מדליקה את הדוד , שיהיו לך מיים רותחים ....

לשטוף את היום .

למחוק את הצרות.

להתנקות.

להיטהר.

מדליקה נר , לא של שבת.

לקישוט ,

לא אחד , הרבה.

 לא נר נשמה .

בשביל הנשימה...

לא נר זיכרון .

בשביל לשכוח ...

את כל שהיה מאז

יצאת הבוקר.

שדה קרב .

כך זה נשמע .

כך זה מרגיש .

לך .

ימים קשים .

נאחז בי .

בך.

בנו.

כתבת לפני רגע ,

בין ישיבה אימתנית לפגישה :

" את המלאך שלי" .

ואני שמנסה להשאר משענת ,

לעיתים מרגישה -

קנה רצוץ.

מתרגשת גם אחרי 20 שנה 

לגלות שעדיין ,

פרפרים מרחפים ביננו.

בסופו של יום ,

בוא הביתה....

כי

אני כאן .

בשבילך.