המיחזור כאן הולך מצויין! למעט בקבוקי זכוכית, (לא ראיתי) מאוד פשוט למיין את הפסולת הביתית, תליתי לי שקיות בד מעל הכיור ולשם אני משליכה את הפסולת לפי הנושא. כמו כן יש פינה לקרטונים, ולקומפוסט וכמובן שזו הערכות, אך נעים להרגיש שאנו עושים מעשה למען הכדור. זה כמובן שלב ראשון. השלב השני?- לצמצם את הצריכה!
- אבל איך עושים זאת? אשמח לרעיונות. לפעמים יש לי הרגשה של: "עצרו את העולם, אני רוצה לרדת..." איך אגרום לכך שלא יארזו את הטבליות מדיח בשלוש אריזות? כמו כן את השניצל תירס ועוד? יש לי הרגשה שכל היום אני ממיינת אריזות!
- אבל מה? בשביל לעשות שניצל תירס אצטרך לעמוד במטבח...למי יש זמן וכח? ובשביל לשטוף כלים לעמוד ליד הכיור וכן הלאה וכן הלאה...
- אז אני כן ממיינת, וכן אוספת שלוש ארבע משימות כדי ליסוע ל"עיר הגדולה" ולא נוסעת בשביל כל דבר בניפרד, מחפשת טרמפים לפעמים..
- אבל נדמה שזו טיפה בים....
|
עמותת כמוך
בתגובה על מפגשי למידת הקליעה בגבעתיים מיד אחרי הפסח!
ofira
בתגובה על
מעט מהאור
בתגובה על ימי ענף הזית - קליעה בחוטרי זיתים, משחקים קמעות ועוד!
אתי ל
בתגובה על האוהל הא"דום"! נפגשים ויוצרים!
תגובות (3)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
את צודקת -מודעות זה הכל
מקווה לראות אותך אצלינו בכנס בכורזים
כל באי הקפה מוזמנים לכנס של פלא בכורזים
עצם המודעות שלנו והחשיבה איך אפשר לעשות שינויים ביום יום, הם כבר תחילתו של שינוי.
לפני שנים לא היינו ממיינים פסולת ועכשיו כן. נו, אנו מתקדמים...
* על הפוסט המעניין והחשוב לכולנו.
היי אורית,
הטיפה בים הזו תהפוך לעוד. ברגע שהצריכה שלנו נעשית יותר ויותר במודעות ומצפון, נגיע לצרוך רק מה שצריך ולא כי אפשר.
גם הפתרונות התעשיתיים הולכים ומתקדמים ומאמינה שלא יעבור הרבה זמן עד שגם לאריזות יהיו פתרונות יותר ידידותיים לסביבה. העיקר להתמיד ולהשתפר כל הזמן בחשיבה אקולוגית. הבזבוז קורה כי התובנה לא קיימת - ברגע שיש תובנה יש תוצאות והחיים אוטומטית משתנים בהתאם.
אותי מצחיק שאנשים כל כך מפחדים מהשינוי האקולוגי.. בסך הכל אנו משתנים כל הזמן, אז למה לא בחכמה? האתגר למצוא פתרונות מקיימים (ירוקים) הן בחיים הפרטיים שלנו והן בצורה כוללנית (עסקים למיניהם), הוא אתגר נפלא וכייפי יותר מכל דבר אחר.
תמשיכי לרצות ולעשות נכון - הטיפות מתרבות וגדלות.
*