| ארגון ITU פרסם אינדקס המשווה רמת שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) בין 154 מדינות בעולם בשתי נקודות זמן: 2002 ו- 2007. האינדקס משלב נתונים של 11 מדדים למשתנה אחד המאפשר השוואה בין רמות ה- ICT של מדינות שונות בעולם. באופן לא מפתיע, הדירוג הגבוה ביותר ברמת ICT ניתן למדינות צפון אירופה אליהן מסתפחת קוריאה ברוב הדירוגים הראשונים. ישנה קורלציה בין רמת שימוש ב- ICT לבין דירוג מצבה הכלכלי של המדינה באופן כללי. באופן אישי, עניינו אותי נתונים מישראל ואוסטרליה. הופתעתי לגלות שאוסטרליה נמצאת במקום גבוה יותר מישראל בכל מדדי האינדקס. במדד הכללי של רמת הפיתוח לשנת 2007, אוסטרליה דורגה במקום ה- 14, לעומת ישראל במקום ה- 29 (בשנת 2002, אוסטרליה דורגה במקום ה- 13 וישראל במקום ה- 27). המדינות שמקדימות את אוסטרליה (ממקום ראשון עד 13): שבדיה, קוריאה, דנמרק, הולנד, איסלנד, נורבגיה, לוכסמבורג, שווייץ, פינלנד, בריטניה, הונג קונג, יפן וגרמניה. ובין אוסטרליה לישראל: סינגפור, ניו זילנדת ארה"ב, אירלנד, קנדה, אוסטריה, מקאו (סין), איטליה, צרפת, בלגיה, טייוואן, אסטוניה, ספרד וסלובניה. 24% מתושבי אוסטרליה מחוברים לאינטרנט באמצעות פס רחב, לעומת 20% בישראל. סה"כ שתי המדינות מדורגות כבעלות שימוש גבוה ב- ICT. חישוב המדד נקבע לפי 11 הפרמטרים הבאים: מדדי גישה לאמצעי תקשורת: - מספר קווי טלפון נייח ל- 100 תושבים (בשנת 2007: אוסטרליה - 47.1, ישראל 44.4, 2002: אוסטרליה - 53.3, ישראל - 47.4) - מעניין לראות שבשתי המדינות מספר קווי הטלפון הנייח ירדו - כחלק ממגמה עולמית וצפויה כתוצאה משימוש גובר באמצעי תקשורת אלטרנטיבים ובעיקר האינטרנט והטלפון הנייד.
- מנויי טלפון נייד ל- 100 תושבים (בשנת 2007: אוסטרליה - 102.5, ישראל 128.5, 2002: אוסטרליה - 64.9, ישראל - 99.3). בישראל, כצפוי, השימוש בטלפון נייד גבוה יותר באופן משמעותי, אם כי באוסטרליה חל גידול של כמעט 40% במספר המנויים, לעומת גידול של 30% בלבד בישראל (עדיין מרשים!)
- רוחב פס של אינטרנט בינלאומי לכל משתמש (2002: אוסטרליה - 928 ביטים, ישראל - 1260 ביטים, 2007: אוסטרליה - 8035 ביטים !, ישראל - 7190 ביטים) בעוד שבשתי המדינות הגישה לאינטרנט בינלאומי "התרחבה" באופן משמעותי, האוסטרלים הכפילו את הגישה לאינטרנט פי 8.6 בעוד שבישראל רוחב הפס גדל פי 5.5 והוא כיום נמוך מרוחב הפס של משתמש האינטרנט האוסטרלי הממוצע.
- בתי אב עם מחשב (2007: אוסטרליה - 73%, ישראל - 61.6%, 2002: אוסטרליה - 61%, ישראל - 53.8%). בישראל, בערך כמחצית מבתי האב נטולי מחשב...
- בתי אב עם חיבור לאינטרנט (2007: אוסטרליה - 64%, ישראל - 44.7%, 2002: אוסטרליה - 46%, ישראל - 24.4%) - איפה זה ממקם את קוראי הקפה בסטטיסטיקה הארצית?
מדדי שימוש - משתמשי אינטרנט לכל 100 תושבים (2007: אוסטרליה - 69, ישראל - 28.9, 2002: אוסטרליה - 58, ישראל - 17.7). גם בעיני הנתונים לגבי ישראל נראים בלתי סבירים בעליל. בדקתי 10 פעמים שהוצאתי את הנתונים המתאימים...אני אנסה לברר יותר לעומק את המקור לנתונים.
- מנויי פס רחב נייח לכל 100 תושבים (2007: אוסטרליה - 23.3, ישראל - 22.1, 2002: אוסטרליה - 1.3, ישראל: 3.7) גידול מדהים, לא?
- מנויי פס רחב נייד לכל 100 תושבים - (2007: אוסטרליה - 32.8, ישראל - 26. אין נתונים משנת 2002)
שלושה מדדים נוספים התייחסו לידיעת קרוא וכתוב באוכלוסיה והשכלה תיכונית ואקדמאית. גם במדדים אלה דורגה אוסטרליה מעל ישראל. מיומנויות טכנולוגיות ידע ותקשורת - גידול ברישום ללימודי תיכון מתוך האוכלוסיה הרלוונטית (secondary gross enrolment ratio) מקווה שהבנתי נכון... (2007: אוסטרליה - 150.3%, ישראל - 92.3%, 2002: אוסטרליה - 153.3%, ישראל - 93.9%) כל ערך פחות מ- 100, משמעו בעצם פחות אנשים שנרשמו ללימודים מהצפי ביחס לאוכלוסיה הרלוונטית ...בשתי המדינות נרשמו פחות אנשים ללימודי תיכון בשנת 2007 לעומת 2002.
- גידול ברישום ללימודים אקדמאים (tertiary gross enrolment ratio) - בשנת 2007: אוסטרליה - 72.8%, ישראל - 57.1%, 2002: אוסטרליה - 76.5%, ישראל - 57.2% - ושוב פחות נרשמים ביחס לצפי משכבת האוכלוסיה הרלוונטית.
- ידיעת קרוא וכתוב (אוסטרליה - 99% מהאוכלוסיה, ישראל - 96.5%)
ולמי שמעדיף לראות את כל הבלאגן הזה בטבלה, מוזמן להציץ בטבלה שבראש הפוסט. ובעיקר זה גרם לי לחשוב, כמה השתנו הרגלי התקשורת שלנו בחמש (שש למעשה) השנים האחרונות.... לידיעה לעתונות בעניין האינדקס לדו"ח המלא (ללא פירוט מחירי תקשורת במדינות השונות - אותו ניתן לרכוש בעלות של כ- 185 ש"ח) |
תגובות (35)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
4 שנים אחרי...
היום הגעתי אל אותו הדו"ח שפורסם לשנת 2013.
למתעניינים:
בשנת 2012, ישראל דורגה באינדקס במקום 26 ואוסטרליה - במקום ה- 11.
שתי המדינות עלו בדירוג, הפער בינהן נשמר...
בפוסט שקראתי היום מופיע קישור לגרף יפהפה (לאוהבי הגרפים שבינכם) המתאר את חדירת הטלפונים הניידים לפי מדינות ושנים ברחבי העולם. שווה צפיה.
היי!
כתבתי במקלדת בלי עברית אז השתדלתי לקצר, אני אמנם יכול להדפיס בשיטה העיורת אבל אף אחד לא מבין מה כתוב...
היי גיא :-)
???
ביי גיא...
תראי כמה קולות לקחו אלה שיורקים על הרצפה ומנשקים מזוזות.
היי גיא :-)
סליחה על הבורות, אבל מאחר ועניתי לא, לא ולא לשאלותיך, אשמח לדעת איך הבחירות קשורות לעניין....
אורית.
אני מופתע מהמופתעים.
