כותרות TheMarker >
    ';

    yifatela

    0

    נקודת המבט שלי על יום האשה הבינלאומי

    4 תגובות   יום רביעי, 4/3/09, 22:49

    השנה אני מחוברת יותר מתמיד ליום האישה הבינלאומי. נשיקה

    הסיבות לכך רבות...

    אולי בגלל ההיריון שלי והידיעה שאני נושאת בתוך רחמי עוד אישה לעתיד...
    אולי בגלל המסע לגילוי עצמי שעשיתי במהלך השנה האחרונה...

    לצערי הרב יום האישה הבינלאומי חל כל שנה ושנה, אך מצב האישה עוד נשאר עם המון מקום לשיפורים ושינויים.

    שוויון זכויות הן ביקשו, יצאו לרחובות, שרפו חזיות...
    רוצות לצאת לעבוד, רוצות להרוויח כסף...
    נכון, הצלחנו ובגדול.


    היום אנחנו יכולים לראות בכל מגוון התעשיות נשים רבות, המשתלבות בתפקידים ניהוליים המשפיעים על העולם כולו.
    כל הכבוד, אני גאה.
    אבל התחושה שלי היא שאיבדנו משהו בדרך.


    ניסינו כ"כ להיות דומות לקולגות שלנו, הגברים, עד שאיבדנו חלק מהזהות הנשית שלנו.
    קרייריסטית, בולדוזרית, הייטקיסטית.... איזה יופי – מילים גדולות אבל נשים קטנות.
    למה הכוונה נשים קטנות? נשים שאיבדו את הנשיות שלהן.

    נשים שנאלצו לוותר על חלק מהזהות הנשית, האימהית, השבטית, כי אחרת לא יכלו להשתלב בעולם הקרייריסטי.
    האם באמת ניצחנו במלחמה על שוויון זכויות? אני לא כל כך בטוחה.
    בדרך לקריירה ולפמיניזם איבדנו דברים יקרי ערך.

    האישה של היום צריכה להיות מצד אחד אמא מסורה ומאידך אשת קריירה.
    גם "לטחון" במקום העבודה 10 שעות וגם להגיע מוקדם לאסוף את הילדים מבית הספר, לבשל ארוחה, לתחזק את הבית....

    לא גילו לה שיש רק 24 שעות ביממה?

    האישה של היום בקושי מחוברת להריון שלה, לעובר שלה, ללידה שלה...
    מתייחסים ללידה כאל פרוצדורה רפואית ולא כאל אחד מפלאי הטבע, קסם הבריאה.

    הייתי רוצה לראות יותר נשים מחוברות לעצמן, יודעות להקשיב לגוף שלהן, לנשמה שלהן, לצרכים שלהן...
    יותר נשים שייקחו זמן לעצמן, שיטפחו את הנפש ולא רק את הגוף...

    אני מרגישה שהאתגר הגדול ביותר היום הוא להיות מחוברת לכל ההוויה הנשית שלנו,
    ובכל אופן לעמוד בחזית עם כל הגברים וליישר קו במקום העבודה.

    האם אפשרי? לצערי אני לא יודעת...

    תאמרו לי אתן.

    ממליצה על הספר "גופה של אישה תבונתה של אישה" של ד"ר כריסטיאן נורתרופ,
    לכל מי שרוצה להתחבר קצת לצד הנשי שלה ולחקור לעומק.

    לקריאת מאמרים נוספים בנושא...

    בקרו באתר שלי:

    www.yifatela.co.il

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/3/09 21:43:

      מסכימה איתך לגמרי.

       

      באיזשהו מקום קל לנו יותר להתחבר לכוחניות מאשר לעוצמות שלנו כנשים.

      זה מה שאנחנו רואות בחברה.

      בינינו, זה תירוץ גרוע גם אם נוח. כי זה סוג של להאשים אחרים.

      מה אפשר לעשות בעניין? - בכל רגע להיות מחוברות למי שאנחנו באמת: זאבות, חומלות, חולמות, רכות ועוצמתיות.

      ועוד הרבה תכונות טובות וחזקות שיש לנו. אל לנו לבלבל בין עוצמה ויכולות לכוחניות. אין ביניהם שום קשר. בכלל.

       

      המצב מאוד לא ברור וחד משמעי משום שגם אנחנו - אני בוודאי - נתונות בסד הזה. בצורך לנצח ולהסתדר בחברה בעקשנות ועזות מצח לפעמים. אלא מה? העמדה הנשית הטיבעית של היות זאבה ,שיודעת הרבה דברים בהתנהלות היומיומית השונה באופן מובהק מההתנהלות של הגברים ,מקבלת גוון לא שימושי כאשר היא כוחנית באופן ה"גברי". זהו נושא למאמר שלם. באווירה: הרכות שלנו מעידה על יותר כוח מכל עמדה חיצונית שאנחנו עשויות לאמץ לנו.

       

      תודה לך יפעת על הצגת הנושא החשוב הזה.

       

      שלך,

       

      מרים

      נפלאות הגוף

       

        6/3/09 12:54:

      איזה יופי כתבת ואני מצטרפת להמלצה על הספר.

      הפמיניזם רצה שיוויון זכויות. במידה זו או אחרת הוא קיבל.

      הבעיה שמאז רוצות הנשים את הכל ביחד.

      ילדים, קריירה, ושניהם באים זה על חשבון זה.

      צריך לדעת מתי לוותר ולבחור בדרך הנוחה יותר.

      אנחנו לא צריכות להוכיח כלום לאף אחד,

      פשוט להיות כמו שאנחנו. וזה לא מעט.

       

        5/3/09 10:45:

      צטט: שירלי בן יהונתן 2009-03-05 10:30:08


      אכן כך. תופעת הסופרוומן של היום, כך גיליתי, נובעת מחולשה. השגנו את עצמאותינו באמצעות כך שסיגלנו וספחנו תכונות גבריות. תקופה זו מטבעה לא יכולה להימשך זמן רב כיוון שכאשר אדם לא מחובר למהות שלו נוצרות בעיות ומצוקות.

      עכשיו זו תקופה בה הגענו לשלב ההתפתחות הבא. אני דווקא רואה סביבי הרבה נשים שחוזרות לשורשים הנשיים שלהן. המפתח הוא באיזון ובחופש להיות מי שאנחנו בתמהיל האמיתי של האדם בין הגבריות לנשיות.

       

       

      זה מקסים ואני מסכימה עם מה שאת אומרת.

      החיפוש לאיזון הוא המפתח והמקום להתחיל בו...

      תודה שירלי חיוך


      אכן כך. תופעת הסופרוומן של היום, כך גיליתי, נובעת מחולשה. השגנו את עצמאותינו באמצעות כך שסיגלנו וספחנו תכונות גבריות. תקופה זו מטבעה לא יכולה להימשך זמן רב כיוון שכאשר אדם לא מחובר למהות שלו נוצרות בעיות ומצוקות.

      עכשיו זו תקופה בה הגענו לשלב ההתפתחות הבא. אני דווקא רואה סביבי הרבה נשים שחוזרות לשורשים הנשיים שלהן. המפתח הוא באיזון ובחופש להיות מי שאנחנו בתמהיל האמיתי של האדם בין הגבריות לנשיות.

       

      פרופיל

      yifatela
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון