במהלך השנים 2005-2008 עת שימשתי בתפקיד בכיר בחברה מובילה במשק הישראלי , נעזרתי בשירותייך במסגרת ההסכם של החברה שלי עם חברתך . מתוקף היותי מנהל התחום ומהיותך מנכ"ל חברתך , בילינו שעות ארוכות מדי חודש , דיסקנו פרטים ומספרים אחד את השני וכמובן - הרווחת הון עתק , עבור שירותי חברתך. במשך התקופה הארוכה מצאנו את עצמנו לא אחת מנהלים גם שיחות "מה בכך .. " על עיניינים אישיים , פוליטיקה וכו' - ממש חברות לשמה , כך הרגשתי וכך נהגתי . גם בזמני הצמצום , עמדתי בתוקף על שילובך , תמכתי בך והנחיתי אותך כיצד לבצע את התמחור מחדש , ע"מ שאמשיך לקבל את השירות הטוב אליו התרגלתי , אתה תמשיך להרוויח , והחברה תתייעל ( עוד שקל ועוד שקל - הריווחיות גדלה גדלה ). כאשר סיימתי את תפקידי , נפרדנו בידידות - הבטחתי לשמור לך פינה חמה , ולא אחת המלצתי בחום והפניתי אלייך לקוחות פוטנציאליים - ככה זה , גם בעסקים יש לפעמים חברים , תתפלא אולי ... לאחרונה אינני עובד מזה 5 חודשים , פניתי לכל ידידי ומכריי בתחום ההשמה , בכלל זה גם אלייך . לא אגיד שנעלבתי מתגובתך הקרה , הרי לא ציפיתי ליותר מדי , אולם כשכבר מצאתי תפקיד שחברתך מטפלת בו - זימנת אותי למרכז הערכה . אותי !!! האיש שישב איתך שעות ארוכות , לתוך הלילות , שסרק כל מהלך , שאפיין כל ניואנס , ששקד על הפרוייקטים מתוך מחוייבות לדרך החברה , שראה בעבודה דרך חיים ונתן 150% בכל רגע נתון - כל זאת איתך ולידך . מה אתה צריך לראות ? איך אני מתקוטט ? איך אני מביע את דעתי מול אחרים ? הרי ניהלתי עשרות עובדים , טיפלתי במגוון תחומים ותמיד שיתפתי אותך בתוצאות ( המעולות !!! ) . הגעתי למרכז ההערכה , שיתפתי פעולה , התעריתי , השמעתי את דעתי , ולמרות שהרגשתי שלא מדובר בתפקיד עבורי ( קטן מדי , משכורת נמוכה מדי , חסר "בשר" מדי ) , השתדלתי . ניפית אותי אחרי שעתיים ( למרות הקריצה בכניסה - אל תדאג ... , ) . אתמול התקשרו אליי מהחברה שלך , הזמינו אותי שוב למרכז הערכה , לאותו התפקיד בדיוק . ציינתי בפני הרכזת : 1. אני מכיר אותך באופן אישי ( ואת הפסיכולוגית האמונה על התחום ). 2. הייתי במרכז כזה בדיוק לפני חודש וחצי , ונופיתי . 3. להרגשתי - התפקיד איננו בשבילי . ביקשתי ממנה לדבר איתך איתך , לבדוק מדוע אני - שאתה מכיר כ"כ טוב , שכבר עשה את התהליך אצלכם ( מס חובה ששילמתי ) , צריך להגיע ולהתבזות שוב במשחקי חברה עם חברה שצעירים ממני ב 12 שנה , שעוד לא למדו את מה ששכחתי ( כך לפחות היה המרכז הקודם ). יכול להיות שתקרא לי שחצן , יכול להיות שקוראי הבלוג / פוסט הזה ייעלבו עכשיו , אבל צר לי מכולם: אם לא הייתי עובר מרכז שכזה , ניחא , אבל הייתי שם !!! כשחזרו אלי ואמרו לי שעליי להגיע בכל זאת , עצרתי ולקחתי מחשבה . נכון , אני לא עובד כבר 5 חודשים , נכון אני צריך עבודה , נכון המצב קשה היום וכולם מתפשרים , נכון ונכון ונכון . אבל את הכבוד העצמי , את ההערכה העצמית , את המצויינות והמחשבה הבהירה שלי - לא אמכור . לא בשבילך , לא בשביל החברה שלך , לא בשביל "נציגי הלקוח " ( שצריך להראות להם איך אתה מביא לתפקידים פשוטים בעלי מקצוע מעולים ) , לא בשביל אף אחד . אז אני אגיע ביום א , אתייצב לבוש יפה , אכניס את הפרטים בשאלון , אשחק את המשחק - אבל בשביל עצמי , בשביל ילדיי שצריך לפרנס , משכנתא שצריך לשלם ואישתי ( שתחייה ) . אתה , את מה שהיה לך אצלי , איבדת ... ואיך אמרו חכמים ממני : " גלגל חוזר בעולם " ... לא היום , לא מחר , לא בעוד שבוע ולא עוד שנה , ייתכן שלעולם לא . כבוד והערכה , יוקרה מקצועית ויושרה , אמינות ואחווה - מעולם לא נקנו בכסף , ואתה , את שרכשת בעבודה רבה - הפסדת ! מאחל לך רק טוב בימים טרופים כלכלית כמו אלה , שתעשה חייל ותשגשג , תכניס הרבה פרוייקטים , תתרחב ותתעשר . אבל לא איתי. |