ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
לפעמים אני מקשיבה לה ואין לי אוויר. גם לא ברור לי מה היא נושמת, בנשימות הקטנות שהיא גונבת כשנסגר הסכר, לשבריר שנייה, בין הפנים אל החוץ. אולי היום, יותר מתמיד, היא מזכירה לי מה חשוב ומה Waste of breath. גם אם קוסטלו התכוון לתשוקה, בשבילי זה שיר על חיים.
לפני קצת למעלה מחודש קברנו את סבא שלי, אחרי שנתיים של מלחמה בגידול סרטני, שמצא את דרכו להתפשט בכל הגוף ולנצח. סבא שלי היה איש נפלא - פשוט, צנוע, משכיל, אבא נהדר, בעל אוהב וסבא אהוב על 4 נכדים. איש ניפלא, שלמרבה הצער, הנין הראשון שלו, שנולד שבועיים אחרי מותו, לא יזכה להכיר.
ביני לבין המשפחה שלי יש המון אהבה, אבל קצת "מרחוק". אנחנו מאוד קרובים ברגעי אמת, אבל בין לבין לא מתראים הרבה, חלק מזה הוא המרחק הגיאוגרפי וחוסר הזמן, היתר תירוצים וסדר עדיפויות שאני לא גאה בו. כשבוע וחצי לפני שהוא נפטר, הוא הובהל לבית החולים אחרי שהגוף שלו קרס ולכמה ימים הצליחו לייצב אותו. הייתי חולה ולא נסעתי לבקר, בשביל לא לפזר בחדר חיידקים מיותרים וזה גם לא נראה דחוף - כי הרופאים אמרו שהמצב שלו יאפשר תוך כמה ימים לשחרר אותו הביתה.
בערב שלפני השחרור המיועד, הרגשתי טוב יותר ונסעתי אליו. הדבר שהכי מעציב אותי בכך שהוא איננו, הוא שהייתי צריכה לחוש את הכאב שחשתי כשראיתי אותו במיטה, בשביל להבין כמה אני אוהבת אותו. שזה לא משהו שחשבתי עליו או אמרתי מספיק ביום יום, בארוחות ערב, בשמחות. פלג הגוף השמאלי שלו היה משותק והוא שכב עם מסיכת חמצן, ישבתי לידו וכשראיתי עווית בפנים שלו שאלתי מה כואב לו, הוא ענה "הכל" והניח את היד שלו על הלחי שלי. נתנו לו משככי כאבים, הוא נרדם ואיבד הכרה.
כשהיה ברור שהוא שוקע והרופאים אמרו שככל הנראה הסיכוי שהוא יתעורר מאוד קלוש, היה צריך להחליט אם נחבר אותו למכונת הנשמה והתקשרנו לסבתא ולדוד שלי, שהגיעו לבית החולים, אלא שאחרי שעות של בכי מעל המיטה שלו, הוא פתאום התעורר. זה קרה שוב כעבור כמה ימים ואי אפשר היה להציל אותו.
אני לא יודעת איך ומתי, אבל בשלב מסוים, החיים קיבלו מסלול נסיעה ברור וכשיש קילומטרז' לצבור ודלק שצריך לשרוף בכיוון הנכון, כל כך הרבה דברים מושלכים לשולי הדרך ורק קילומטרים קדימה, מתגלה חשיבותם. |
amish4
בתגובה על על גאווה וחושך
y2work
בתגובה על שפעת החזירים - פרסם כאן!
בלו פרינט
בתגובה על Waste of breath
שף
בתגובה על נדודי שינה בתל אביב
אלקטרו
בתגובה על
14141414
בתגובה על
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
תחזית |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות קולנוע |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
ספרים
|
תגובות (39)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אבל מספיקה פעם אחת כדי לא לשכוח את כל השאר....
אהבתי במיוחד את סיום הטקסט... על הדלק והיקלומטרז' .. והתחברתי כי הנושא קרוב לליבי.