לא קראתם טוקבקים בזמן האחרון?
לא הסתובבתם ברחוב מחוץ לתל אביב?
לא ראיתם את תוצאות הבחירות?
באמת מזל טוב :-)
במזל טוב, חברת בזק נכנסת בימים אילו לעולם התקשורת המתקדם, שיספק למרבית אוכלוסיית המדינה את הקצבים אליהם נחשפים כיום במספר מדינות באירופה (כולל גרמניה, כפי שציינת).
דהיינו, התשתית הטכנולוגית תאפשר ישומי IPTV, לימודים מרחוק, טל רפואה ועוד שירותים "צרכני רוחב פס".
עדכון קצר:
קיבלתי את הדו"ח המלא. והצצתי מסוקרנת בהשוואת מחירי שירותי הטלקומונוקציה.
אכזבה:אין נתונים מישראל לגבי מחירים (למרות שיש פירוט על 150 מדינות אחרות).
אז בלית ברירה השוויתי לארה"ב.
להלן דגימה של מחירים (לפי דולר אמריקאי לשנת 2008):
טלפון נייח
חיבור פס רחב לאינטרנט
טלפון נייד
שמחה שעניין :-)
היי גלעד,
תודה על התגובה.
נשמע שעוברת עליך חוויה מסעירה...אשמח להתעדכן וישר כח!
אורית.
I have several comments to make here:
1) It has been said that 'give me enough data and I will prove anything statistically :-)'
2) Regarding the level of reading: I think that the people that were shocked by the results are thinking of the Jewish population in Israel. Like them, I am quite sure that the level of reading ability approaches 100%. However, once you include the Arab, Druze and Bedouin population, the percentage drops. This is, more than anything, a sad comment about Israel's commitment to its declaration of independence which claims that all citizens are treated equally, with no prejudice for gender, religion or ethnicity.
3) Regarding percentage of people attending higher education: the west has chosen to degrade higher-education by turning it into a training organisation. In the UK they used to have 'Polytechnics' for training, which did not give academic degrees. All of these have been converted to universities and now they can get a degree in house-management, astrology, civil engineering and probably soon in plumbing, cooking and cleaning. So yes, they have more 'academics', but a smaller number of educated people.
גם אני התפלאתי בימים הראשונים להרפתקה המטורפת והנפלאה הלפני
אחרונה שלי.הרפתקה שהתחלתי לפני 10 חודשיםאחרי 33 שנים בהיי-טק
הישראלי המפואר (8200 וכל השאר... You know) החלטתי לעבור לפריפריה
ולעסוק בחינוך. לצאת מהבועה של רעננה-כפר סבא-כוכב-יאיר הוד-השרון ולקראת
סוף הקדנציה שלי בעולם הזה, אחרי שטעמתי מכל טוב הארץ ומנעמיה, לתרום ולתת
קצת מהידע, הניסיון והאהבה.
את הקטסטרופה שהתגלתה לנגד עיני אתאר, כאמור, בעתיד הקרוב בסדרת פוסטים
שתוקדש לנושא חשוב זה. דו"ח דוברת מגלה רק את קצה הקרחון ובלשון יחסית
עדינה, כדרכן של ועדות ממשלתיות.
אחד הכיוונים שאנסה להשתמש בהם הוא השוואה לקטסטרופות אחרות המתרחשות
במערכות גדולות. האחרונה שבהן היא הסערה שבעינה אנו נמצאים כעת ושהיא,
לעומת מערכת החינוך הישראלית, גלויה לעין כל: המשבר הכלכלי העולמי הנוכחי.
מי מכם האמין לפני חצי שנה שנהיה בקריסה מהגדולות שידענו רק בגלל טימטום,
תאוות בצע והונאת ציבורים ענקיים של אנשים עובדים. העניין הוא לא תאוות הבצע
וכד' (שאינם במערכת החינוך) אלא בנטייה האנושית לשיטחיות, לקידמה מדומה,
לרווחים קלים ומהירים, לאמונה שיהיה בסדר ויהיה יותר טוב מבלי להשקיע
השקעה אמיתית בכך שאנו נעשה שיהיה יותר טוב. כי היום כל אחד לביתו עושה.
