חד. מדויק. מקצועי. מהיר. מלחיץ. אפל.על במה אפלולית רוקדים שמונה רקדנים חליפות, לצלילי הנגנים שיושבים על הבמה אף הם. אדוארד לוק, יוצר מוכשר ללא עוררין, שזכה בפרסים יוקרתיים ועבד עם אמנים רבים ומגוונים, מצליח לשמר את הקו הייחודי של להקתו גם ביצירה אמג'ד שהיא קלאסית במהותה.

הרקדנים של אדוארד לוק בהחלט יודעים את עבודתם. הם מעולים. כל שריר בגופם בשיא היכולת ואין עליו טיפת שומן.

היצירה, מבריקה בביצועה. מתכתבת עם יצירות קלאסיות מוכרות. יש ניסיון לשלב אלמנטים קולנועיים עם המתרחש על הבמה. ניסיון זה אינו עולה יפה והסרטים והמסכים העגולים זרים לאירוע שקורה על הבמה ולא משתלבים עם המופע לאמירה הרמונית. באופן כללי אמג'ד היא יצירה קשה לצפייה. למרות מושלמות הביצוע של רקדניה המוכשרים. היא אפלה, מהודקת, דחוסה, חסרת שיאים ואין בה ולו רגע אחד בו ניתן להתרווח, להתרפק על בשורה מעודדת או לנשום אוויר.

זרות, ניכור ולחץ הן המילים שמתקשרות יותר מכל לחוויה שעברה עלי באולם החשוך בבית האופרה. המופע כולו מתרחש כמו בתוך מרתף ענק ואפלולי וכל הסיטואציה נראית חתרנית למדי. ביני לבין עצמי תהיתי; מה מביא מופע זה שרקדניו מוכשרים כל כך, שהכראוגרפיה שלו מורכבת כל כך וסגנונו ייחודי ללא ספק? מה הוא מביא אל תוכנו? אל נשמתנו? האם הוא מספק נשימה בימים טרופים אלה? בארץ הזאת? בחיים האלה?כאן, היתה היצירה חסרה לדעתי.

למי שמחפש רגע של חסד ונחמה בימים אלה לא הייתי ממליצה דווקא על מופע זה. יצירה זו מתאימה לאוהבי מחול קלסי אפל מסוימים בלבד.