| רוקדת לפתחי אהבתי מאת נועם גולן ואת עוד רוקדת לפתחי אהבתי צמאה ללטיפת ידי ואל מבטי עורגת - עינייך תוהות בינות לערפילים שסגרו עלי מפרידים אותי מאיתך, ממתיקים נשמתי ממלחי נגיעתך שומרים נפשי ממך - ואת עוד רוקדת לפתחי אהבתי. ואת מתהפכת- אל סופה שעקרה נפשך מתוכך שפסעה אל תוך הוויתך משמימה את אל מול אובדנך שמצא מנוחה בסורו מעל משעולך והשאירך אל תהומות נפשך ואבלותך. ואת עוד רוקדת לפתחי אהבתי שסגרו שערם בפנייך נבוכים אל יום בו נפתחו בפנייך ואת שכעת אל דרכך הולכת סובי על עקבותייך והניחי לדרכי שטוב לה בלעדייך אך דאגי בדרכך להיטיב מחלצותייך בטרם תפתחי שערייך... ואני לך שוב אהיה כהלך זר על הדרך... |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה להתייחסותך.
הנאה לקרוא את מילותיך למרות בכאב שבהן
כתבת יפהפה...*
תודה, תודה לך.
איזה יופי ..!
מחול מילים קסום..
(:
השיר אינו תולדה של מציאות עכשווית - נכתב לפני
תקופה לא מבוטלת...
אך נכון, אהבות באות ו...
תודה להתייחסותך.
אהבה, אין מה לעשת, באה נפלאה, הולכת כואבת.
מילים ומשמעויות, מילים ומשמעויות... סוף דבר, הינו תחילתו של דבר חדש...
סופה של דרך, הינה צעדיה הראשונים של דרך חדשה...
כל החיים אנחנו נפרדים ממשהו ישן,
ומשהו חדש מתחיל...
כמו בריקוד.........מחול החיים
אבל בסופו של דבר - הפרידה
מטבעה - פותחת עולם