עצתי לכם (בחוזרי לתחילת התגובה) - צאו לשטח לחצי שנה, שנה. צאו לפריפריה
לאנשים ולילדים הנפלאים שיש לנו ותראו לנגד עיניכם המשתאות את התפוררותה
של אומה ואת התפוצצותה של הבועה שלכם. האינטרנט והפס-הרחב לא מענינים
שם את אף אחד. הטכניקה היחידה שמשתמשים בה בצורה מסיבית היא
"העתק-הדבק" (Copy & paste) מתוך הויקפדיה ודומיה. הם אפילו לא מבינים
מה לא בסדר בזה. צאו והסבירו להם מה זה חשיבה וחקירה עצמאית. צאו והסבירו
להם שבכדי להגיע לפס-הרחב צריך מחשבים. והכוונה לא מחשבים שהתלמידים עוקרים
ושודדים להם את הרכיבים הפנימיים, הורסים את חדר המחשבים שבקושי
מתפקד גם ככה, מנשקים בדרכם החוצה את המזוזה, יורקים לרצפה ומתחברים
לטלפון הנייד להאזין לתופי הטאם-טאם של נגני ה-MP3 המובנים (Built-in)
במכשירי "הקידמה" הזעירים שבידם.
ובבניין ציון ננוחם.
אמן.
היי אילן :-)
לגבי הפער בידיעת קרוא וכתוב: אכן מדאיג, אם כי לא ברור לי איך מגיעים למצב כזה (אולי אני נאיבית) כשכורח המציאות מחייב ידיעת קרוא וכתוב (שלא לדבר על אוריינות).
לגבי מה זורם שם: כל מה שיכול לזרום - מידע, רעיונות, תקשורת, כסף, שכנוע, אהבה (ורגשות באופן כללי, או אם תרצה לקרוא לזה אנרגיות?). בקיצור יו ניים איט...[ובמאמר מאוד מוסגר, זה מזכיר לי פרסומת של חברת נורטל - עבדתי שם פעם - שמאוד אהבתי והקדימה קצת את זמנה - בשנת 2000 - what do you want the Internet to be? - הרעיון היה שהאינטרנט הוא טכנולוגיה עם אפשרויות אינסופיות. האינטרנט יכול להיות כל מה שאתה רוצה...בכל זאת הייתי מסייגת את זה במעט - אבל באופן כללי, אני חסידה של הרעיון]
לגבי מהפכת המידע: כן. זו מהפכה, ולאו דווקא בגלל מידע במובנה האיכותי, אלא בעיקר (בעיני) במובן הזרימה ואפשרויות התקשורת שבו. הנגישות: למידע, לאנשים, לפעולות - ואלה לא תמיד נמדדים באיכות, אלא בעצם החיבור (והמונח שהגית: חיבוריישן סוסייטי מתמצת זאת יפה!) - כך שבעצם ניתן למדוד אותם באיכות החיבור = רוחב פס (וכמובן גישה לאינטרנט כהנחת בסיס)
ולגבי איך להרוויח מהשימוש בכל הפסים האלה: אין לי את כל התשובות, אבל אתה בעצמך עלית על רווח משמעותי - תקשורת עם אנשים, שכן אחרי הכל אנחנו יצורים חברתיים...אני מסכימה עם מה שכתבת, בסייג אחד: כן אני מתפלאת.
קודם כל, כי כנראה שבכל זאת מי שנמצא בקפה הזה הוא לא מדגם מייצג של האוכלוסיה (אמרנו 20% מהציבור משתמש בפס רחב, ולא נראה לי מופרך לחשוב שרוב משתמשי הקפה נמנים עם 20% אלה).
שנית, הרבה יותר רומנטי לחשוב שישראל נמצאת בקדמת הטכנולוגיה
שלישית, בעיני לענף ההיי-טק, על עובדיו הישראלים בישראל ומחוצה לה, יש השפעה לא מבוטלת על התדמית הסופר טכנולוגית של הישראלים.
אז כן, אני מתפלאת, אם כי עכשיו, אחרי קריאת הדו"ח, כבר פחות.
אכן קודר וגרוע.
אני מתפלא שאתם מתפלאים.....
בתור אחד שנדד מספר פעמים בין גרמניה לישראל, ביכולתי לציין אין ספור דוגמאות למצב העגום של מדינתנו בכל הקשור להיצע הטכנולוגי שעומד לרשות התושבים.
נקח לדוגמא את ה ADSL שיש לנו בבית.
בארץ עדיין מדברים על מהירויות של 1.5Mb/s עד 5 . .לאומת גרמניה שכבר מזמן מספקת מהירויות של Mb/s16.
ואיך כל זה בא לידי ביטוי בחיי היום יום?
ממש פשוט: באירופה כבר רואים טלוויזיה המחוברת ישירות לאינטרנט ואצלנו אין אפילו שידורי רדיו דיגיטאליים (DAB) שבאירופה כבר חוגגים עשור לתחילת השידורים.
אז באמת, איפה אנחנו ואיפה העולם המערבי.
לכל מי שמתפלא על מיקומה של ישראל אנסה להאיר מכיוון נוסף.
ניסיתי כוחי, אזרתי אומץ וקפצתי לנעליו של מורה בישראל
התמונה שנגלתה לי מזעזעת בקדרותה !
את רשמי אביא בפוסטים בעתיד.
אבל מי שרוצה טיפה להעמיק מוזמן לעיין בדו"ח דוברת
http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Ntfe/HdochHsofi
הינה דוגמית קטנה מהדו"ח:
"באופן כללי הישגי התלמיד הישראלי נמוכים כמעט מכל מדינות ה- OECD (הארגון לשיתוף
פעולה ולפיתוח כלכלי, שבו 30 מדינות מהמפותחות בעולם) - בכל תחום ידע ובכל גיל שנבדקו.
שיעור התלמידים המצטיינים נמוך ושיעור התלמידים החלשים גבוה - ישראל בולטת בשיעור נמוך
של תלמידים מצטיינים בקריאה, במתמטיקה ובמדעים על-פי הגדרות ההצטיינות הבינלאומיות
ובהשוואה למדינות ה- OECD . מאידך נמצא, ששיעור התלמידים החלשים הנו אחד השיעורים
הגבוהים בעולם.
ההישגים נמוכים גם בקרב המגזר היהודי (על-פי נתוני המיצ"ב), וקיימת ירידה מתמשכת וחריפה
במיומנויות שפה בקרב המתגייסים ילידי הארץ (על-פי נתוני צה"ל).
תמונת המצב הבעייתית של ההישגים הלימודיים של תלמידי ישראל בהווה מעלה שאלה מהותית
לגבי איכות ההון האנושי המתפתח במדינה ויכולתו להתחרות בעתיד עם מדינות העולם המפותחות
והמתעוררות."
וכל המוסיף (וניתן עוד הרבה להוסיף) - גורע.
האמת שאני מסכימה.
לגבי האינטרנט - גם באוסטרליה, עושים איתו הרבה יותר. אפשר לתרץ את זה במרחקים, בזמן הפנוי, אבל בתכלס - שירותי בנקאות ו- ebay הם שניים מהשירותים - שפשוט כ-ו-ל-ם משתמשים בהם (ככה נראה לי).
וטוב, זה לא המקום ה- 26, זה רק ה- 29....
לישראלים יש תדמית מעוותת על עצמם? לא יכול להיות!