הכן הדרך היא החשובה
ולא ההגעה .......כי בעצם אין הגעה
כאן ועכשיו זאת הדרך
כל השאר בדמיון
שבת שלום
אני כאן כדי לחזק את ידך וליבך!
ישי - תודה שקראת.
פאבריציו - טוב לראות אותך.
שקל תשעים - גם אני חושבת שזה ביצוע מושלם לשיר מושלם.
תוהו - אני לא מרגישה ש'למדנו' משהו, פשוט באופן טבעי כנראה, זה מלכד ומקרב.
כתבת יפה ונוגע יולי(:*
והשיר מושלם,כמו גם שני האומנים ששרים אותו...(: שאפו!
יפה שלי - נוגעת כמו תמיד.
תודה על האמת, מילים נוגעות, חזק.
תודה.
המהירות המטורפת שבה אנו חיים גורמת לחלק מאיתנו
להשליך לצידי הדרך כל מיני אבנים ולשמור על המהירות
לצער כולנו האבנים האללה מתגלות אחר כך כנכסי צאן ברזל.
שלא תדעי עוד צער.
(:
תודה לך.
תודה B, אני יודעת שהוא ידע, זו רק התחושה הזו, שאולי זה יכל להיות ברור ומוחשי יותר.
זה הדבר הכי רלוונטי שקראתי פה.
תודה לך.
למרות שזאת דרכו של עולם, אובדן בן משפחה קרוב זאת חוויה משנת תודעה ופרספקטיבה,
ואני אומר את זה מנסיון אישי לצערי. אין צורך להלקות את עצמך על כך שלא אמרת לו מספיק שאת אוהבת אותו,
אני מבטיח לך שהוא ידע את זה. חזקי ואמצי..
Pere, אריק, תודה לכם.
וכן, אני מניחה שתשובות נחרצות אף פעם אין.
יולי
למרות חוסר התוחלת של החיים וחוסר הידיעה באשר לסופיותם , יש לשמור בקנאות על קדושת החיים.
משתתף בצערך
יולי
תודה ששיתפת
לאבד אדם קרוב זה עצוב מאוד
קרוב לא קשור אף פעם למרחק
ותמיד ישנן שאלות של למה לא עשיתי כך או אחרת .....
ואין תשובות נחרצות אם ישנן בכלל.
"כי מעפר האדמה באת ואל האדמה תשוב"
האדם.
אוי, איך צבטת לי בכל המנועים של הלב והנפש עם הפיסקה האחרונה חביבה הזאת שלך. יאמי של שורות. להריח אותן ממש, כמו שכבר אמרתי על מה שקרה לי מזה. אז אני לא רק נותן לך פה את הטון לכוכב ירוק להתגלגל אליך אחר כבוד, אני גם רוצה להגיד לך מאמי שמה שנשפך ממך כאן - שפך אותי שם, אצלי, מהתרגשות, בגלל סיטואציות אחרות לגמרי-גמרי-גמרי, שאת נגחת אותם אלי מקרן אחרת אבל ישר פנימה. גול כבוד לך ממני. עם כל הכאב והצער, כן
מרגש ונוגע ללב.
באמת שלא תדעי עוד צער לעולם
ואו!
עצוב
תודה לך.יפה מאוד*
תודה בלו.
עמוק ונוגע.
תודה רובש, וכן, לפחות.
אני זוכר שסבתא שלי נפטרה, איזה כאב עצום זה היה בשבילי.
לפחות לא אחרת את המועד והצלחת לראות אותו ולדבר איתו בימים האחרונים.
מקווה שלא תדעי עוד צער.
גם אני, בייחוד את הביצוע של פיונה.
אין לי דרך הגיונית לומר את זה - אבל אני שמחה בשבילך.
תודה נימי.
כן, גם זה קורה. תודה ק.
לפעמים , מילים אובדות במילים.