לפני מס' שנים, זכורני שנסעתי במונית שנהגה היה ש"סניק חוזר בתשובה. אני זוכר את הדין ודברים שהתפתח בינינו במהלך הנסיעה. הדיון נפתח בכך שטענתי, שמבחינתי כאדם חילוני מאמין, הדבר החשוב ביותר בתורה הוא, "ואהבת לרעך כמוך" בדיוק כפי שהשיבו בית הילל לאותו אורח, אשר התדפק על דלתם וביקש ללמוד את כל התורה על רגל אחת, לעומת בית הלל הידועים כמחמירים בהלכה ואשר השיבו את פני האיש ריקם בטענה, שלא ניתן ללמוד את התורה על רגל אחת...

תשובתו של נהג המונית היתה שמכיון ש-"ואהבת לרעך כמוך" היא מצווה קשה עד מאוד, מן הראוי לאזן אותה עם מצוות אחרות.

אכן, מצוה זאת, החשובה בתרי"ג מצוות, היא מצוה קשה מאוד, אך עדין אין זה אומר שעלי להתפזר בכדי לאזן אותה, אלא נהפוך הוא, אם תתפזר ותתרכז בדברים אחרים, דהיינו בטפל ולא בעיקר, תוכל להשקיע פחות בקיומה של מצוה זאת בחזקת, "תפסת מרובה-לא תפסת!"

יחסיו הבינאישיים של האדם, הם בראש ובראשונה פוקנציה של אישיותו הנמצאת בתנועה מתמדת עם מחזוריות היקום, בתקופה בה הוא חי (בנורמות החברתיות המושלות בכיפה) ובהיסטוריה הנשמתית שלו.

מהו האדם?

מעבר להיות האדם רמ"ח איברים ושס"ה גידים, המהווים את החומרה של האדם (באנלוגיה למחשבים HARDWARE) ישנם התכונות הגנטיות, אשר בצירוף השפעת הסביבה שבה חי האדם על עיצוב אישיותו מהווים את התוכנה של האדם (SOFTWARE). 

במדעי החברה ישנו דיון עתיק יומין המתמקד בשאלה, מהו הגורם המשפיע יותר על אישיותו של האדם, הגנטיקה, התורשה או הסביבה החברתית, (אם היא עשירת גירויים או מועטת גירויים) על אישיותו של האדם.

האמת, נמצאת כרגיל באמצע, בשביל הזהב: גם הגנטיקה, גם הסביבה, וגם גלגולים קודמים (קרמות וכו').

האדם הוא מכונה משוכללת מאוד ורבת עוצמה שרק הקב"ה יכול היה לברוא/ "להמציא" כמוה.

המעבד הוא המוח של האדם כאשר התשתית, (לוח האם) היא מערכת העצבים המרכזית שדרכה מועברים שדרים ופקודות אל איברי הגוף ושריריו.

התכנים הקיימים במערכת הם פונקציה של הגנטיקה, הסביבה והקרמה,  והשילוב הנעשה ביניהם הייחודי לאותו אדם..

האישיות של האדם איננה סטטית והיא נמצאת בתנועה מתמדת ובכל גיל וגיל על האדם ליישב כוחות סותרים באישיותו, בראש ובראשונה בכך שהוא מודע אליהם, מכבדם ומחליט כיצד לישבם בכל רגע נתון. כשם שכל ברואיו של הקב"ה נמצאים במחזוריות כגון השמש והירח, עונות השנה וכו'.

האדם פועל במערכת שידור דופלקס, דהיינו הוא גם משדר מידע, גם קולט מידע וכל זאת בו זמנית. המידע מעובד אצל האדם ומועבר ל-"קשיח". (לא בקשיח למטה בגופו של הגבר עסקינן, אלא בתואם "קשיח" למעלה, במוחו של האדם)

עקב היות האדם מערכת מורכבת ומסועפת עד מאוד, המורכבת ממעבד/ מוח, לוח אם/ מערכת העצבים המרכזית, המכילים בקרים מתוכנתים רבים (ג'וקים בלעז) ועל אף מנגנוני סינון הרעשים הרבים, לעתים רעשי הרקע משבשים את התדר המאופנן במוח והנישא ע"י הגל הנושא אל שאר מערכות הגוף. דבר זה גורם לאדם לשקוע במרה שחורה ובמקרים קיצוניים של כשלים חמורים במערכת, אף לדכאון קליני ו/או פגיעה במערכת החיסון וכתוצאה מכך למחלות רבות.