אולי אם תבדקו סקרים לגבי ציונים של ילדי בית הספר תופתעו שוב, וכך גם סקרים על אלימות במשפחה, פשע ועוד ועוד. התדמים אבל של ישראל אצל רוב הישראלים שאני מדבר איתם זה שבארץ אפשר לשלוח את הילד לבית הספר ברגל ובאמריקה לא. למה לתת לעובדות לבלבל.
בכל אופן לגבי האינטרנט זה בכלל לא מפתיע. ישראל מאחור בכל הקשור לשימוש באינטרנט. כלומר יש אינטרנט, אבל לא עושים איתו כלום. פה אני לא עושה כלום שלא באמצעות האינטרנט, מקנית מוצרי חשמל, קניות בסופר, כרטיסים למופעים להצגות ולסרטים. חיפוש של מוצרי יד שניה, או של קבוצות לתמיכה בבעיות שונות, בתי ספר, בריאות. משרדי ממשלה. בקיצור. המקום ה26 נשמע אפילו קצת אופטימי.
במידה מסויימת - מרגיע (חוץ מהסלולארי...), כי היה נדמה אחרת .
החכמתי הבוקר .
זה באמת מפתיע. גם אני הייתי בטוחה שאנחנו נמצאים במקום הראשון.
אחד הדברים הבלתי נתפשים לגבי בכל המהפיכה הזו הוא שאין כלל תרבות שיחה בניידים. אנשים מדברים בכל מקום- שירותים ציבוריים, תחבורה ציבורית, בפגישות אינטימיות ועסקיות, בהרצאות, בסרטים ועוד. אפילו בהצגות ובקונצרטים אנשים מסתמסים. הידיעה אינה מתייחסת לשנת 2008 . בשנה זו חל בישראל מהפך בעניין הסלולרי וניתן היה לעבור מחברה לחברה ללא קנסות ובהטבות מפליגות, כך גם היום. עם
למרות יתרונות הזמינות והנגישות הקורצים בשימוש בניידים, גילו הרבה ישראלים שהסלולרי עולה להם הרבה ושיחה מטלפון קווי לנייד עולה להם פחות.
או...סיפור חיי...(לא כל כך קשור לפוסט, אבל לא יכולתי שלא להביא אותו כאן...אז הנה...)
כשחשבתי לעשות דוקטורט (בישראל), ילדיי היו בני 6 ו- 4 (ואחת טרם נודלה). אז החלטתי לחקור טלפונים ניידים וילדים צעירים (בגילאי 6-11)-עד אז, רוב המחקרים היו על ילדים בגיל העשרה. והתחלתי.
שנה אחר כך, מצאנו את עצמנו באוסטרליה, ואני בביטחון, ניגשתי לאוניברסיטאות וביקשתי להמשיך עם נושא זה...הביטו בי במבטים תמוהים...לקח לי עוד כמה ימים להסתובב ברחובות כדי להבחין - שאין. ילדים לא משתמשים בטלפונים ניידים באוסטרליה.
זה יכול להתחיל במעבר לחטיבת ביניים, אבל אז זו רק ההתחלה...וכך, נאלצתי לוותר על הנושא ועברתי לחקור נשים...והשאר היסטוריה....
:-)
שבת שלום,
אורית.
בהתיחס לעובדה שלאחיינים שלי בני ה-11 וה-12 יש טלפונים סלולריים אני בהחלט בשוק מהמסקנות.
תודה, מעניין.
מעניין . החכמתי
תודה אורית.
סקירה מעניינת של הדו"ח.
ברצוני להפנות, בהזדמנות זו לכתבה שפורסמה הבוקר ב - Globes בהקשר לפרוייקט השקעות באינטרנט המהיר בארה"ב.
בכתבתה של גתית פנקס קיימת התייחסות למידת אימוץ רוחב הפס על ידי המשתמשים.
ברור, לא? גם אני הופתעתי....מדהים איך אנחנו חיים בבועה ומאוד מרוצים מעצמנו :-)
לגבי אלו הם נתונים מפתיעים.
הייתי בטוחה שישראל מככבת בעשיריה הראשונה.