איזה ניק בחרתי לעצמי... מבטיח משו... :-)

הניק ואני, או יותר נכון השיר ואני 2 עולמות שונים... ובכל זאת פה ושם נפגשים...

אני לא יוצאת אל הלילה והוא לא נכנס בי, אני דווקא דיי פוחדת מהחושך אז בלי ספק הייתי יוצאת אליו עם פנס, קר לי מידי בלילות האלה לצאת אל הלילה עירומה .. אבל עם זאת אני בהחלט אצא אל הלילה כמכורה. אני דווקא  כן מנסה להסתיר לא עם עראק אבל לפעמים בלי בושה עם בירה או וודקה... ומצד שני המועדון האחרון שביקרתי בו היה מועדון לילדים והמטרה היתה חגיגת בר מצווה :) ואני בוכה, כן אני בוכה, אני אישה לא? אז אני בוכה כמו אישה... לפעמים מכאב, לפעמים מאושר ולפעמים סתם כדי להתפרק... אז הלילה של אתי נמשך כל הלילה? אולי... לפעמים...

הלילה של אתי
מילים ולחן: מאיר בנאי

יוצאת אל הלילה
והוא בה נכנס.
יוצאת אל הלילה
בלי פנס.
יוצאת אל הלילה
עירומה.
יוצאת אל הלילה
מכורה.

הלילה של אתי
נמשך כל הלילה
היא לא מנסה להסתיר,
עם בירה ועראק
וכל מה שבא לה,
בכל מועדון כאן בעיר.

אדם בפתח
מסתכל,
צוחקת שהוא לא יבהל.
מקום לידה יש.
מתיישב,
חיוך ועכשיו הוא
מתלהב.

האש מפרפרת בגופה.
היא שוב מוותרת על עצמה.
שתויה כבר לגמרי היא בוכה,
רואה את השמש במראה.
הלילה של אתי
נמשך כל הלילה
היא לא מנסה להסתיר,
עם בירה ועראק
וכל מה שבא לה,
בכל מועדון כאן בעיר.