כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    רגש פוגש תשכל

    לאהוב את עצמך

    19 תגובות   יום חמישי, 5/3/09, 08:36


    חוסר האהבה העצמית מתחילה בכמה רמות. הקרובה ביותר היא הילדות, בה אתם משווים את עצמכם על פי נתונים וקריטריונים שהוריכם, משפחה, חברים וכלל הסביבה הקנתה לכם. למדתם להעריך את עצמכם לפי קנה מידה שהגביל אתכם במידה מסוימת על פי הערכים והתבניות שהם עצמם שרויים בה. ברמה היותר עמוקה הנשמתית, נמצאת הנשמה חווה גילגולים שונים שגם בה נמצאות חוויות לימוד בהם לא הוערכתם מספיק. חופש היצירה נחסם, מידת הראויות הצטמצמה וניתנה הידיעה שהיא ללא ספק אשליה שבכדי להשיג ולקבל דבר מה יהיה עליכם לעבוד וקשה, ואם בכלל תהיו זכאים לקבל אותו. דבר זה, הוא הגורם להבין, שהבחירה החופשית איננה קיימת אם בכלל. מה גם, נראית לעיתים האלוהות נשגבת מפניכם שאין ראויים לבקש את אותם דברים
    דרג את התוכן:

      תגובות (19)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/3/09 23:23:

      "הכל קבוע מראש והרשות נתונה..."

      אחד המשפטים הכי פאראדוקסליים שיש לנו ביהדות...

      -

      אצל היוונים הקדומים למשל - לא הייתה בחירה כלל - האלים קבעו בשבילך הכלללללל....

      וגם אם היית עושה שמינייות באוויר - לא היה עוזר לך כלום

      -

      אצל ההודים הקדמונים - זה היה הפוך. הייתה להם אמונה שלכל רצון של אדם - יישנו טקס מתאים עבור האלים - אם הטקס מבוצע במדוייק - האלים חייבים להישמע להוראות/משאלות הלב של בני האנוש (זוהי תפיסה מהפכנית שמלפני 5000 שנה - שמי שקובע את מהלך היקום הינו האדם ולא האלים...)

      -

      מצד שני ההודים מדברים ללא הפסק על "הקרמה" - אותו תהליך של cause & effect שהינו כמעט אינסופי... ושככל שאנחנו מעורבים בו יותר ויותר - כך אנו מאבדים את יכולת הבחירה ונכנסים ל"שביל" ללא אופציות לפנייות ו/או יציאה...

      -

      את התפתחות נושא הבחירה ניתן להמחיש היטב ביימינו עם משחק השח-מט. יש כיום מחשב על שתוכנת לשחק את המשחק הזה ושאין אף אדם כיום כולל גדולי האמנים שמסוגלים למצח אותו.

      למרות כל זאת - מעניינת העובדה שלמרות שכבר תועדו עשרות אלפי משחקי שחמט במשך ההיסטורייה - עדיין נוצרים משחקים עם ווריאצייות חדשות.

      אם תשים מחשב מול מחשב - הם לעולם יגיעו למצב של תיקו - כי הם תמיד פועלים ללא "בחירה אמיתית" אלא רק עפ"י סטטיסטיקות של נתונים שהזינו לזכרון שלהם...

      ככה שזה מוכיח קצת על העובדה שהאדם "מייצר בפשרוייות בחירה"

      -

      כיום עם התפתחותה של תורת הקוונטים - הוכח בוודאות "כוחו של הצופה"

      שבניגוד מוחלט לתאוריית היחסות של אנשטיין שכל ההוכחות שלה מורים על "אופצייה אחת ויחידה ופתרון אחד ויחיד"... תאוריית הקוונטים מוכיחה את "אינסוף האפשרוייות של המצאותו של אובייקט בו זמנית במספר נקודות במרחב"

      זוהי גם הפעם הראשונה בהיסטוריה שהמדע התחבר לפילוסופייה ואין ניגוד ביניהם...

      -

      אנחנו כבני אדם - קיימים תחת "חוק האנרצייה"

      כל חפץ ימשיך במסלולו לעד אלא אם כן יפגוש הפרעה...

      המסלול שלנו - הינו חוסר העשייה. רובינו "עייפים" מבחינה פיזית ומחשבתית... רובינו רוצים לחיות בשגרה בתוך גבולות המוכר (אפילו אלו שאוהבים ספורט אקסטרים...) ולעומת זאת כאשר למישהו יש קצת עודף מרץ... - ישר מקטלגים אותו כהיפר אקטיבי על סף המופרעות ומלעיטים אותו ברטלין שיירגע...

      היפר-אקטיבייות הינו סממן מובהק לרצון עצמי גבה לבחירה...

      היפר אקטיבייות פיזית לצעירים...

      והיפר אקטיבייות מנטלית למבוגרים שבינינו...

      -

      אני מאמין שעוד צפויים לנו לא מעט תגלייות ותובנות בתחום...

      הרי אומרים שאנו מנצלים רק 5% מהפוטנציאל של מוחינו הקטן...

      מה יהיה כשננצל 20%... או 40... או 90... או.....

      ???

      (תמיד עדיף להשאיר את הנושאים "פתוחים" ללא תשובה מכרעת... - כי הרי תשובה מכרעת וחד משמעית ללא יכולת לסתור אותה או להביא לה אלטרנטיבה... - זהו רצח של הבחירה החופשית !!!)

      -

      תודה לך שהעלת את הנושא...

      armand


       

        5/3/09 19:39:
      ככ נכון....
        5/3/09 18:29:

      אכן .אמת.ברמת הנשמה אנחנו פה כדי לצמוח ולגדול דרך השיעורים שאנחנו חווים.....

       

      הבסיס לכל הלמידה וההווויה הוא אהבה ללא תנאי,אהבה נטולת אגו....

       

      הבעיה היא בדפוסים..הן הדפוסים שבאנו איתם מגילגוןלים קודמים,והן הדפוסים שקיבלנו מהוקרינו וסביבתנו..

       

      הפתרון כמובן ,קודם כל אהבה עצמית,לראות את עצמנו בעיניים של אהבה..

       

      כמו כן לסמוך על היקום שיביא לנו תמיד את הטוב ביותר עבורנו......

       

      לעשות הכל מרצון ולא מצורך...צורך מוליד נתק..רצון מוליד חיבור ואהבה...

       

      מחשבה יוצר מציאות...העיקר לא להיכס חזרה לדפוס...שינוי פאזה....קשה ,אבל לא בלתי אפשרי...

        5/3/09 17:47:


      חוק ראשון לאהוב את עצמך

      אחרת בחיים לא תצליח לאהוב את סביבתך

        5/3/09 16:08:

      צודק  כתבת יפה ,
      אבל לדעתי הכל תלוי האדם ולא בסביבה.
        5/3/09 14:37:

      צטט: אהבהאנושית 2009-03-05 09:23:42


      ההבחנות שלך נכונות

      אנחנו מושפעים בצורה ישירה מהסביבה

      אשר מקנה לנו דפוסי התנהגות,אמונות, התניות חברתיות,,,

      בשלב בוגר,בחירת הסביבה הנכונה לנו היא בעצם הבחירה

      החופשית היחידה שעומדת לרשותינו.

      וכן,לא פשוט להגיע לאהבה ולסיפוק,,לא פשוט.

      אומנם הטבע הראשוני שלנו הוא אהבה,,אבל נזרקנו הרחק

      ממנו,,להתפלש בבוץ האגואיזם,,לחוות בעולם הזה את ההיפך

      מאהבה שהיא צינור זורם של קבלה והשפעה .

      עלינו להכיר ברע ומתוכו לבחור ליצור חברה שבעמצאותה נתאחד באהבה.

      אהבה עצמית?! זו רק ההתחלה.

      באהבה,כמה שאני יכולה,יהודית

       

      תגובה מקסימה. לא יכולתי לומר זאת טוב יותר בעצמי!!

      תודה על ששתפת אותנו

        5/3/09 13:03:
      הבחירה החופשית, קיימת גם קיימת. אנחנו יכולים, מסוגלים וצריכים לאהוב את עצמנו כדי לחיות חיים מלאים ומספקים. מי שזקוק לעזרה בתחום, ניתן לקבל עזרה, כמו באמצעות טיפות באך, טיפולים פסיכולוגיים וטיפולים משלימים אחרים, שיכולים לנקות מכאובים ודוויים מבפנים ולתת לאני האמיתי והנפלא של כולנו לפרוץ החוצה.
        5/3/09 12:58:

      אנחנו גם תוצר גנטי וגם תוצר סביבתי.

      ישנם לא מעט תחומים בהם אנו יכולים לצמוח ולהשתנות.

        5/3/09 12:47:


      אמת ויציב כל מה שכתבת, אך היכן ההמשך ובו החלק האופטימי?

      אפשר לצאת מזה, לצמוח, להתפתח ולאהוב את עצמנו מאוד.

      חנה

      הכל נכון אבל זה רק היומן של הסרט*
        5/3/09 10:25:

      "בכדי להשיג ולקבל דבר מה יהיה עליכם לעבוד וקשה" - זה המוטו של העולם הקפיטליסטי.

      מה אתה מציע?

        5/3/09 10:00:

       

       

      יש הרבה סיבות....................

        5/3/09 09:46:


      את ההמשך, תמצא בפוסט האחרון שלי.

       אגב  הרמב"ם גם כתב משהו דומה

      למה שכתבת ואדם חייב לאהוב את עצמו

      אחרת לא יוכל להעניק אהבה לסובבים

        5/3/09 09:43:


      כשלומדים מודעות עצמית

      לומדים לשחרר את זה ולאהוב את עצמינו

      ממליצה על לימודי ימימה

      אבל יש הרבה דרכים

      חיבוק...שם זה מתחיל

        5/3/09 09:30:

      לא לגמרי מדוייק, יש גם תכונות אישיות מולדות שלעיתים

      משנות את התמונה לחלוטין, ומפריכות את כל התיאוריה הנ"ל.....

        5/3/09 09:27:

      צטט: מירב שביט 2009-03-05 09:13:03

      רוצה המשך.

      יש עוד מסקנות מזה.

       

       


      זה  החצי  הראשון , עובד  על ההמשך חיוך
        5/3/09 09:23:


      ההבחנות שלך נכונות

      אנחנו מושפעים בצורה ישירה מהסביבה

      אשר מקנה לנו דפוסי התנהגות,אמונות, התניות חברתיות,,,

      בשלב בוגר,בחירת הסביבה הנכונה לנו היא בעצם הבחירה

      החופשית היחידה שעומדת לרשותינו.

      וכן,לא פשוט להגיע לאהבה ולסיפוק,,לא פשוט.

      אומנם הטבע הראשוני שלנו הוא אהבה,,אבל נזרקנו הרחק

      ממנו,,להתפלש בבוץ האגואיזם,,לחוות בעולם הזה את ההיפך

      מאהבה שהיא צינור זורם של קבלה והשפעה .

      עלינו להכיר ברע ומתוכו לבחור ליצור חברה שבעמצאותה נתאחד באהבה.

      אהבה עצמית?! זו רק ההתחלה.

      באהבה,כמה שאני יכולה,יהודית

        5/3/09 09:22:

      זה נכון מאוד.

      אבל זה רק על קצה המזלג..

      תרחיב..

        5/3/09 09:13:

      רוצה המשך.

      יש עוד מסקנות מזה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      ההוא מהצפון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין