כותרות TheMarker >
    ';

    אל מול שמיים

    שירה, נפש האדם וכל שסביב להם: ממעל, מתחת ובעיקר בפנים

    ארכיון

    פרק ראשון מתוך "מיתר סמוי" שיצא לאור בהוצאת צבעונים

    0 תגובות   יום חמישי, 5/3/09, 17:01

     

    בודפשט אוקטובר 1944.

    בודפשט. עיר גדולה, עיר הבירה. בתי מידות עם גגות רעפים אדומים. משכנות עוני בצד ארמונות של רוזנים ונסיכים. תאטראות ובתי אופרה. נהר הדנובה חוצה את העיר ומשתפל מעדנות לעבר עמקי הונגריה. גשרי ענק נטויים על הנהר הרחב. בשני קצות גשר השלשלת המפואר ניצבים פסלי אריות מעוטרים. רכבת חולפת בין השכונות והרבעים. משוררים כתבו שירים על עיר זו של פאר והדר, ירושת האימפריה האוסטרו-הונגרית. סופרים כתבו עליה סיפורים ומוזיקאים הלחינו יצירות.במבט מגבעת גלרט הירוקה העיר נראית שלֵווה ורגועה. אך עדיין נשמעים בה הדי היריות ובולטים הבתים שהפכו לחורבות בהפצצות האוויר הכבדות של בעלות הברית. צריחי כנסיות מחודדים נראים על רקע בניין הפרלמנט ההונגרי הבנוי בסגנון נאו-גותי וצופה על הנהר, מבקש להתמזג בו או לראות את פניו בדמותו. לעתים לעת ערב הנהר מאדים ומסתיר את כחול מימיו. 


    * 

    המרכז ההונגרי המלכותי לצפרות נוסד בבודפשט בשנת 1908, בתקופת האימפריה האוסטרו-הונגרית. הרישום והמחקר בו התנהלו כסדרם בשנות העשרים ובשנות השלושים. צַפרים נלהבים מטורקיה, בולגריה, ישראל ומצרים דיווחו על נדודיהן של הציפורים. מקצת הדיווחים אבדו בהפצצות הכבדות במלחמת העולם השנייה. פרנץ, צעיר בן שבע-עשרה, בן למשפחת אצולה מהפרוורים התנדב לעבוד במרכז הצפרות. תפקידו היה להצמיד טבעות לרגלי ציפורים ולשלחן לדרכן. גם בימי המלחמה עשה את עבודתו בנאמנות.  

    בגן שבגבעת גלרט, סמוך למבצר, נטועים עצי אלון, לִבנה וצפצפה. פרנץ עומד שם עוטה מעיל רוח. עיניו הכחולות בורקות. שערו הבהיר קצוץ, קווצותיו מתנפנפות ברוח, והוא צופה אל העיר. הוא נושא את עיניו לעבר להקת הציפורים המעופפת בשמים בדרכה אל ארצות החום. בסתיו הן שמות את פניהן דרומה. 

    מכונית מתקרבת אליו. אדם בגיל העמידה בעל שפם אדיר מדומם את המנוע וצועד לקראתו. הוא לובש חליפה פשוטה, לראשו מגבעת שחורה, ובידו אוחז כלוב גדול שבתאיו כלואות ציפורים. עוד מעט יהדק טבעות על רגליהן כדי שיוכל לעקוב אחר מסען.

    "ובכן, אדון פרנץ," אומר לו משרתו תומש, "יש כאן בעיקר אדומי חזה."  

    תומש מניח את הכלוב על שולחן השדה המתקפל בעוד פרנץ מסדר עליו חפצים. עיניו הכחולות של פרנץ בורקות. הוא פותח חבילת נייר, נוטל מתוכה פסי טבעת ומפריד ביניהם בסבלנות. עננה חולפת בשמי העיר ומקדירה את הראות. הוא מקרב אל מול עיניו טבעת אלומיניום שעליה מוטבעים המילה הונגריה, סוג הציפור והמספר."זה מוכן," הוא אומר.

    תומש מוציא מן התא העליון את הציפור הראשונה, אדום החזה, הופך אותה על גבה ואוחז בגופה בעדינות. הוא מצמיד לרגלה טבעת, מגלגל אותה, ומוסר אותה לידיו של פרנץ. פרנץ מלטף באהבה את פלומת הנוצות הרכה שלה. עיניו הכחולות מתרככות. הוא מודד את איבריה ורושם. אחר כך מגביה את ידו ומשחרר את הציפור. הציפור פורשת את כנפיה ועפה למרומים בדרכה אל ארצות החום. 

     "דרך צלחה!" קורא פרנץ.

    תומש ניגש למכונית, מביא בקבוק טוקאי ומוזג את היין לשתי כוסות.

    "לחיים, לחיי הונגריה הגדולה, לחיי הציפורים!" אומרים השניים בהקשת כוסות. עוד ציפורים יוצאות לדרכן נושאות טבעות אלומיונים - אדום החזה, עפרוני ונחליאלי. את המחברת שבה הוא רושם את פרטי הטיבוע פרנץ מניח בצד הכלוב הריק. 

    הם נכנסים לפולקסווגן מודל 1938. תומש נוהג אל בית האחוזה של המשפחה וחונה בכיכר מטופחת בפרחי פלרגוניום אדומים. הם נכנסים הביתה ומשרתת לוקחת את מעילו של פרנץ. תמונות גדולות של בני המשפחה לדורותיהם ניצבים בחדר הכניסה המפואר ובהן תמונת אבי סבו של פרנץ בצבא הקיסר האוסטרי. פרנץ חושב על אביו, מפקד גדוד צבא הונגרי, המשרת אי שם בחזית המזרחית המתקרבת, הצבא האדום.       

    *

    "האם יבוא אדוני לארוחה הערב?" שואל תומאש את פרנץ כשהוא יוצא מחדרו לבש מדים חומים, לצווארו עניבה ירוקה, לרגליו מגפי עור חומים ועל זרועו צלב החץ, סמל המפלגה הימנית הפשיסטית שתפסה את השלטון ימים מספר קודם לכן בעידודם של הגרמנים.

    תומאש מבחין בבליטה שעל מותנו. אקדח. אקדחו של אביו.

    "צריך לשרת את המדינה!" אומר פרנץ בתקיפות. עיניו הכחולות נעשות קרות כקרח וגוון אדמדם פושט בהן. "אולי לא אבוא. יש לי פעולה חשובה!" הוא מוסיף ומצביע על סמל צלב החץ שעל כתפו. תומאש מושך בכתפיו ומחליק את ידו על שפמו הגדול. ילד מגודל, הוא מהרהר לעצמו. אופנוע סירה ישן עוצר בחריקה בסמוך לבית האחוזה. פרנץ עולה עליו ומתיישב ליד חברו. עוד משימה לפניהם. הקבוצה כבר ביצעה משימות רבות, ובהן מעצר אלים של יהודים והובלתם למעצר, ירי על עוברי אורח יהודים ופעולות של דה-מורליזציה בקרב ריכוזי יהודים, אונס ורצח. בלילה הם עומדים למלא בהצלחה עוד משימה שהוטלה עליהם. הכוח והסמכות בידם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      דב (אביב וסתיו)
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות