עוד פחות משבוע לחג הכי הזוי בדת שלנו (חוץ מ"הושענה רבא"... חיבוט ערבות, נו באמת...) ואני כבר מתכונן בשצף קצף לפורים. במסגרת חיפושי הקדחתניים אחר תחפושות "מאאאגניבות" לפורים ("מאמי, מה הסיכוי ששמרתם את השיניים התותבות של סבא שלך?"), מצאתי בין המגירות קלטת ישנה עם מערכונים של דודו טופז, זו שכולנו גדלנו עליה. אחרי שעה של חיפושים נואשים אחר רדיו-טייפ ("מאמי, אני לא מבין... מילא השיניים התותבות, אבל גם את הרדיו-טייפ שלו זרקתם?!") האישה רצתה לזרוק את הקלטת לפח... ניסיתי להסביר לה שמדובר בזהב, אבל לא יכולתי להשמיע לה את זה...

ואז זה היכה בי - אני זוכר את המערכונים האלה בע"פ! אחד אחד... 

אז התחלתי להריץ אותם בראש ונזכרתי באחד שהיה אהוב עליי במיוחד, אבל כולו מלא בבדיחות שהיו מאוד אקטואליות בשנות השמונים המאושרות. אז החלטתי, כמחווה לאחד האמנים שהיו אהובים עלי מאוד בתור ילד, לכתוב מערכון שיבוסס על אותו הרעיון, רק מתאים למאה ה-21. בקיצור, החלפתי אורנג'דה בפאנטה...

כבו את האורות, שקט על הסט, בבקשה:

             בחורה צעירה (בטלפון. נשמעת משועממת.)

-          מכון חזרה בתשובה "אור קרוע", מדברת חנה-ביילה, במה אפשר לעזור?

-          רק רגע אדוני, אני כבר מעבירה אותך לרב תורן...

       (היא מעבירה לHOLD ושומעים שיר של דנה אינטרנשיונל)

רב חרדי אשכנזי (עם מבטא יידיש כבד)

-          (צועק) חנה-ביילה, אמרתי לך להחליף שיר, זה קול בערווה... זה אסור! מה אמרת? אההה, נו שויין.

-          (פונה לטלפון) שולם עלייכם! שולם עלייכם! ווס מעעעעכסטה? מה שלום אדוני?

-          יופי, יופי. במה אוכל לעזור לאדוני?

-          אוקיי, הבנתי. אדוני רוצה לחזור בתשובה. רק אם יותר לי לשאול - מתוקף מה?

-          מה זאת אומרת "מתוקף מה"?, אדוני, אנחנו מוסד מכובד! אנחנו לא ניתן לכל אחד לעשות חאפ-אריין מה שהוא רוצה! אף בנאדם לא קם, ככה סתם, ומחליט שהוא נהיה בעל-תשובה... אני צריך תוקף, אחרת אני לא יכול לעזור לאדוני.

-          אין לך תוקף? לא יכול להיות. בוא אני אעזור לך... האם אדוני זמר?

-          קשור למאיר בנאי?

-          אהוד בנאי?

-          אביתר בנאי?

-          אורנה בנאי?

-          בוב הבנאי?

-          האם אדוני ברסלבער?

-          קשור לעדי רן?

-          שולי רנד?

-          דנקר רנד?

-          אוקיי, הבנתי, הבנתי... אדוני לא זמר. האם אדוני מעשן סמים?

-          מר קופטש! ביקשתי ממך להפסיק להתקשר! אה, אתה לא גיל קופטש?

-          מה קשור סמים? (צוחק) אדוני בוודאי יודע שצינגעלה זו לא ממש מילה בעיראקית, כן?

-          אוקיי, מעשן. אם כן, אדוני בוודאי שחקן מזדקן או פושע... על מה אתה יושב? עבירות מס? מצלמה ניסתרת? יהודה ברקן?...

-          הטרדה מינית?! אדוני לא יודע שזה אסור מדאורייתא? זה דורש סקילה!

-          לא, אדוני (צוחק), לא שלך... של המיידעלה הסוררת, תירגע...

-          רגע, אדוני בטוח שהוא לא שחקן מזדקן? גשש בלש?

-          אה, זו לא הייתה מיידעלה? אם כן, אדוני פייגעלה? זה דורש בירור. מותק.

-          אהה... קושקוש, אני אקרא לך איך שאני רוצה, נושנוש...

-          טוב, בסיידר, אני אפסיק. אז בוא נתקדם, אוקיי?

-          כמה זה עולה? (צוחק) אדוני, אנחנו משלמים לך... האם אדוני נשוי?

-          ילדים?

-          כמה?! תשעה ילדים?! אדוני ערבי?

-          בדואי?

-           צ'רקסי?

-          גואל רצון?

-          אם כן אדוני בוודאי עשיר. ביטוח לאומי עוד יפשטו את הרגל בגללך... (צוחק)

-          האם אדוני מעוניין להצטרף לכויילל שלנו?

-          מה זה כויילל? (צוחק) זה אומר שאתה לומד אצלנו בישיבה, הכל כלול.

-          מה כולל הכויילל? חחח... אדוני אוהב משחקי מילים, הא? (צוחק) מה אדוני מעדיף ללמוד?

-          יש לנו עכשיו מבצע על כמה מסכתות...

-          גמרא, גמרא, שייגעצ...

-          אדוני מעוניין ללמוד אולי בבא מציעא? זה במחיר מבצע... א-מציעה! אני אומר לך...

-          לא? מה עם בבא בתרא? בבא קמא? בבא נמה? בבא למה?

-          לא? (לוחש) עכשיו כשאני חושב על זה, יש לי פתרון מצויין בשביל אדוני... זה ספיישל בשביל פייגעלעך, נרקומנים, חוזרים בתשובה כמוך... אני יכול לארגן לאדוני שיעור קבוע בכויילל, של מסכת מכות. שיעור פרטי מהקמב"ץ של משמר הצניעות.

-          כן, כן, בכבודו ובעצמו.

-          לא מעניין את אדוני? על הסטארט-אפ החדש שלנו אדוני שמע?

-          לא? איך זה ייתכן? פרסמנו בכל העיתונים... אפילו במשוקצים פרסמנו... נו שויין, אז בוא אני אספר לך. זה מסכתא חדשה שלנו, מקורי.

-          כן, כן, חדש. חדש מהניילון, אני אומר לך...

-          בגדול, הרעיון הוא שאתה לומד בכויילל ואנחנו שולחים אברכים שלנו לכבות סיגריות ותנורי ספירלה על הקינדרעלך של אדוני, בבית שלו. זה שירות עד הבית. יש לנו כבר כמה לקוחות מרוצים בירושלים ובבית שמש... "מסכת התעללות" אנחנו קוראים לזה אצלינו בכויילל.

-          לא נשמע לך?

-          אז מה כן נשמע לך?

-          רגע, מה השם משפחה של אדוני?

-          בוטבול? איזה מין שם משפחה זה?

-          אדוני פרענק חלילה?

-          חחח... (צוחק) מה זה פרענק?...  אדוני אוכל חמץ בפסח? יושב בקדיש? מצביע ש"ס?

-          כן? נו, מה הפלא שאתם אומרים סליחות חודש לפני כולם...

-          תשמע יינגעלה, נראה לי שהתבלבלת... חבל שנבזבז פה את הזמן שלנו, זה ביטול תורה ממש... תרשום מספר. תרשום תרשום:

-          אחד שמונה מאות - שוורצע חייע, באותיות. רשמת?

-          תתקשר אליהם, הם כבר יטפלו בך. תגיד להם שר' שלוימה אייזיק שלח אותך. ותעשה לי טובה, אל תספר להם על העניין של הפייגעלה... אצל אלו, השוורצעס בכלא, אנשים אוכלים מכות בשביל פחות מזה, טוב?

-          נו, שויין, אז שיהיה במזל! ושיהיה לך המון בהצלחה. ואל תשכח בבחירות הקרובות מי עזר לך, הא? אפשר רק לשאול שאלה אחרונה?

-          כן? יופי. מה המספר תעודת זהות של אבא שלך?

-          הוא מת? אפילו יותר טוב!

-          לא... אדוני, זה בשביל הבחירות. (צוחק) זה שהוא מת לא אומר שאין לו דעה במדינה הזו? לא?

-          זה הרעיון של דמוקרטייע. פה זה ארץ הקוידש, לא איזה שטעטל בפולניה, כל קול כאן חשוב! כמה אתה הצבעת בבחירות האחרונות?

-          לא... שייגעצ, לא למי הצבעת, אני שואל כמה הצבעת?

-          פעם אחת?! מה, לאדוני לא אכפת? אדוני לא ציוני? טפו, תתבייש לך! אצלנו בכויילל מי שלא הצביע לפחות פעמיים לא מקבל שידוך לבת שלו.

-          אז מה אם הכי גדולה שלך בת 12, זה לא סותר! להיפך!

-          טוב, אין לי זמן לשטויות האלה, ביי, אני חייב לנתק, יש לי עוד איזה פשקעוויל פה שאני חייב להתחיל לתלות ברחוב.

(מנתק את הטלפון וממלמל לעצמו) "חושבים שהם יוכלו למנוע מאיתנו לשרוף חמץ בפחים הירוקים של העירייה... אנחנו עוד

נראה להם מה זה..."

:)

פורים שמייח שיהיה לכולם!