לסיכומו של דבר, נוכל לומר שאדם בריא בגוף בריא, שיישב כוחות סותרים בנפשו, יצר מובחנות מוסרית וערכית משלו (בדרך כלל זה קורה במחצית השניה בחייו של האדם גילאים 40-70) ואשר מבין שאהבה עצמית איננה אנוכיות והוא חי מתוך מקום של שלמות וקבלה עצמית עם הטוב והרע המשמשים בו בערבוביה, בשל הוא  ל-"ואהבת לרעך כמוך" ברובד רוחני גבוה יותר מאשר אדם שלא הגיע לשלב זה.

למה התכוון המשורר באומרו "מובחנות מוסרית וערכית"?

אין מדובר כאן בשחור לבן, כאן או כאן, אלא בתהליך שהאדם עובר בחייו, בו הוא מעצב את תפיסת עולמו, בד בבד עם ניסיון חייו, אישיותו והתיקונים שהוא עושה בחייו ועקב כך קובע את מאפייני המוסר המתאימים לו.

ברצוני להמליץ בהקשר זה, על הספר "כשאדיפוס גדל" שנכתב ע"י הפסיכיאטור דניאל בקר, שם הוא עורך דיון מעמיק במאפיינים של המחצית השניה של חיינו (גילאים 40-70).

דיברתי מקודם על כך, שהאדם מגיע אל העולם, כאשר הוא מושפע גם מגלגולים קודמים. כשם שהשינה איננה מוחקת את מאורעות יום האתמול, כך המוות (במידה מסויימת) איננו מוחק את הגלגולים הקודמים אלא רק את אותם אלמנטים אשר יפריעו לנו בהגשמת התיקונים שלנו בגלגול זה.

כאשר לאדם יש תיקונים מסוימים שבהתגלגלותו לעולם עליו לעשות, הוא יבוא מצוייד עם גנטיקה, גוף המתאימים ליעודיו ויוולד בהתאמה גם בסביבה (קרי: משפחה, תקופה) המתאימה והכל בתיאום עם קבוצת הנשמות שיש לו תיקונים משותפים איתם ואשר ישתלבו בהדרגה ולחילופין במהלך חייו.

בנוסף לקרמות האישיות ישנם קרמות לאומיות. כאשר אדם בא עם לעולם הארצי, הוא ייוולד בלאום/ דת התואמים את הקרמה.

האם שאלתם את עצמכם מדוע פרויד שהוא יהודי גילה את הפסיכולוגיה?

מכיון שהיהודים הם העם שיש לו מונופול על רגשות האשם, כאשר אדם בא לעולם עם תיקונים מרכזיים בתחום רגשות אשם, רבים סיכוייו שיוולד בתור יהודי. זאת הקרמה הלאומית היהודית.

היום בד בבד עם התפתחות הרפואה המשלימה מתפתחות גם גישות פסיכולוגיות אלטרנטיביות, כגון הגישה הטראנס פרסונלית, הגורסת, שאישיותו של האדם מושפעת לא רק מהיותו חומר גלם בילדות המעוצב ע"י הוריו, אלא גם מהמסרים שקלט בהיותו עובר ברחם האם, ואשר מודעותו בתקופה זאת לא היתה תחומה שם בלבד ובנוסף, מגלגוליו הקודמים.

בהקשר זה, ברצוני להמליץ על הספר "שורשים ושיעורים בזמן" של הפסיכיאטור בריאן וייס, (באנגלית: "MANY LIVES MANY MASTERS") סיפור אמיתי, אשר שינה לא רק את גישתו המקצועית/ טיפולית שלו כמטפל, אלא אף את חייו מקצה אל קצה והיווה הבסיס לספריו הבאים.

שותפה לאחד מהדייטים שעברתי בחיי הלומדת קבלה הסבירה לי שנאמר בכתובים, "ואהבת לרעך כמוך" ולא ואהבת את רעך כמוך, כיון שאין אתה אמור לאהוב את רעך מא' ועד ת' אלא לקבלו כפי שהוא.

אכן, מצוה קשה היא עד מאוד, "ואהבת לרעך כמוך" ועליה מדברים בעצם עשרת הדיברות. היא הבסיס לכל חברה תקינה.

כיצד תכבד אדם אשר מפרש כל מילה היוצאת אל חלל העולם והנופלת על אוזניו הערלות כהתנגחות אישית? 

כיצד תתקשר עם אדם, אשר לא יישב כוחות סותרים הפועלים בו ואשר משבשים את דעתו, מבלי לשאוב לריאותיך את הרעלים שהוא מפיץ בסביבתך, המאיימים להפר את השלווה שהשגת במו ידיך.

כיצד תוכל להקים זוגיות כגבר עם אשה, שהנורמות המחמירות של חברתנו באשר לאורח חייהם של נשים, מאיימות עליה כיון שטרם התחברה לפן הנשי האינדיבידואלי המתאים לנשמתה, ובנוסף שעונה הביולוגי מתקתק, כל גופה כואב כתוצאה ממחזוריותו. היא כמהה לחופש, לשלווה, לאי הבודד ובינתיים שוקעת בגלי הדיסוננס (מתח נפשי הנגרם לאדם כתוצאה מפער בין עמדותיו למעשיו בפועל, ההפך מריסוננס) המאיימים לכלות כל חלקה טובה באישיותה, מהלחץ החברתי הרב והמגוון, מביקורתה העצמית ומהצורך "להיראות טוב" בעולם שרק "הנראים טוב" זוכים לקטוף את פירותיהם.

אין  הכוונה במושג זה רק למראה חיצוני אלא להתנהגויות "הנראים טוב" במישור החברתי  בסביבתה הקרובה.

דוגמה נוספת: אנשים שונים משדרים בתדרים שונים וזקוקים לספייס בנפחים שונים בקשרים בין אישיים בכלל ובקשר זוגי בפרט!!! 

אתה יכול לחוש צורך לשוחח ולשלוח מסרונים לידידתך במידה מסוימת, והיא מבחינתה תראה זאת כאיום על החופש שלה.

אתה פועל לפי צרכייך בקשר, לפי התדירות והעוצמה שאתה חש השונים לחלוטין מהתדירות שלה.

היא עלולה במקום לנהל איתך דו שיח בוגר ולהגיע להבנה, לפעול בצורה כזאת שתגרום לך להתגונן. אנחנו איננו פועלים בעולם לבד ופעולותינו משפיעות ומושפעות ע"י האחר.

זאת הסיבה שככל שאנחנו מתבגרים וככל שאנחנו מודעים ומורכבים יותר, יקשה עלינו יותר למצוא את הקשרים המתאימים בכלל ואת הזוגיות המתאימה בפרט, במיוחד אם אתה חי בתקופתינו שנורמות ה-"זאב בודד" מושלות בכיפה, תקופה אשר איננה מחנכת לזוגיות והרוחות החברתיות הנושבות הן רוחות הגירושים!

כאשר הזולת פוגע בנו ולעתים מפעיל בנו רגשות נטישה/ דחייה, החלק הילדותי, האגואיסטי, הכואב, המכני, מופעל אינסטינקטיבית, עקב היותו מוטבע בנו מימים ימימה. החלק המכני תמיד יגיב קודם, אך באמצעות עבודה עצמית ומודעות, נוכל להחליט לא לשהות שם זמן רב ולבחור בגרעין הנשמתי שלנו, חלקיק האלוהים הקיים בנו להיות לנו לדובר.

כאנשים בוגרים, אנו מצויידים בכלים, שמאפשרים לנו לשרוד אישית  וחברתית בנקל, כגון, הומור, דיפלומטיה וכו' במקום להישמע לחלק הצועק שבנו, המנסה לטשטש את דעתינו ועלול להובילנו לאבדון ובמעגלי צלמוות...