אתך יקרה

כל אחד שאיבד מישהו אהוב, שעבר ולו במשהו דומה את אשר את עברת ולא רק - מבין את הכאב, זוכר אותו, כי עבר בעצמו.

הכאב שלי על אבי ש"עבר דירה" לפני הרבה שנים, התקופה האחרונה המיוסרת לא פגה מזכרוני.

זה אינו מרפה, אך זה הופך ל"חבילה" שקל יותר לשאתה, עגול יותר, דוקר פחות.

לי קשה יותר כי אני מרגישה שלא בכיתי מספיק לא הוצאתי את הכאב החוצה, אז זה עדיין יושב לי כמו אבן בפנים.

אינני יודעת אם הייתי מוציאה זאת היה לי קל יותר. הגוף כנראה עושה מה שטוב לו. כנראה שאינני מסוגלת להוציא זאת.

הכתיבה חלק מכך, אני מאמינה שזה עוזר.

חיבוק כאן מכולנו, זה אף פעם לא קל, מה ואיך שלא עושים, זה קשה.

כלכך מצטערת לשמוע,

איבדתי את אימי בגיל 42 ומאז נשארתי ילדה קטנה מייחלת לזכרונות, לחלומות, לכל מה שיאיר אותה מבפנים, כי אי אפשר כלום חוץ מלהתגעגע. עכשיו נוצר בך הכור האטומי הקטן הפנימי , זה שלעולם לא מפסיק לפעום געגוע לאמא חסרה ואהובה.

אם אני צריכה לבחור בין "מן השמים תנוחמי" או "שלא תדעי עוד צער", אני חושבת שרק מן השמים אפשר לקבל קצת נחמה וגם זה כשבין קרעי העננים של הכאב, מפציעה איזו קרן שמש.

פשוט תהיי חזקה ונסי לזכור אותה לפני המחלה..

איתך בכאבך תמר

משתתפת בכאבך ובצערך העמוק.

לבי כואב יחד עמך.

הכאב יקהה עם הזמן והזכרונות הטובים ממנה ישובו.

שולחת חיבוק.

"את היית ותישארי חלק בלתי נפרד מחיי,

סבתא שאין כדוגמתה נהדרת ואמא לתפארת.

לכי לשלום, אמא, עכשיו כבר לא כואב לך כלום,

ואני נשארת עם צער הפרידה."

...

כל כך נגעת בי יקירה עם הטקסט המרגש שלך.

...

שותף לכאבך. שלא תדעי עוד צער וכאב.

מחבק בחום ושולח צרור תנחומים. 

...

שבת מאחדת.

משתתף בצערך ומחבק אותך תמר..

שהצער לא יגע בך עוד..

יהא זכרה ברוך

אמא שלי אומרת שאין גיל ליתמות.

מחבקת, מכאן.

דמעות בעיניים.

הוא יקהה יקרה. לא היום ולא מחר אבל יגיע יום והוא יפנה מקום גם לזכרונות האחרים.

ועכשיו - את. עכשיו למענך. כמה שרק אפשר.

חיבוק גדול }{

הספד קורע לב.

קוראת אותך ודומעת.

משתתפת בצערך.

הכאב, צער הפרידה..לא יפוגו - לעולם

הזכרונות האחרים,הטובים

ישובו ויעלו.

ואין בזה נחמה, רק הקלה.

מסוימת.

http://cafe.themarker.com/view.php?t=919463

 זה הפוסט שכתבתי עכשיו מאותה תחושת כאב שאת מרגישה

היי

משתתפת בכאבך

תראי איך נפגשים בחיים

ברגע זה סיימתי לכתוב לזכרו של אבי

11 חודשים מאז הלךלעולמו

הערב היתה אזכרה ואני עדיין יושבת ובוכה

כתבתי פוסט

תוכלי לקרוא עכשיו אצלי בדף

אני בת 43

כמה החיים מפתיעים

שתדעי שמחה וימים טובים

**** כיכבתי לך ומצטרפת לכאבך ****