כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מדעי ההתנהגות

    מבט על ההתנהגות האנושית: למה? האם? האמנם? מה רצוי? מה כדאי? הכצעקתה? יותר שאלות. קצת פחות תשובות. אבל השאלות הן מה שחשוב. כמו שהבנת הבעיה היא 90% מהפתרון, כך השאלה היא 90% מהתשובה. טוב, בערך.
    הכותב הוא ממקימי העמותה לקידום הנחמדות בעולם:
    www.nice.org.il

    ארכיון

    מכתב מהשבי

    13 תגובות   יום חמישי, 5/3/09, 09:57


    אחים שלי, הכול טוב אצלכם?

    אצלי בסך הכול סבבה אין תלונות. אתמול אפילו אכלתי משהו. אמנם רקוב, אבל אני ממילא לא מבדיל בין רקוב ולא רקוב, אז מה זה משנה.

    היום שוב הודיעו לי שהולכים להרוג אותי. לחשוב על זה שפעם עוד הייתי מתרגש מזה, כאילו שזה משנה משהו... פעם גם הייתי מאמין להם. זה אפילו היה מפחיד אותי. בּוּ! מצחיק איך שהמחשבות והרצונות שלנו משתנים עם הזמן. היום אני אמנם לא מאמין להם, אבל בסתר לבי אני קצת מקווה שהם בכל זאת יקיימו. אפילו הרבה.

    אתם בטח מעסיקים את עצמכם הרבה בלחשוב עלי, אבל בכל זאת אני רוצה קצת לסבר לכם את האוזן: אתם כותבים שאני "עדיין בחיים", אבל אני לא בטוח כמה מכם היו מרגישים "בחיים" במצב הזה.

    ובעניין חילופי השבויים, אני מבין שאתם רוצים לנקום, ולכן מעדיפים שאני אשאר פה. ואתם גם מ-פ-ח-דים. מפחדים שהרוצחים שישתחררו תמורתי יבואו אחר כך וירצחו את הילדים שלכם, ויש לכם על מה על מה להתבסס, כי אתם מתחזקים אותם בצורה יפה, שבאמת תאפשר להם לעשות זאת. אני לגמרי מבין אתכם בקטע הזה. קודם כל, נקמה זה חשוב. אם אני זוכר נכון, נקמה זה ערך עליון ביהדות. אגב, עכשיו כשאני קצת מתמצא אני יכול להגיד שגם באסלאם זה ערך עליון. יפה, לא? יש קווים משותפים. אל תשכחו שיש לנו אבא משותף. אתם יודעים, ההוא שהתכוון לשחוט את הבן שלו. אחלה גבר. אצלו הציות היה מעל לכול. ערך עליון. צייתן כמו שצריך, עד הסוף. בלי בולשיט. אפילו כשבסוף אמרו לו לא לשחוט את הבן – אפילו אז הוא ציית. וכמובן כשאמרו לו להעיף את הבן הראשון שלו מכל המדרגות – הוא ציית בענק. איזה אישיות מופלאה. לא פלא שיצאנו כאלה מוצלחים, גם אנחנו וגם הם. מאותו האבא – אחים אנחנו!וגם בעניין של הפחד מפיגועים אני מבין אתכם. זה טוב לפחד, זה מזכך את הנפש – לפעול מתוך פחד, מתוך חולשה. זה אחלה שאתם מסוגלים להתחבר לצד החלש שלכם. אם אני זוכר נכון, פחד זה ערך עליון ביהדות. זה נחמד, כי עכשיו כשאני קצת מתמצא, אני יודע שגם באסלאם פחד זה ערך עליון – עוד קו משותף, איזה יופי זה. בגלובלי אתם צודקים, אתם מדינה חלשה שלא יודעת להתגונן ולשמור על עצמה, אז אתם באמת צריכים לפחד. תמשיכו לפחד.

    ובכלל, אל תטריחו את עצמכם עם כל עניין האסירים, אתם עוד עלולים לצאת פראיירים בקטע הזה. וזה ממש לא מתאים לכם. אתם העם הכי לא פראייר במזרח התיכון פחות או יותר! ובכל מקרה, אף אחד לא יעז להגיד שאתם פראיירים, כי אתם תַראו לו מה זה!

    אני יודע שאתם חושבים עלי, ושאני מאוד חשוב לכם, ושתעשו הכול בשביל להחזיר אותי. אני יודע. ובגלל זה אני שקט. אתם לא צריכים להוכיח לי את זה בשטח, מספיק שאני יודע את זה בלב. וככה גם כל אחד מכם יכול להיות שקט, שאם קורה לו משהו – המדינה שלו תחשוב עליו. זה מחמם את הלב. האמת היא שאני מעדיף שפשוט תשכחו מכל העניין. זה נכון שזה לא בדיוק נקרא "חיים" מה שעובר עלי עכשיו, אבל בכל זאת בהתחלה הייתי מפתח קצת תקוות פה ושם, שאולי אני אצא מפה. היום, בתכלס, בינינו אני אגיד לכם, אני מעדיף לא לקוות. זה נכון שהתקווה היא ערך עליון ביהדות, אבל היא גם סוג של פריבילגיה, "להיות עם חופשי בארצנו", ואני, איך לומר את זה, אני אשאיר את הפריבילגיה הזאת בשבילכם. אגב, עכשיו כשאני קצת מתמצא, אני יכול לומר שבאסלאם התקווה היא דווקא לא ערך עליון. מעניין, לא?

    אז אני מרים דלי של שתן גמלים לחייכם ולחיי האסירים שאתם כל כך דואגים להם ונותנים להם את כל אבות המזון שלוש פעמים ביום, ומראים להם רופא כשצריך, ומאפשרים להם ביקורי משפחות מחבלים ופגישות קפה עם החברה מהצלב האדום, והכול על חשבון המיסים שהמשפחה שלי משלמת, כי אתם באמת כאלה אנשים מתחשבים.

    אני שותה לחייהם! זה מה שנקרא נקמה. ואל תשכחו להמשיך לציית!

    שלכם באהבה,

    ת' (השבוי הישראלי הבא)

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/3/09 15:33:

      תסכול מובן מעל ומעבר, בהתגלמותו. 

      פוסט מעולה...:-)

       

      מציאות עגומה..:-(

       

      D

       

      *

        6/3/09 06:49:

      מטריף את השכל כמה כל מילה שכתבת כאן היא מדויקת.
        6/3/09 05:45:

      להלן תגובות שהתגלגלו לידי.............

      עם מי לא ניתן או קשה להתווכח ?

      עם מי שכואב לו - על הכאב שלו שאינו דומה לכאבך

      עם אדם מאמין - על אמונתו

      עם מי שמציג עובדות - שאין ספק שהן נכונות

      עם קונצנזוס ששבי הוא תוצאה של מלחמה ושיש שמקפידים לפעול עפ"י אמנת גנבה ויש שלא מכירים בה.

      עם עמדה/אמת סוביקטיבית  באמצעות אוביקטיביות

      עם משפחת השכול ונפגעי טרור

      עם כל מי שמדבר על מחיר לפדיון שבויים וחושב שמו"מ על חילופי שבויים צריך להתבצע ע"י נציגי האזרחים שייבחרו באמצעות דעת קהל ולא ע"י בעלי התפקיד שהמערכת הצבאית והשלטונית קבעה.

      עם מי שאינו מודע שמאז ומעולם בצ.ה.ל לא מפקירים חייל ולא הכל ניתן לפרסם.

      עם תקוה - את זה אף אחד לא ייקח ממני !!!!

       

      (אני לא מתווכח רק על נושאים פוליטיים מפאת היותי יו"ר עמותת כמוך)

       

      עם מי ניתן להתווכח ?

      עם כל אוהביך וגם עם שונאיך - כל מי שרוצה בכך (אלא שלא תמיד מגיעים להסכמה).

       

      בתקוה שבקרוב נתבשר בבשורות טובות

      דודו נשיקה

        5/3/09 22:56:


      וכמו ששר הזמר:

      אז נרים

      כוס שתן

      לחיי הפחד....

        5/3/09 20:18:


      Shit

       

      ze ma she-yatza lee

       

      *

        5/3/09 20:08:

      עגום !

      שישאר סוריאליסטי......

        5/3/09 18:26:


      אתה לוקח קצת קשה את כל עניין האח הגדול VIP .

       

        5/3/09 18:18:

      עצוב
        5/3/09 14:36:
      (הנה, חזרו הכוכבים).
        5/3/09 12:50:

      מאוד שנון. תודה תומר.

       

      (חבל שיש הקצבת כוכבים, ובכלל זו שיטת דירוג לא חביבה עליי. בקיצור, נגמרו לי).

        5/3/09 10:17:

      מכעיס. מאוד מכעיס!

      פרופיל

      תומר קרמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ספרים ויצירות אחרות