אני מגיע מרקע ללא עשייה חברתית. רקע שאינו קשור לתעשייה ירוקה או ארגון שאינו למטרות רווח, וגם לא ארגון שבחזונו רואה בעשיית תרומה לחברה כמטרה. אי לכך, אינני מרכז בדרך כלל חשיבה בכיוון התרומה החברתית. לאחרונה נכחתי בהרצאתו של פרופ' הווארד פלדמן, מאוניברסיטת פורטלנד שבאורגון, המתמחה ביזמות חברתית-עיסקית. הרצאתו  גרמה לי לחשוב על הפוטנציאל הגלום ביזמות חברתית מהפן העסקי ולא רק החברתי. מאוד התרשמתי מהמודל של ה-Rebuilding Center בפילדלפיה המשפץ מתקנים לרווחת הקהילה ובדרך גם מייצר הכנסה, כך שאינו נשען, על פילנתרופיה או תקציביים עירוניים. בעקבותיו גילגלתי בראשי רעיון ליזמות עיסקית מעניינת לטעמי, המבוססת על מודל הכולל בתוכו תרומה חברתית אך גם היתכנות עיסקית. רציתי לפרט כאן את עיקרי התוכנית העיסקית המוצעת ליזמות זו:

חברת "צעצוע של מיחזור"

חברת צעצוע של מחזור היא חברה לממכר צעצועים בעלת מודל העיסקי שונה מחברות הפצה/מכירת צעצועים המוכרות לנו בשוק. חברת "צעצוע של מחזור" לא תרכוש את הצעצועים שלה מיצרנים בסין או כדומיהם. לעומת זאת, החברה תתמקד במחזור צעצועים בתוך הקהילה עם דגש על פנייה לאוכלוסיות חלשות, מחזור ותרומה לקהילה. המודל הבסיסי למחזור הצעצועים נשען על העיקרון הבא: לקוחות החברה יביאו צעצועים ישנים לחנויות ותמורתם יקבלו זיכוי בנקודות לרכישת צעצועים אחרים. הבסיס הכלכלי טבוע במודל הצריכה הגבוה שיש לצעצועים. אופן השפעתה של אוכלוסית היעד,  ילדים,  על סל הצריכה המשפחתי נמצאית בעלייה מתמדת בתקופתנו. בנוסף, עקב העניין הנמוך שילדים מוצאים בצעצועיהם לאורך זמן והרצון לגוון ולשנות מביאות משפחות רבות להגדלת תקציב רכש הצעצועים. כך שהיקף המכירות של מוצרים אלה נהנה מקצב גידול מרשים. היות והביקוש מצד הילדים אופיו קשיח וזאת בגלל שאופי ההתנהגות הצרכנית שלהם אינה בוגרת דיה, גם משפחות מעוטות יכולת מתמודדות עם הצורך הקשיח הנ"ל. החברה שמה לה לדגש לספק צרכים אלה בעלות נמוכה ובנוסף תדגיש את חשיבות המחזור לציבור.

אוכלוסית יעד

החברה תציע את הצעצועים בחנות ללקוחות בעלי זיכוי (ללא תמורה ממשית) או ללקוחות משלמים בעלות נמוכה. היא תעודד מחזור של צעצועים ותאפשר למעוטי יכול לרכוש צעצועים ולמחזר צעצועים בעלויות נמוכות.

סניפים

סניפי החברה ימוקמו תחילה בריכוזי אוכלוסיה גדולים, בעלי נגישות לתחבורה ציבורית ונכים. המטרה לאפשר לאוכלוסיות היעד באיזורים הנ"ל להגיע לחנויות.

קבלת סחורה

צעצועים יתקבלו מלקוחות בחנויות החברה ויעברו הערכת שווי ראשונית מול הלקוח לקביעת גובה הזיכוי. הפרמטרים יהיו: סוג, טיב. בתמורה הלקוח יקבל קרדיט בנקודות. יחס ההמרה: זהו אותו היחס שבין כמות הסחורה שמתקבלת ובין כמות הסחורה שניתן לקבל בעדה. יחס ההמרה שיקבע את גובה הזיכוי שיקבל הלקוח יקבע למעשה את כמות הסחורה שתהיה ברשות החברה ואת שיעור הרווח שלה.

תמחור

הצעצועים בחנות יסוווגו תחת color code, של 3-4 סוגי מדבקות בצבעים שונים המעידים על רמת המחיר של המוצר. כך, שהמחיר האמיתי של הצעצוע אינו מהוווה שיקול בבחירה ואינו משפיע על מיצוב המוצר או היכולת להשגתו בידי אוכלוסית היעד, ילדים. את המוצרים יהיה ניתן לרכוש באמצעות קרדיט הנקודות של הלקוח או באמצעות כסף. התמחור של קוד הצבע השונים יהיה נמוך.

מחזור ותרומה

צעצועים רבים שיתקבלו מלקוחות יהיו כנראה לא ראויים למכירה עקב מצבם הירוד. כך שלחברה תצבור כמויות גדולות של פלסטיק, נייר, בדים ומתכת. חלק מהחומרים הנ"ל ניתן יהיה למחזר והתמורה מכך תשמש כמקור הכנסה נוסף. כמו כן, תשקול החברה תרמה של חומרי הגלם הנ"ל לאמנים ויוצרים אשר ישתמשו בחומרי הגלם לשם יצירה לטובת הקהילה. למשל: יצירת אומנות ציבורית שתוצב בשכונות לשיקום, יצירת מתקנים לגני שעשועים, אומנות שתוצג בבתי ספר ומוסדות אקדמיים ועוד. 

חנות Bootleg

צעצועים ישנים, בדומה לחוברות קומיקס ישנות וכו' הינן בעל ערך אספני רב. כך שיש למוצרים ישנים מסויימים ערך כלכלי גבוה ותג המחיר שלהם יכול להיות גבוה. ניתן לתעל את הרעיון הנ"ל לשם פתיחת מחלקה לאספנים או חנויות משנה המיועדות לפלח אוכלוסיה שונה. חנויות אלה יעוצבו במתכונת שונה ומחירי המכירה שם יהיו בהתאם. ההכנסות מהמכירה במחלקות/חנויות אלה ישמשו למימון הפעילות המרכזית של החברה. 

אני מקווה שהרעיון הנ"ל יפעיל אצלכם גם כן חשיבה יזמית חברתית כך שנראה הרבה כאלה קורמים עור וגידים ותופסים תאוצה. המסקנה היא שללא ספק ניתן לממש מיזמים חברתיים עם היתכנות עיסקית כך שלא יצטרכו להשען על פילנטרופיה ובדרך זו נתרום חזרה לקהילה.