לפני שאוכל לדעת אם אשלח לסטאז'. זה היה קצת מעיק כי היה לי ממוצע ציונים ממש טוב וגם בפרוייקט הגמר, כך הבטיח לי ערן גרינברג, מנהל הקורס, אני הייתי צפוי לקבל 100.

כמה אנשים אחרים שלמדו איתי בקורס, תותחים למדי, דווקא מצאו את מקומם במשרדי פרסום. (למרות שאני חייב לצין - בעיקר התקציבאים).

תקציבאית אחת כזו, הייתה מורן (החמודה!), שמצאה עבודה אצל "שני ח'ברה" כהגדרתה, שהקימו משרד פרסום לנוער בשם teenk. כשהיא סיפרה לי על זה בטלפון פשוט התמלאתי קנאה, כבר הרגשתי בלב שהיא בכלל מצאה את מקום העבודה שלי!

אבל השתדלתי לפרגן. מורן נכנסה לתפקיד גדול ומאוד שונה ממה שהיא למדה לעשות ב"בצפר". אתם מבינים teenk היא לא משרד פרסום רגיל. מעצם הגדרתה החברה מחדשת כל הזמן, ממציאה את עצמה מחדש ויוצרת משימות שמעולם לא בוצעו בעבר. עבור הרבה מאוד אנשים - זה יכול להיות מאוד מלחיץ. בכלל גיליתי שרוב האנשים מעדיפים עבודה שחוזרת על עצמה, שאפשר ללמוד אותה ולהתמקצע בה.

אז אולי היה לי קצת יותר ניסיון ממורן, אבל בעיקר הייתה לי (וכנראה עדיין יש) תשוקה גדולה לקהל היעד המדהים הזה - בני נוער ולכל הדרכים בהן ניתן להגיע אל הדור הזה, שנולד לתוך עולם תקשורת שאף אחד עוד לא הכיר לפניו.

התגייסתי לעזור למורן בעבודה, הסברתי לה על תכני גולשים באינטרט, על טרנדים אצל הנוער,  חקרנו ונהנו.

אבל כשמורן קיבלה במקביל הזדמנות לעבוד במשרד פרסום (גלר נסיס - כבוד, ללא ספק), היא החליטה לעזוב את teenk- וסיפרה ל"שני הח'ברה" - יניב ויצמן ורון שדה שהיא מכירה איזה מישהו שאולי יהיה מתאים להחליף אותה.

אז הגעתי לראיון, האמת שהיה לי באותו יום גם ראיון אצל היועץ האסטרטגי, איתי בן חורין, אבל כשנפגשתי לראשונה עם יניב ועם רון, כבר הייתה לי העדפה ברורה. נפגשתי אחר הצהריים עם חבר בהרצליה וכשיניב התקשר לי והודיע לי שהתקבלתי, כל כך שמחתי שהזמנתי את החבר לארוחה על חשבוני, כנראה ב-50 שקלים האחרונים שהיו לי אחרי 8 חודשים של אבטלה...

ואז - ביום הראשון בעבודה, פתאום פגשתי אותם - את קהילת הנוער של teenk. את מור ואת רז ואת אריאלה ואת רום וגיא ונטע ואבי... ואת... ואת...

מוכשרים, יצירתיים, מיוחדים, חכמים. אוצר בלום של תובנות ורעיונות.

התאהבתי. היה שווה לחכות 8 חודשים.